אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 9832/08

החלטה בתיק בשא 9832/08

תאריך פרסום : 19/02/2009 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
9832-08
01/07/2008
בפני השופט:
הנשיא אורי גורן

- נגד -
התובע:
עטורה השקעות בע"מ
עו"ד בלושטיין בר-קהן ציגנלאוב ושות'
הנתבע:
אחיסמך מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ
עו"ד גדעון אליאב
החלטה

בקשה למינוי בורר לפי סעיף 8 לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968 (להלן: "החוק").

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.         ביום 3.6.97 חתמו הצדדים על הסכם, שלפיו תעביר המשיבה למבקשת את זכויותיה במקרקעי המושב, בהתאם להחלטה 727 של מועצת מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל") כנגד תמורה בסך 9 מיליון דולר ארה"ב וכנגד בניית 80 יחידות דיור על הקרקע (ראו: נספח א' לבקשה, להלן: "הסכם הקומבינציה"). בסעיף 11 להסכם זה נקבע כדלקמן:

"11.1 אם יתעוררו חילוקי דעות בין הצדדים ו/או אי הבנות ו/או סכסוכים בכל הקשור להסכם זה, ביצועו, פירושו ו/או כל ענין הקשור בו או הנובע ממנו, שלא יהיו ניתנים לגישור בהסכמה הדדית, יהיה כל צד זכאי להפנות את חילוקי הדעות להכרעתו של בורר - שופט בדימוס של בימ"ש מחוזי או עליון בעל מומחיות במקרקעין כבורר דן יחיד.

11.2  בדרישתו של צד לקיים בוררות יכלול את שם הבורר המוצע על ידו. בהעדר הסכמה על מינוי הבורר בתוך עשרה ימים יהיה הצד המבקש את קיום הליכי הבוררות רשאי לפנות ליו"ר לשכת עוה"ד בישראל למינוי בורר.

11.3  הבורר יהיה  רשאי לקיים את הליכי הבוררות אף בהעדר צד שהוזמן כדין, הבורר יהא רשאי עפ"י שיקול דעתו שלא להזקק לדיני הראיות ודיני הפרוצדורה ובלבד שינהל פרוטוקול וינמק החלטתו אך ידון ויחליט עפ"י הדין המהותי.

11.4   דין סעיף זה כהסכם בוררות בין הצדדים".

2.        עקב מחלוקות שונות שנתגלעו בין הצדדים וביניהם לבין המינהל, נחתמו שלושה נספחים להסכם הקומבינציה. במסגרת נספח מיום 28.12.06, התחייבה המבקשת, שכבר העבירה למשיבה סך של 3 מיליון דולר ארה"ב, להעביר למשיבה במועד חתימת הסכם הפיצוי עם המינהל סכום נוסף של 4 מיליון דולר ארה"ב, וכן ערבות בנקאית על סך 1 מיליון דולר ארה"ב עד להכרעה בבוררות, שבה ייקבע על מי מהצדדים לשאת בעלויות הקמת מחלף (צורף כנספח ב' לתגובת המשיבה). ביום 31.12.06 נחתם נספח שני, שבו ניתנה למבקשת ארכה בת 7 ימים להעביר את הכסף ואת הערבות כאמור (צורף כנספח ב' לבקשה). משחלף המועד להעברת הכספים ולא קיימה המבקשת את התחייבותה, הודיעה המשיבה ביום 9.1.07 על ביטול הסכם הקומבינציה (ראו נספח ג' לבקשה). בהמשך, חזרה בה המשיבה מביטול ההסכם, במסגרת נספח שנחתם בין הצדדים ביום 17.1.07, בכפוף לכך שהמבקשת תקיים את כל התחייבויותיה, שאם לא כן, יבוטל הסכם הקומבינציה והסכום ששולם למשיבה מכוחו יישאר בידיה כפיצוי. כמו-כן, ויתרה המבקשת על כל טענותיה בעניין המחלף והתחייבה לשאת בעלויות של הקמתו  (ראו: נספח ד' לבקשה).

3.        ביום 16.3.07 פנתה המבקשת למשיבה באמצעות בא-כוחה, ודרשה להשיב את הכספים  ששילמה מכוח הסכם הקומבינציה ונספחיו, ובכלל זה סכום של 3 מיליון דולר בתוספת מע"מ וריבית והצמדה כחוק, וסכום נוסף בגין מס שבח. המבקשת טענה, בין היתר, כי תניית הפיצוי המוסכם נעדרת כל תוקף, באשר היא הוכנסה להסכם תוך כפייה כלכלית, שימוש בחוסר תום-לב בזכויות הנובעות מן ההסכם והתעשרות שלא כדין, וכי היא אינה מקיימת יחס סביר לנזק שניתן היה לצפותו מראש כתוצאה מסתברת של ההפרה, כמתחייב מסעיף 15(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א - 1970 (המכתב צורף כנספח ה' לבקשה). המשיבה סירבה להיענות לדרישות המבקשת (ראו: מכתב מבא-כוח המשיבה מיום 7.4.08, נספח ו' לבקשה), ואף דחתה את דרישת המבקשת למנות בורר בהתאם להוראות ההסכם שבין הצדדים, בטענה כי ההסכם בוטל (ראו: נספחים ז' - ח' לבקשה).

4.        מכאן הבקשה שלפני, שבגדרה נטען, כי המשיבה מנסה למנוע ולדחות את בירור הסכסוך בין הצדדים ולהחזיק בכספי המבקשת. עוד נטען, כי בסעיף 16 להוראות הנספח להסכם הקומבינציה מיום 17.1.07 נקבע מפורשות, כי בכפוף לאמור בנספח זה, לא יחול כל שינוי בשאר הוראות ההסכם. המבקשת סבורה, כי בכלל הוראות אלו באה תניית הבוררות, ולאור לשונה הרחבה, היא חלה על הסכסוך הנדון. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי גם אם לגישת המשיבה בוטל הסכם הקומבינציה, אין בכך כדי להשפיע על תוקף תניית הבוררות שבהסכם, נוכח פסיקת בתי המשפט, הרואה בתניית הבוררות חלק נפרד מן החוזה, שתוקפה אינו פג גם במקרה של בטלות החוזה.   

5.        מנגד, טוענת המשיבה כי יש להורות על סילוק הבקשה על הסף, ולחילופין, להורות על דחייתה לגופה, מן הטעמים הבאים: ראשית, טוענת המשיבה, כי הבקשה למינוי בורר הוגשה שלא בדרך הפרוצדורלית הקבועה להגשתה על-פי דין, קרי - בהמרצת פתיחה, אלא בדרך של בקשה בכתב, שאינה מתאימה לתוכנה ולמהותה של הבקשה ופוגעת בזכויותיה הדיוניות של המשיבה. שנית, לטענת המשיבה, תניית הבוררות שבסעיף 11 להסכם הקומבינציה בוטלה עם ביטול ההסכם במסגרת הנספח מיום 17.1.07, המהווה הסכם בפני עצמו. לפיכך, לדעת המשיבה, לא ניתן להחיל את סעיף הבוררות שנכלל בהסכם שבוטל על ההסכם החדש. כמו-כן, טוענת המשיבה כי בעת חתימת הנספח הנ"ל לא היתה כל כוונה או הסכמה להעביר לבוררות את חילוקי הדעות שיתעוררו לגביו, לרבות בנוגע לסעיף הפיצוי המוסכם, ואכן לא נכללה בנספח תניית-בוררות. שלישית, טוענת המשיבה כי המחלוקת, כפי שהוצגה על-ידי המבקשת במסגרת הבקשה, אינה ראוייה ואינה מתאימה לבירור בבוררות, נוכח טענות המבקשת בדבר כפייה, שימוש חסר תום-לב בזכויות והתעשרות שלא כדין. לשיטת המשיבה, המדובר בטענות תרמית במובן הרחב של המונח, ועל-פי ההלכה הפסוקה, עומדת לרשותה הזכות לטהר את שמה אשר הוכתם בפומבי בבית-משפט. כמו-כן, קיים לטענתה אינטרס ציבורי רחב של החברים באגודה המשיבה לברר את הסכסוך בבית-משפט, מפאת  החשיבות וההשלכות של העניין.

דיון

6.         סעיף 8 לחוק מורה כך:

"מינוי בורר ע"י בית המשפט

8.   (א)    נתגלע סכסוך בענין שהוסכם למסרו לבוררות ולא נתמנה בורר לפי ההסכם, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל-דין, למנות את הבורר; בית המשפט רשאי לעשות כן בין שהבורר צריך היה להתמנות על ידי בעלי הדין או אחד מהם, ובין שצריך היה להתמנות על ידי הבוררים שנתמנו או ע"י צד שלישי.

   (ב)       לא ימנה בית המשפט בורר כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שהמבקש נתן לבעל-דינו הודעה בכתב כאמור להלן ולא נענה תוך שבעה ימים מהיום שנמסרה ההודעה:

(1)        נקבע בהסכם הבוררות שכל צד ימנה בורר, ינקוב המבקש בהודעה את שם הבורר שמינה וידרוש מבעל-הדין למנות בורר מצידו;

(2)        בכל מקרה אחר יציע המבקש בהודעה בורר וידרוש מבעל-הדין להסכים למינויו.

   (ג)       נקבע בהסכם-הבוררות שכל צד ימנה בורר, רשאי בית-המשפט, על פי בקשת הצד שמינה בורר, למנות אותו בורר, או אדם אחר, כבורר יחיד."

7.        לפי תקנה 4 לתקנות סדרי-הדין בענייני בוררות, התשכ"ט - 1968, "בקשה לפי החוק, שלא נקבע לה בתקנות אלה סדר-דין אחר, תוגש בדרך המרצה." המרצה (שהוסדרה בעבר בתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984) היתה פנייה בבקשה בעל-פה לבית המשפט במועד שנקבע לכך. המסמך בכתב שהוגש לבית המשפט, שימש כהודעה מוקדמת על הבקשה שתוגש, ובית המשפט לא נתן את החלטתו בבקשה לפני ששמע את בעלי הדין. בשנת 1997 תוקנו תקנות סדר הדין האזרחי, באופן שהבקשה בדרך המרצה הוחלפה בבקשה בכתב, כך שכיום, רשאי בית המשפט להחליט אך ורק על-יסוד הבקשה המוגשת לו והתשובה עליה. עם זאת, ספק אם תיקון זה חל על בקשה למינוי בורר, נוכח תקנה 2 לתקנות סדרי הדין בבוררות, הקובעת, כי "תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על סדרי הדין בבית-המשפט בעניני-בוררות, במידה שאין בתקנות אלה הוראות אחרות." (ראו והשוו: רע"א 4764/07 דוד נשיא נ' שבתאי נשיא (פורסם בנבו, 20.1.08); סמדר אוטולנגי בוררות דין ונוהל כרך א 403 (מהדורה רביעית מיוחדת, תשס"ה - 2005); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 456 (מהדורה תשיעית, תשס"ז)).

כך או כך, המרצת פתיחה היא הליך אחר, המתנהל בעניינים המנויים בתקנות סדר הדין האזרחי (כאשר מינוי בורר אינו אחד מהם), או בעניינים שונים שבית המשפט מחליט לדון בהם. בהקשר זה על בית המשפט לשקול, אם אמנם הדרך של המרצת פתיחה לא תקפח את הצדדים ואם זו דרך נאותה להגיע להכרעה צודקת, יעילה ומהירה (גורן, עמ' 467 - 478). מכל מקום, לאור כל האמור, אין פסול בדרך הפרוצדורלית שנקטה המבקשת בבקשתה למינוי בורר.

8.        מעבר לכך, הכלל הוא, כי במקרה בו נתגלע סכסוך בעניין שהצדדים הסכימו למסור לבוררות, ייעתר בית המשפט לבקשה למנות בורר. על טיבו של כלל זה עמד השופט ברק (כתוארו אז) בעניין ע"א 614/79  המשרד הלאומי לתיירות - ליטורל - מקונסטנצה אשר מקום מושבה הוא במאמאיה (רומניה) נ' תור-עולם בע"מ, פ"ד לד(4) 617 (1980): 

"כעיקרון, יעשה בית-המשפט שימוש בשיקול דעתו וימנה בורר לצדדים, שכן בכך הוא מקיים את ההסכם בין הצדדים. ומונע סיכולה של כוונתם המשותפת בעת כריתת ההסכם (בר"ע 124/68, בע' 18; בר"ע 158/77 (שמואל סגל נגד נפית השקעות ופיתוח בע"מ, פ"ד לא(3) (389). עם זאת, במקרים מיוחדים רשאי בית-המשפט שלא למנות בורר לצדדים. כפי שאומר השופט מני: 'בענין זה נטיית בית-המשפט היא לקיים את ההסכם בין הצדדים (וכי) נחוצים נימוקים כבדי משקל, כדי להניע את בית-המשפט לדחות בקשה למינוי בורר ועל-ידי כך לאפשר לצד אשר הסכים לבוררות להשתחרר מהתחייבותו זו'" (ע"א 302/64 (יוסף לוי חגיז נגד פאג"י חברה פיננסית בע"מ, פ"ד יח(4) (645, בעמ' 650)".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ