אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1315/05

החלטה בתיק בש 1315/05

תאריך פרסום : 05/10/2006 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
1315-05
20/04/2005
בפני השופט:
ר. חפרי - וינוגרדוב

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. כאמל אבו פול
2. חוסאם אבו חוסיין

החלטה

1.         בפני בקשה למעצר המשיבים עד לתום ההליכים נגדם. הבקשה הוגשה בד בבד עם הגשת כתב האישום.

            בכתב האישום נטען כי אדם בשם ראאד ענוזי מבקה אל גרביה, הוא המתלונן, הנו הבעלים של רכב מסוג פיג'ו מס' רישוי 46-807-04. נטען כי נאשם 2 נשוי לאחות המתלונן וכי בין נאשם 2 לבין המתלונן נתגלע, עובר למפורט בכתב האישום, סכסוך על רקע משפחתי.

            נטען כי ב- 26.3.05 או בסמוך לו פנה נאשם 1 בשם נאשם 2 למוחמד עותמן ושידל אותו להצית את רכבו של המתלונן. בהמשך, בסמוך לבית הנאשם 1 קשרו הנאשמים ביחד עם מוחמד קשר לפיו יצית מוחמד את רכבו של המתלונן ובתמורה יקבל מהנאשם 2 5,000 ש"ח.

            במועד האמור, בהתאם לתכנית הקשר ולשם קידומה נסע מוחמד עם נאשם 1 ברכבו לבית המתלונן וכשהגיעו למקום הצביע נאשם 1 על רכבו של המתלונן אשר חנה בחצר הבית ואמר למוחמד שזהו הרכב של המתלונן ואותו עליו להצית. עוד סיכם נאשם 1 עם מוחמד כי את ההצתה יבצע בתארך 28.3.05 לפנות בוקר וכאשר יגיע למקום ידאג נאשם 1 לכך שבסמוך לרכב ימצאו מבעוד מועד גלון בנזין וגפרורים.

            בתאריך 28.3.05 בשעה 05:00 או בסמוך לכך בהתאם לתכנית הקשר כאמור הגיע מוחמד לבית המתלונן, נכנס לחצר הבית, נטל את גלון הבנזין שהמתין לו במקום כמוסכם, שפך את הבנזין על הרכב ומתחתיו, אך בטרם השלים את מעשיו וכשהגלון עדיין בידיו, הבחינו בו שכניו של המתלונן, עצרו אותו והובילו אותו לבית המתלונן אשר הזעיק את המשטרה.

            נטען כי בעשותם את הנ"ל קשרו הנאשמים קשר ביחד עם מוחמד להצית את רכבו של המתלונן ולגרום לו נזק וזאת בשל הסכסוך המשפחתי בין נאשם 2 למתלונן. בעשותם את המתואר לעיל שידלו הנאשמים את מוחמד להצית את רכבו של המתלונן וכן ניסו הנאשמים בצוותא חדא עם מוחמד להצית את רכבו של המתלונן.

            הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים הן קשירת קשר לפשע - עבירה לפי סעיף 499 (א)(1) + (ב) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 וניסיון להצתה - עבירה לפי סעיף 448 ביחד עם סעיפים 29 +30 לחוק העונשין.

2.         המאשימה סבורה כי בחומר החקירה קיימות ראיות לכאורה, קיימת עילת מעצר ואין לעשות שמוש בחלופת מעצר.

            תמצית טיעונו של סניגורו של נאשם 1 היא כי קיימות ראיות לכאורה כנגד מרשו אך כי אלה כורסמו במידה המצדיקה שחרורו למעצר בית מלא בביתו או בבית אחיו. סניגורו של נאשם 2, בתמצית, סבר שאין ראיות לכאורה בענין מרשו.

3.         עיינתי בחומר החקירה ושקלתי את כל טענות הסניגורים. לדעתי יש בחומר החקירה ראיות לכאורה במידה הדרושה לשלב זה של דיון בבקשה למעצר עד לתום ההליכים. יוזכר כי בשלב זה של בקשת מעצר אין נכנסים לעובי הקורה בשאלות מהימנות ומשקל (ראה למשל את בש"פ 7685/04 אליאגוייב נ' מדינת ישראל,  פדאור 04' (9) 790).

4.         מוחמד עותמאן מסר שלוש הודעות.

            בראשונה, מבוקר המקרה ב- 28.3.05, מסר כי כאמל אבו פול (נאשם 1) מבקה אל גרביה, שמוחמד עובד אתו בעסק של פירוק מכוניות בקש ממנו לדבר אתו בלי שמישהו ישמע. כאמל בקש ממנו לשרוף רכב פיג'ו לבן, לקח אותו ליד ביתו של המתלונן והצביע על הרכב הנדון שחנה בחצר ליד ביתו של המתלונן. לדבריו כאמל אמר לו שאדם נוסף מגיע אליו, אדם שקוראים לו חוסאם אבו חוסני שישלם למוחמד 5,000 ש"ח. מוחמד מסביר שאין לו איפה לישון ואין לו מה לאכול ולכן רצה את הכסף שהשניים הבטיחו לו. כאמל אמר לו שיעשה את הדבר בשתיים בלילה, ומסר לו שמאחורי הרכב יהיה גלון בנזין ודלת השער בחצר תהיה פתוחה, ועל הגלון יהיו גפרורים. מוחמד מוסר שהגיע לביתו של המתלונן בחמש בבוקר כי לא כל כך רצה לשרוף את הרכב אך המחשבה על הכסף ועל כך שהוא צריך לאכול היתה חזקה ובסוף הלך והתחיל לשפוך את גלון הבנזין על הרכב ומתחת לרכב אך לא הדליק. כשיצא משם תפשו אותו שני שכנים של המתלונן. לדבריו לא הדליק כי היה לו קשה מבפנים לעשות זאת ואז הבין שהמצב לישון על הכביש יותר טוב מלעשות דברים כאלה. כשנשאל מי שלח אותו לשרוף את הרכב השיב שהיו אלה כאמל אבו פול וחוסם אבו חוסני שניהם מבקה אל גרביה. כאמל הוא בעל הבית שלו אצלו הוא עובד כבר שבוע וחצי.

            לשאלה מה הקשר שלו עם חוסם אבו חוסני השיב שאין ביניהם כל קשר וכי רק ראה אותו שתי דקות כשדבר איתו על הכסף. לדברי מוחמד השניים לא הסבירו לו מדוע בקשו לשרוף את רכבו של המתלונן אך הוא שמע שהם מדברים ביניהם שהם רוצים להרוס את המתלונן בגלל שהאחרון מביא לחוסאם משטרה בגלל שחוסאם מרביץ לאחות של המתלונן שהנה אשתו של חוסאם. מוחמד לא הכיר את המתלונן. מוחמד מוסר כי כאמל ספר לו שהם כבר עשו למתלונן הרבה נזקים לרכבו או לרכב של מישהו אחר במשפחתו בחצר של המתלונן לפני איזה שבוע. לדברי מוחמד כאמל אמר לו ששלח אנשים לעשות זאת, את מוחמד אל עאדל שספר לו את זה בעצמו.

            בהודעה השניה מ- 29.3.05 הודה מוחמד בקשירת הקשר עם שני המשיבים ובנסיון ההצתה, מציין כי אבו פול הוא ששלח אותו לשרוף והשני הבטיח לו 5,000 ש"ח והוא שאין לו מה לאכול, הסכים. מוחמד מספר שאין לו בית הוא צריך כסף לאכול ואין לו מה להפסיד. לדבריו כאמל ניצל אותו. בהמשך הביע צער על המעשה ובקשה סליחה. בהודעה זו נשאל מוחמד מה הוא יודע על האדם שהבטיח לו 5,000 ש"ח. מוחמד משיב כי כששאל אותו איך קוראים לו אמר לו לא חשוב ואז יצא מוחמד מהקונטיינר בו היו השלושה ושמע שכאמל מדבר איתו וקורא לו חוסאם והיה לידו ילד מהמשפחה של כאמל ומוחמד שאל את הילד איך קוראים לזה שמדבר עם כאמל והילד אמר לו ששמו חוסם אבו חוסני וכך הכיר את שמו. עוד מסר שבשיחה עם כאמל שמע את חוסאם אומר שראאד מביא לו משטרה והוא רוצה להרוס אותו. חוסם אמר שראאד מביא לו משטרה כי הוא מרביץ לאשתו, האחות של ראאד. עוד הוסיף שאחרי שחוסם הלך אמר לו כאמל שאם לא יעשה את זה הוא יהרוג אותו ומוחמד פחד מכך שכאמל יהרוג אותו וגם רצה כסף לאוכל.

            בהודעה השלישית מ- 3.4.05 אישר שהג'ריקן המתין לו במקום ליד המכונית של המתלונן בחצר והשער היה באמת פתוח. עם זאת, מוסר מוחמד שהגפרורים שכאמל אמר שיהיו שם לא היו במקום. המפגש בו סוכם כי יקבל 5,000 ש"ח היה בקונטיינר של כאמל ונכחו בו מוחמד, כאמל וחוסאם. לדבריו בתחילה כאמל וחוסאם דברו ואחר כך דברו איתו. כאמל אמר לו שבזמן שהוא מדבר עם חוסאם על מוחמד לחכות עד שיגמרו לדבר ואז כאמל יקרא לו. לשאלה מי קבע את הסכום השיב שכאמל קבע אותו. לדברי מוחמד כאמל אמר לו שיקבל 5,000 ש"ח וחוסאם אמר "אני ידאג לכסף אתה תהיה מבסוט כאמל צריך אותך. ואז כאמל, אמר לי תצא אני ידבר איתך אח"כ".

5 .         בחקירתו של נאשם 1, מה - 28.3.05, מסר נאשם זה כי הוא מכיר את משפחת המתלונן ואין לו שום תקל אתם. אבו פול אישר שהוא מכיר את מוחמד עותמאן שעובד אצלו כמה ימים. אבופול מוסר שחוסאם אבו חסיין הוא שמאי רכב בן 38 בערך, גיס של משפחת ענוז (המלונן) והוא מכיר אותו. כשנשאל האם הוא יודע על סכסוך בין חוסאם למשפחת המתלונן ענה שהוא לא יודע, זה ענייני משפחה. כאמל הכחיש כי בקש ממוחמד לשרוף רכב כלשהו או כי דבר אתו בפלאפון באותו יום ה- 28.3.05. כשנשאל האם חוסם ספר לו על בעיות בינו לבין גיסו השיב שלא נכנס לכך אף פעם. לדברי כאמל מוחמד התגורר בקונטיינר ואחיו רצה שמוחמד יעזוב.

            בחקירתו השנייה מה- 30.3.05 הכחיש כי דבר עם מוחמד טלפונית.

            בחקירתו השלישית מה- 4.4.05 השמיעו לכאמל את קולו מקלטת מ- 28.3.05 של שיחתו עם מוחמד, כאמל נשאל לתגובתו וענה שאין לו מה להגיד. כשנשאל האם הוא מאשר כי הוא זה המדבר עם מוחמד השיב שאין לו מה להוסיף והפסיק לשתף פעולה בחקירה.

            בחקירתו של חוסאם אבו חסיין מה- 28.3.05 מסר חוסם שאין לו שום סכסוך עם גיסו המתלונן ראאד ענוז. לדבריו אף אינו מכיר את מוחמד בכלל. לדבריו לא נפגש עם כאמל בשבת 26.3.05. לדבריו פגש אותו לאחרונה בשבוע שעבר ואינו זוכר מתי דבר אתו בפלאפון לאחרונה. חוסם הכחיש שיש לו סכסוך כלשהו עם ראאד גיסו, הכחיש כי אשתו התלוננה בגין תקיפתה או הגישה נגדו אי פעם תלונה. כשנשאל חוסם ישירות לתגובתו על חומר חקירה מפליל אותו בקשירת קשר לשריפת מכוניתו של ראאד גיסו בכך שהתחייב בפני מוחמד עותמן לשלם לו 5,000 ש"ח תמורת שריפת רכבו של ראאד ענה "לא היה ולא נברא ואין לי כסף לשלם לאף אחד". חוסם הודה שיש לו מחלוקות עם אשתו וספר שיצא ספור דרך משפחת אשתו שהוא מתעסק עם בחורה שעבדה אצלו במשרד בתור פקידה וכי זה לא היה ולא נברא. לדבריו אשתו היא שהביאה את הבחורה לעבוד אצלו ואחר כך רצתה שיפטר אותה אך היא מקצועית וחוסם לא רצה ואז המציאו את הסיפור הזה וזה הרקע לויכוח שלו עם אשתו. בהמשך נשאל חוסם האם הוא כועס על ראאד או ביחסים טובים איתו ומשיב שהוא לא מדבר איתו בכלל ויש לו חוב במשרד של 2,000 ש"ח לערך. לדבריו שלח לראאד מכתב דרך עורך דין לפני כמה ימים כי אינו רוצה לדבר אתו. לשאלה מדוע אינו רוצה לדבר איתו ענה "המצב רגיש שלא יחשוב שאני מחפש אותו". כשנשאל האם ידוע לו שניסו לשרוף את רכבו של ראאד לפנות בוקר השיב בשלילה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ