החלטה בתיק בש 424/08

בפני ערר, שהוגש בהתאם לסעיף 43 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן: "החוק"), על החלטת קצין משטרה ממונה (להלן: "הקצין"), מטעם המשיבה, לפיה החליט הקצין להורות על שחרורן של העוררות, לאחר עיכובן, בין השאר, בתנאי הכולל את הרחקתן מהדירה, ברח' פנקס 15, בתל אביב (להלן: "הדירה"), לתקופה של 15 יום, החל מיום 17/1/08.

בערר נטען, בין היתר, כי העוררות עבדו בדירה, שהינה בית עסק, במתן שירותי עיסוי, מסוגים שונים, לבאים לדירה, והן עוכבו לחקירה, בחשד מופרך, כי הינן עוסקות בזנות.

כן נטען, כי לרובן של העוררות אין כל עבר פלילי.

עוד נטען בבקשה, כי הובהר היטב ללקוחות הבאים לדירה, כי שירותי העיסוי המוענקים, אינם כוללים שירותי מין כלשהם, ומדובר על כן, במעסות לכל דבר, שלחלקן יש אף הכשרה מקצועית בתחום העיסוי, ולעניין זה המציא הסנגור תעודה משנת 99', מטעם מכון ד"ר שוורץ, באשר לעוררת 2, לפיה הוסמכה עוררת 2, כ"מסגי'סט" וכן הוצג צילום תעודת סטודנט, ממכון וינגייט, לפיו עוררת 3 משתתפת שם בקורס של עיסוי רפואי.

על כן, ומנימוקים נוספים, כפי שפורטו, נטען כי העוררות אינן יכולות להחשב כחשודות בניהול מקום לשם זנות, ואם ניתן שירות מיני, שלא הוכח, הרי העיסוק בזנות כשלעצמו, אינו בגדר עבירה. על כן, נטען, כי יש מקום לקבל את הערר ולבטל את תנאי השחרור הכוללים, כאמור, הרחקה מבית העסק למשך 15 יום.

עוד מציין ב"כ העוררות, כי בדירה לא נתפסו פריטים שיש בהם כדי להצביע על עיסוק מיני כלשהו בדירה.

תיק החקירה שהוצג לעיוני מעלה בעליל ממצאים, לפיהם הטענה בדבר אי מתן שירותי מין ללקוחות שהגיעו לדירה, נמצאת מופרכת, ומצויות ראיות כבדות משקל המעצימות את החשד העולה לפיו העוררות ניהלו מקום לשם זנות, ומדובר בחשד של ממש, לפיו ניהלו העוררות בדירה פעילות שתכליתה ומטרתה זנות, ובכך עברו לכאורה, עבירה על פי סעיף 204 לחוק העונשין (לעניין משמעות "ניהול", בהקשר זה, של מקום לצרכי זנות, ראה י. קדמי, על הדין בפלילים, חלק רביעי, עמ' 2200).

טיבו של החשד והיקפו, כפי שעולה מחומר הראיות שבתיק החקירה, הצדיק את ההחלטה נשוא הערר, של הקצין, בהתאם לסעיף 42 לחוק, וזאת משעולה מתוך החקירה, כי העוררות ניהלו באותה דירה, ברח' פנקס 15, בתל אביב, מקום לשם זנות, כשנעשה, כמתברר, מאמץ להסוות את תכלית הפעילות ולשוות לה חזות מהוגנת כאילו מדובר בעיסוק תמים של הענקת שירותי עיסוי ולא מעבר לכך - ולא היא.

לעניין זה, ראוי להפנות לדוח' פעולה מתאריך 17/1/08 שעה 17.00, ממנו עולה, כי שוטר מוסווה הגיע לדירה, והתקבל שם על ידי הפקידה, היא עוררת 1, בהמשך הופנה לעוררת 2, שתחילה אמנם התכחשה לאפשרות של מתן שירותי מין, אך לאחר מכן נעתרה והודיעה כי הינה " עושה: מסג' מקצועי והרפייה" ואף חזרה והמחישה כוונתה בתנועת יד.

לקוח שנתפס במקום, ק.פ., מסר בהודעתו, כי הגיע על מנת לקבל שירות מיני וכך סוכם עם עוררת 3, שפשטה את בגדיה וכך גם עשה לקוח נוסף, ח.ס. שקיבל אף הוא שירות מיני בדירה, כמפורט בהודעתו, מתאריך 14/1/08, לאחר שהופנה, באופן אקראי, לאחת הנוכחות בדירה.

הצהרות העוררות שהוצגו בפניי, בדבר התחייבות להימנע ממתן שירות מיני כלשהו, ללקוח המגיע לדירה, מתבררות אפוא כעורבא פרח וכאחיזת עיניים.

יש בכל אלו כדי להצביע, כי היה ממש בחשד כי העוררות חברו זו לזו, למטרת ניהול מקום לשם זנות, וכי לקוחות שהגיעו למקום, כעולה מחקירתם, באו במטרה אחת ויחידה והיא קבלת שירותי מין, מהנוכחות בדירה, ותו לא.

העובדה כי אחת הנוכחות בדירה, ניסתה להסוות תחילה את טיב השירות שניתן על ידיה, אינה מעלה ואינה מורידה בנסיבות העניין.

ראוי על כן, לחזור ולהדגיש, על פי הראיות שעלו מתיק החקירה, כי העוררות יכולות להחשב כולן כחשודות בניהול מקום למתן שירותי זנות, שתכליתו וייעודו הברור של המקום היתה מתן שירותי זנות, דרך קבע, ותכלית הרחקתן נועדה, על פניה, למנוע הישנות העבירה ולא למותר להוסיף, כי החשדות הנ"ל נמצאות מעוגנות היטב בחומר החקירה, שהוצג לעיוני.

על כן, בדין הוטלה המגבלה נשוא הערר על ידי הקצין הממונה, ויש לראותה כהחלטה סבירה המעוגנת בתשתית ראייתית של ממש, שיש בה כדי להקים את החשדות דלעיל.

הערר נדחה, אפוא.

המזכירות תמציא עותק מהחלטה זו לימ"ר תל אביב - מחלק מוסר, פקד אייל פאר.

ניתנה היום, כ"ב בשבט, תשס"ח (29 בינואר 2008), במעמד עו"ד בן יוסף, נציג העוררות, ובהעדר נציג המשיבה .