אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 9591/05

החלטה בתיק בשא 9591/05

תאריך פרסום : 23/08/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, עמ"ה
בית המשפט המחוזי בתל אביב
9591-05,1121-03
26/06/2006
בפני השופט:
מגן אלטוביה

- נגד -
התובע:
קלנסקי אביבה
עו"ד רפאל גרוס
הנתבע:
פקיד שומה גוש דן
עו"ד קרן יזדי-סופר
החלטה

בפני בקשתה המקדמית של המערערת כי יתקבל ערעורה על הסף משום שלגישתה המשיב קבע הצווים נשואי הערעור, שלא בהתאם לסעיף 152(ג) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א - 1961 (להלן - הפקודה).  המבקשת מבחינה בקשר עם בקשתה זו והתנהלות המשיב, בין הצווים לשנים 1998-2000 (עמ"ה 1121/03) והצו לשנת 2001 (עמ"ה  1164/04) אילו שנות המס שבערעור (הדיון בשני הערעורים אוחד). עם קבלת תגובת המשיב הוסיפה המערערת וטענה כי המשיב לא עמד בדרישת ההנמקה שבסעיף 150(א) לפקודה ועל כן גם מטעם זה דין השומות להתבטל. ניתנה למשיב להשיב גם על טענה זו ולמערערת זכות תגובה נוספת.

המערערת היא גננת עצמאית המנהלת מאז שנת 1996 גן ילדים הקרוי "גן אביבה" ברמת גן. לשנים 1998-2000 הגישה המערערת השגה ביום 18.2.2002 שלא לידי פקיד השומה המטפל בתיקה אלא במשרדי פקיד שומה כפר סבא (נספח א' לבקשה). המערערת טוענת כי הצווים בקשר עם שנים אילו הודפסו כולם ביום 19.2.2003 והגיעו לידי מייצגה, רואה החשבון מידן אך ביום 16.3.2003. סעיף 152(ג) לפקודה קובע כי שעה שהוגשה השגה, אם לא הושג הסכם כאמור בסעיף 152(א) "ולא השתמש פקיד השומה בסמכויותיו לפי סעיף קטן (ב), יראו את ההשגה כאילו נתקבלה" . סעיף קטן (ב) קובע: "לא הושג הסכם, יקבע פקיד השומה את המס בצו שבכתב, ורשאי הוא לקיים בו את השומה, להגדילה או להפחיתה". לשון "יקבע פקיד השומה" זכתה הן בעבר והן לאחרונה לפרשנויות שונות. המערערת נסמכת על הפרשנות המחייבת את המשיב להוציא את השומה שבצו בתוך שנה במובדל מהפרשנות הרואה ב'קביעה' משום מועד סיום שקול הדעת של המשיב באופן שהוצאת הצו, הדפסתו ושליחתו, כל אילו יכולים שיעשו לאחר חלוף השנה ובלבד שיעשו בתוך זמן סביר בהתאם לכללי המשפט המנהלי בדבר חובת הבאתן של החלטות רשות ציבורית לידי האזרח. המערערת אף מבקשת כי יקבע כי משום שהצווים לא הגיעו בתוך שנה לידה או לידי מייצגה הרי שדין ההשגה הייתה להתקבל.

בית משפט זה הביע דעתו בקשר עם המועד שבו על השומה להיות נקבעת ולאחר מכן נשלחת לידי הנישום כבעניין ע"א 568/78 פקיד שומה נ. יצחק ביר, פ"ד לג(3)753  (ראה עמ"ה 1092/02 אבידן נ. פקיד שומה ת"א 1 החלטה מיום 1.8.2004 - פורסם ב www.court.gov.il, וראה דעה חולקת עמ"ה סמי  נ. פקיד שומה , מיסים יח/4, ה- 123). מחלוקת זו מצויה בימים אילו בפני בית המשפט העליון ומשכך לא חזרתי אל ניתוחה של סוגיה זו תוך שאני מניח בבסיס החלטתי כי מועד הקביעה שקבע המשיב בקשר עם השומות הוא המועד הקובע ולא מועד המשלוח או מועד השידור. מועד השידור למחשב הוא אך בבחינת אינדיקציה ראייתית. יוער כי ידוע הוא שמערכת מחשבי המשיב תוכנתה כך שלא ניתן לשדר את השומה אל המחשב אלא אם שידור זה נעשה בתוך שנה מיום שההשגה נרשמה כי התקבלה. לכן, אותם מייצגים שלהם גישה לתיקי לקוחותיהם במשרדי המשיב, אם יבדקו תיק הנישום המשיג בתוך שנה מיום הגשת ההשגה ולא תימצא שם שומה (צו) במועד שידורה, תהא בכך ראיה לכאורה כי השגתם התקבלה. אין בפני ראיה אם מייצגה של המערערת הוא מאותם הרשומים כבעלי קשר ישיר למחשבי המשיב בקשר עם תיקי לקוחותיהם ומשכך לא מצוי בפני מידע האם בתום שנה יכול היה המייצג לבדוק את תיקה של המערערת אצל המשיב באמצעות חיבור מחשב.

המשיב צירף לתגובתו לבקשה את תצהירו של מי שערך את השומה, יועץ המס מר אייל פשיטיצקי, אשר שימש כמפקח אצל המשיב במועד עריכת השומה. מר פשיטיצקי מצהיר כי הצווים למערערת לשנים 1998, 1999 ו 2000 נערכו ונחתמו על ידו ביום 17.2.2003. צווים אילו נחתמו גם על ידי סגן פקיד השומה דאז, רו"ח אילי פיטרמן באותו יום אולם השידור למחשב בוצע ביום המחרת, ה 18.2.2003. נספח א' לתצהירו של מר פשיטיצקי שהוא שומות מפורטות של המערערת שערך המצהיר כתרשומת פנימית בינו לבין רו"ח שוקי ויטה, פקיד שומה גוש דן, נושא תאריך ה 17.2.2003. חתימת רכזת החוליה היא מאותו יום וכך גם חתימת סגן פקיד השומה אשר הוסמך להוציא הצווים וחתימתו מהווה ראיה לכאורה, שלא נסתרה, כי קבע את השומות במועד שנחתמו.  מעיון בנספח א' עולה כי הן השומות והן הנמקותיהן היו ערוכות ומוכנות ביום 17.2.2003, בלווית תחשיבים וטבלאות השוואת הון. נימוקי התרשומת הפנימית תומצתו והועברו  כנימוקי שומה, למבקשת, הגם שהאחרונים היו תמצית כאמור מנימוקיו של המפקח בנספח א'. המצהיר מאשר כי  נימוקי השומה היו מוכנים ביחד עם הצווים וכי אילו תוקצרו למחשב אולם רק למחרת אושרו טכנית לשידור במחשב. בנסיבות אילו אין לומר כי שקול דעתו של המשיב הופעל מחוץ לגדר המועד הקבוע בסעיף 152(ג). משכך אין מקום לקבל את עמדת המבקשת כי השומות נקבעו שלא במועד. טוב היה עושה המשיב לו היה פועל לשגר קביעותיו מיד עם נתינתן ומתגבר אחת ולתמיד על הפער שבין מועד שידור השומה למחשב לבין הוצאתה כהודעה מודפסת. יחד עם זאת משלוח השומות בדואר רשום רק ביום 11.3.2003 כאשר  נימוקי השומה נשלחו ביחד עם הצווים (ראה סעיף 8 לתצהיר  מר פשיטיצקי), הגם שמדובר בעיכוב מיותר, לא יכול שישמש עילה לבטלות השומות. גם לפי הגישה הרואה המועד השידור מועד סיום קביעת השומה, עדיין עמד המשיב בסד הזמנים בהמשך לסעיף 10(ב) לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 וראה עמ"ה 1089/03, 1090/03 בן ארויה ובניו (1981) חברה תעשייתית בע"מ ואח' נ. פקיד שומה חולון, מיסים יח/3 ה- 220

המערערת טוענת כי התרשומת הפנימית, נספח א' האמור, גולתה לה אך עתה וכי היא מפורטת ומכילה הנמקות שלא הופיעו בנימוקי השומה (נספח ג' לתצהירו של מר פשיטיצקי). משכך, סבורה המערערת כי הנימוקים נשלחו בחסר ודי בכך כדי להביא לבטלות השומות בהעדרה של שקיפות ראויה.

לא יכולה להיות מחלוקת כי נספח א' האמור מפורט ומבואר הרבה יותר מנימוקי השומה שנילוו לצוים המהווים תמצית בלבד. עיון בנימוקי השומה מעלה כי עיקרי הדברים מופיעים בו אולם, זכותו של נישום לדעת לאשורו את מכלול הנמקותיו של המשיב ואת פרטיהם. נספח א' הנ"ל גולה בעקבות ההליך נשוא החלטה זו, על אף שמדובר בתרשומת פנימית. המידע המצוי בתרשומת זו ראוי היה שיימסר למערערת ותמצות אותו מידע למסמך "נימוקי השומה" אין בו די, גם אם קוימו דיונים נרחבים עם המערערת או מייצגה והובהרה עמדת המשיב, הרי שראוי כי משעה שהוכן נייר כדוגמת נספח א' ימסרו הדברים המופיעים בו לא רק על דרך התימצות. זכותו של הנישום כי יימסר לידיו נימוק מלא ומבואר היטב . מה שהיה יעיל ונכון בעת העברת המידע בין אנשי המשיב,  על מנת לגבש עמדת מי שהוסמך כדין להוציא הצו, ראוי הוא כי יימסר לידי הנישום או תעתיק הקרוב אליו ככל האפשר ובלא הערות בעלות אופי פנים משרדי. כך גם באשר לטבלאות והתחשיבים שערך המשיב ששימשו אותו בבנית השומה המופיעים בנספח א'.

עם זאת, נספח א' אינו מגלה טעם או הנמקה שלא אוזכרה בנימוקי השומה המתומצתים, כך גם נימוקי השומה אינם כוללים טעם מאוחר שלא היה בפני המשיב במועד שקבע את הצווים. משמע המשיב הפעיל שקול דעתו במועד כאמור ושני המסמכים מגלים הנמקות זהות, האחד  בתימצות רב , זה שנשלח למערערת והאחר בפירוט רב, זה שהועבר לעיון פקיד השומה בלווית רקע, נתוני השוואה וביקורת והסבר באשר לאופן בניית השומה.  כאומר עיון בנימוקי השומה מלמד כי עיקרי הדברים מופיעים בהם -אי סבירות ההכנסה, פסילת הספרים, הפניה לתדריך הכלכלי, בניית השומה על פי תצרוכת מזון ממוצעת לילד, חוסר במקורות מחיה, הפניה לפער מניתוח המקורות מול השימושים, אי התרת הוצאות שכר קרובי משפחה ובעלת העסק או לעובדים שלא ניתן ליחס להם הוצאה ספציפית.  כמו כן פורטה בטבלה, דרך בנית השומה. היש בתמצות זה כדי להעמיד את המערערת ומייצגה על עמדת המשיב באופן התואם את תכלית הוראת סעיף 158א לפקודה? משלוח תמצית הנימוקים ביחד עם הצווים, בהמשך להתדיינויות שקיימו הצדדים בהן הציגו הם זה בפני זה את מלא טיעוניהם והנמקותיהם, הגם שתמצית זו אין בה די, הרי שלא יכולה להישמע טענה כי הנישום אינו ער לעמדות המשיב ולהנמקותיו. זאת ועוד, הלכת ד.נ.ד. (רע"א 291/99 + רע"א 8086/99 + בג"ץ 1221/99 + בג"ץ 1848/99, ד.נ.ד אספקת אבן ירושלים ואח' נ' מנהל מס ערך מוסף. מיסים יח/3 (יוני 2004) ה-3, עמ' 3), אשר מכוחה זכאי הנישום כי המשיב יגלה את כל המסמכים שעמדו בבסיס השומה, לא רק שיוצרת היא זכות בידי הנישום כאמור, הרי שהיא מטילה עליו חובה לנקוט בהליך של בקשה לעיון וגילוי מסמכים הן בשלב עובר להגשת ההשגה ובוודאי בשלב עובר להוצאת הצו. אמור מעתה, אין בהלכת ד.נ.ד. כדי לגרוע מחובת ההנמקה של המשיב בסעיף 158א(ב) לפקודה ליתן הנמקה מפורטת וברורה המשקפת את מעשה שקול הדעת והפעלתו עובר ל"קביעה" בלווית דרך בניית השומה, אולם אם נפל פגם כדוגמת הפגם שבמקרה דנן, קרי כי ההנמקה היא תמציתית בעוד המשיב החזיק תחת ידו הנמקה מפורטת ומבוארת, הרי שבשל קיומו של כלי העיון והגילוי ההדדי, בכל שלב עד קודם למועד ההוכחות במסגרת הליך הערעור, ככל שמדובר בהנמקות המצויות בנייר אחר שגולה לנישום, אין הפגם האמור יכול שיאיין את הצווים.  כך משום שהנישום יוכל מיד עם קבלת הצווים על הנמקותיהם, להשלים את המידע המצוי לגביו בידי המשיב.

בית משפט בבואו לבחון טענת נישום כי המשיב לא פירט דיו את הנמקותיו, לא יכול להתעלם מהתנהלות הנישום במהלך ההליך השומתי כבמקרה זה. המערערת, המבקשת פירוט מלא ומדוקדק של טענות המשיב, הגישה השגות חסרות כל פירוט והנמקה.

למען סבר אוזן ועין אביא את נוסח השגת המערערת דכאן (נספח א' לבקשתה):

"לכבוד

  פקיד שומה גוש דן

 רח' ז'בוטינסקי 43

 רמת גן

א.נ.,

הנדון : קלינסקי אביבה תיק .....(תוך ציון מספר התיק)

השגה לפי סעיף 150 לפקודה למס הכנסה

לשנים 2000-1998

לבקשת הנישום שבנדון הננו לפנות אליכם כלהלן:

1.      לנישום הוצאה שומה על ידי משרדכם שומת 03 בגין שנות המס 2000-1998.

2.      הנישום חולק על קביעתכם זו מהנימוק שהחישוב של מספר הילדים לא היה מבוסס על תחשיב נכון. ולא התייחסתם לאישורים שהומצאו לכם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ