אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 9571/06

החלטה בתיק בשא 9571/06

תאריך פרסום : 06/12/2009 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום חיפה
9571-06
26/03/2007
בפני השופט:
י. פרידמן

- נגד -
התובע:
ד"ר מיכאל סומינסקי
עו"ד שי שולשטיין
הנתבע:
בנק הפועלים בע"מ
החלטה

ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א - 1981 (להלן " החוק").

1.       ביסוד הערעור בקשה לגריעת 19 שיקים  ממניינם של השיקים שסורבו ע"י הבנק המשיב. אותם שיקים חילק המבקש בסכומיו לשלוש קבוצות. קבוצה ראשונה (להלן: שיקים 1- 10) מתייחסת לעשרת השיקים המנויים בהודעת ההגבלה שנדפסה ביום 5.5.06. קבוצה שנייה (להלן: שיקים 11-17) מתייחסת לשיקים שסורבו בין 4.5.06 לבין 15.5.06. קבוצה שלישית (להלן: שיקים 18-19) סורבו אחרי 30.5.06.

2.       המבקש הגיש תצהיר עליו לא נחקר, והבנק המשיב תמך תגובתו בתצהירה של הגב' אדרי, עליו נחקרה בקצרה, ועשתה רושם אמין.  המשיב בתגובתו טען כי כל השיקים סורבו, עת שהחשבון הראה יתרת חובה החורגת ממסגרת האשראי. למעשה המבקש כלל אינו חולק על   כך עובדתית, אלא שהוא טוען כי היה לו יסוד סביר להניח שהשיקים יכובדו, לאור הסכם מכללא שנכרת  בין הצדדים בהתנהגות, ושתוכנו הנו שהבנק יכבד שיקים גם כאשר יתרת החובה עברה את מסגרת האשראי בחשבון. 

3.       השיקים סורבו בין התקופה שמ 30.6.05 ועד ל 6.6.06. מסגרות האשראי בחשבונו של המבקש בתקופות הרלבנטיות היו כדלקמן: עד ליום 26.9.05 - 30,000 ש"ח. ממועד זה ועד ל 5.1.06 - 50,000 ש"ח. מ 5.1.06 - 60,000 ש"ח.

4.       המבקש ערך שתי טבלאות בסעיפים 11 ו 12 לתצהירו ובה ריכז נתונים מדפי החשבון שלו. בטבלה הראשונה ריכז פרטי השיקים שסורבו (בין תאריכים 30.6.05 ועד 29.8.06) לפי תאריך, סכום השיק ומספרו, היתרה בחשבון לעת הסירוב ומסגרת האשראי באותו מועד. הטבלה השניה ערוכה לפי אותן עמודות ומרכזת 118 שיקים שכובדו (מ 3.7.05 ועד 29.8.06) למרות חריגה ממסגרת האשראי הפורמאלית.

5.       מצירוף הנתונים בשתי הטבלאות, חפץ המבקש להוכיח כי נוצר דפוס התנהגות מצד הבנק: דפוס התנהגות עליו סמך ולכל הפחות מקיים את עילת הביטול השלישית שבסעיף 10 לחוק, שעניינה יסוד סביר להניח שהבנק היה חייב לפרוע השיק מכוח הסכם עמו. כידוע, זוהי העילה מבין שלוש עילות הביטול שבסעיף 10 הנטענת בתדירות הגבוהה ביותר. המקור לשכיחותה הנו אכן נוהג תכוף של הבנקים, בעיקר כאשר  בלקוחות עסקיים עסקינן, שלא לסרב שיק בגין כל  חריגה קיימת במסגרת האשראי.

אין לקבל טענה המבקשת לגזור רק מעצם ההתחשבות של הבנק בלקוח (היינו אי סירוב של  שיקים גם כשעומדת לבנק הזכות לעשות כן) משום חובה של הבנק  להוסיף ולכבד שיקים של לקוח החורג ממסגרת  האשראי, מכוח הסכם שנוצר בהתנהגות.  אמנם לרוב, ראשית הוכחתו של הסכם כאמור הנה  על דרך הצגת דפוס פעולה כאמור של הבנק.

אך אין די בהצגת דפוס, אלא יש להראות שהשתכלל לכדי הסכם מחייב, וברי כי כאשר לא מוכח (בענייננו אף לא נטען) כי היתה  הסכמה מפורשת שבעל פה להגדלת מסגרת האשראי, והטענה סומכת יהבה רק על הסכם מכללא - הנטל המוטל על המבקש אינו פשוט, אף כי מידת ההוכחה אינה שונה מזו הנהוגה במשפט האזרחי.

אין די בתקוה או בציפיה סובייקטיבית שהבנק יכבד שיק זה או אחר כפי שעשה לגבי שיקים אחרים, אלא יש  להראות שהיה לו ללקוח יסוד סביר להניח שהבנק חייב לפרוע השיק.  צירוף המלים "יסוד סביר" ביחס ללקוח  ו "היה  חייב" ביחס לבנק, מלמד על מבחן אובייקטיבי לבחינת סוגיית ההשתכללות של הסכם, כקריטריון מצטבר לפן הסובייקטיבי באומד דעתו הנטען של הלקוח.  ראה בהקשר זה מאמרו של י. עמית, חוק  שיקים  ללא כיסוי, התשמ"א - 1981 הפרקליט מד, חוברת  ג', 449  בעמ' 470: המחבר מציין כי העובדה שבנק הסכים בעבר לחריגה ממסגרת האשראי אינה מלמדת על חובה להמשיך ולעשות  כן.

אכן, בקבלת טיעון מעין זה הנסמך אך ורק על התנהגות ספוראדית של הבנק, יש משום קושי מובנה, בעיקר כשהיא באה מפי מי שנהנה מהתחשבות זו של הבנק,  (עמית, בעמ' 469 למאמרו הנ"ל, מציין שקולים   אפשריים שונים שיכולים לעמוד לנגד עיני הבנק בהחליטו לכבד שיק חרף חריגה ממסגרת האשראי). זאת גם על רקע  מטרתו המוצהרת של החוק להילחם בתופעה של שיקים ללא כסוי, והצורך להגביר אמינות השיק כאמצעי תשלום מקובל (ראה למשל רע"א 9374/04 אי.אנד.ג'י.מערכות מתקדמות למורה נהיגה בע"מ נגד בנק לאומי לישראל בע"מ סניף  רחובות (פרסום נבו)). בקבלת טענה זו גלום קושי נוסף, שהרי עילת ביטול זו משתיתה יהבה על הסכם , ולכל הפחות  על יסוד סביר שהיה ללקוח להניח שנכרת הסכם מחייב כאמור, ולכן קמה חובה חוזית של הבנק לכבד השיק. אלא שככל  שהתכוון הבנק ליצור דפוס פעולה מחייב מול הלקוח, דרך המלך הנה הגדלה פורמאלית של מסגרת האשראי; ואם   לא   הלך הבנק בדרך המלך בעניין זה, יכול הדבר להצביע על אחת משתיים: התחשבות אד-הוק בלקוח כאמור או אכן הבנה  מחייבת אליה הגיע הבנק ביחסיו עם הלקוח. אמנם כל מקרה לגופו, על פי מכלול הראיות שהוצגו, אך הדעת נותנת  שהאפשרות השניה הנה החריג ולא הכלל, ומכל מקום על הטוען לה - עליו הנטל להוכיחה.


מעבר לצורך, אזכיר סעיף 3 (א) (4) לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים) התשנ"ב - 1992 המחייב הבנק לערוך הסכם למתן  אשראי בכתב (למעט העמדה חד צדדית של מסגרת אשראי בידי התאגיד  הבנקאי).

בענייננו שלנו, הוכח שהבנק הסכים להגדיל מסגרת האשראי פעמיים בתקופה הרלבנטית, והדבר אינו מחזק עמדת המבקש להסכמה במפורש או מכללא של הבנק לחריגה מדרך המלך, שהנה הגדלת מסגרת האשראי הפורמאלית פעם נוספת.  

זאת ועוד: עיון בטבלאות שערך המבקש מלמד דווקא על דפוס פעולה של בנק שלא סירב שיקים בגין כל  חריגה שהיא ממסגרת האשראי, אלא כיבדם לפרקים, חרף העובדה שלא היה חייב לעשות כן, ושלא ביקש לחייב עצמו לעשות  כן.     

הצלבת התאריכים של השיקים שכובדו מול השיקים שסורבו אינה מלמדת על דפוס פעולה רציף ואחיד או על  נוהג אחיד אלא על שיקים שחלקם סורבו וחלקם כובדו מדי חודש. הדבר עולה בקנה אחד עם "התמונה המשולבת "  המצטיירת מתצהירי המבקש והגב' אדרי, לפיה ניסה הבנק להתחשב במבקש ולא סירב את כל השיקים עת היתה חריגה ממסגרת האשראי (בלשון המבקש בתצהירו "מעולם לא עמד  עימי הבנק על קוצו של יוד"); כאשר הגב' רחל  אדרי נהגה לעמוד עמו בקשר טלפוני כשהיה בחריגה ממסגרת האשראי וביקשה שיפקיד כסף כדי לכסות את השיק. הגב' אדרי מצדה, אישרה הקשר הטלפוני התכוף בינה (ובין פקידים נוספים) לבין המבקש, כשתוכן השיחות היה שאם לא יפקיד המבקש  כספים כנגד השיקים שמשך מהחשבון יום קודם ייאלץ הבנק לסרב את השיקים. טענה זו של הגב' אדרי, המקובלת עלי,  אינה סותרת האמור ע"י המבקש בהקשר זה אלא דווקא משלימה אותו, ביתר פירוט. אציין כי אמנם  המבקש לא נחקר על תצהירו, אך גם חקירתה הקצרה של הגב'  אדרי לא סתרה האמור בתצהירה.  העובדה שלא אחת סורבו שיקים, בצירוף עם הנוהג התכוף של פקידי הבנק להתריע בפני המבקש שאם  לא יפקיד כספים יסורבו שיקים נוספים - אינה עולה בקנה אחד עם  דפוס פעולה שהשתכלל לכדי הסכם  מחייב בין הצדדים, מכוח  התנהגות אחידה של הבנק. בנוסף, גם היקפי החריגות ממסגרת האשראי הפורמלית (לעת כיבוד  שיקים שפירט המבקש בטבלה השניה שערך) אינם מגיעים לסכומי עתק ביחס למסגרת האשראי, כך שלא מתעוררת תהייה, שמא חש עצמו הבנק  מחוייב כלפי הלקוח להוסיף ולפרוע שיקים ואז ביקש להשתחרר  ממחויבותו.  החריגה המשמעותית ביותר היא  חריגה בת 26,814 ש"ח ממסגרת אשראי בת 30,000 ש"ח עת כובד שיק בסך  1083 ש"ח  (שורה מס' 25 בטבלה שבסעיף 12 לתצהיר המבקש). וחלק  ניכר מן השיקים כובדו עת הראה החשבון חריגה  זעומה  יחסית, בת כמה אלפי ש"ח, ממסגרת  האשראי.

6.       לטענת המבקש בסעיף 14 לתצהירו, אחד השקולים העיקריים של בנק בהעמדת מסגרות אשראי לחשבון עסקי הנם הביטחונות אותם מעמיד הלקוח. המבקש מפרט בתצהירו הביטחונות שניתנו, ואף חוזקו בשני ערבים, בסמוך לאחר שמסגרת האשראי הועלתה  מ 30,000 ל 60,000 ש"ח. אלא שהטענה מחטיאה המטרה: גם אם בטחונות הנם אכן שקול במערך ההחלטות של  בנק  על מסגרת אשראי זו או אחרת  הרי שהנצרך להכרעה אינו האם היה על הבנק לאשר מסגרת אשראי זו או אחרת. המחלוקת הנה בשאלה האם סורבו שיקים כדין, משעה שהיתה חריגה ממסגרת האשראי שכבר אושרה, ושמא אושרה מסגרת אחרת בהסכם מכללא. אף מתצהיר המבקש מצטיירת התמונה שעיבוי הביטחונות בדמות שני הערבים היה בזיקה להגדלת מסגרת האשראי ל 60,000 ש"ח, והדבר מוכח במפורש מכתב ההתחייבות וערבות למסגרת אשראי שצורף כנספח א' לתצהיר הבנק, בחתימת שני הערבים. השאלה האם יתעלם הבנק מחריגה ממסגרת האשראי לאור בטחונות קיימים הנה שאלה עסקית, שבשקול דעתו של הבנק. עובדת קיומם של בטחונות אלו או אחרים לא מקנה זכות משפטית לחריגה מן המסגרת שאושרה לאור קיומם של אותם בטחונות, ולא יכולה להקים ללקוח ציפייה סבירה (להבדיל מתקווה) שכך ייעשה. 

7.       בעניין שיקים מספר 9 עד 14 טען המבקש בסעיף 14 לתצהירו כי בסמוך לסוף מרץ קוימה פגישה עם אבי, מנהל המחלקה העסקית, ובה הוצע למבקש לשבור  תוכנית החיסכון (תכנית ע"ס 82,000 ש"ח ששמשה כבטוחה לאשראי - כאמור בסעיף 6 לתצהיר המבקש) , כאשר מחצית הסכום ישמש לצמצום יתרת החובה בחשבון, המחצית השניה תופקד בפק"מ ומסגרת האשראי תועמד על 40,000 ש"ח . המבקש לטענתו, הסכים להצעה. מר אבי ערוסי לא הובא ע"י הבנק לעדות, אלא שהבנק לא התכחש כלל לפגישה או לתוכן השיחה, ומשכך - לא היה עליו להביא את מר ערוסי לעדות. טענת הבנק, שנתמכת בתצהירה של הגב' אדרי, הנה שבפגישה עלתה האפשרות הנ"ל, שלא השתכללה לכדי הסכם מחייב; כאשר כבר למחרת אותה שיחה עם אבי ערוסי, התקשרה הגב' אדרי למבקש והודיעה לו כי מכלול הנסיבות נבחן שנית, והבנק הגיע למסקנה שלא תצמח תועלת משבירת תוכנית החיסכון מבלי שהמבקש ידאג להפקדת כספים לחשבון. ואכן אין טענה כי תוכנית החיסכון נשברה בפועל בסופו של יום, ומשכך קשה לקבל כי המבקש הסתמך על אותה הצעה, כטענתו.

8.       לאור דחיית נימוקי המבקש מן הטעמים שפורטו, נותר לדון  מכל השיקים נשוא הערעור אך בשיקים מספר 10 עד 12, שרק לגביהם סומכת עילת התקיפה יהבה על הטעות (סעיף 10(א)(1) לחוק), בשילוב עם טענת "יסוד סביר להניח" לפי סעיף 10(א)(3) לחוק. טענתו של המבקש  הנה שקודם ובסמוך לתאריך 2.5.06 שלם סך בן 7881 ש"ח במזומן למר רומן אס (טכנאי שיניים שנתן שירות לעסקו) ; זאת לאחר שהאחרון התחייב להשיב לו את שיק מספר 10 ושני שיקים נוספים, שסכומם המצטבר מניב את הסך של 7881 ש"ח. עקב טעות  של מר אס לא עמד האחרון בהתחייבותו והשיקים הוצגו לפירעון, והגדילו יתרת החובה בחשבון.   שיק מס' 10 הוצג לפירעון בטעות, ולגבי שיקים מס' 11 ו 12 היה למבקש לטענתו יסוד סביר להניח שיכובדו  (סעיפים 19-21 לתצהיר המבקש).  יובהר כי שיקים מס' 11 ו 12 , בשונה משיק מס' 10 אינם השיקים שנמסרו למר אס ואותם התחייב להשיב. הטענה לגביהם משתיתה יהבה על הצפיה ליתרת חובה קטנה יותר בחשבון, עקב התחייבות של מר אס לא להציג לפירעון שלושת השיקים.

9.       הטעות אליה מתייחס סעיף 10(א)(1) לחוק - אינה טעותו של ספק (מר אס) או של התובע. מדובר בטעות של הבנק בלבד. כך נפסק בדעת רוב בבית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת ע"א (חי') 599/94 סוויסה ואח' נגד בנק דיסקונט בע"מ;  כאשר אותה דעת רוב  אוששה  ב רע"א 6257/97 בנק לאומי נגד אמין אסמי ובניו (פרסום נבו).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ