אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 9342/08

החלטה בתיק בשא 9342/08

תאריך פרסום : 04/06/2009 | גרסת הדפסה
ע"א, בש"א
בית המשפט המחוזי חיפה
9342-08,569-08
02/07/2008
בפני השופט:
א. קיסרי

- נגד -
התובע:
1. קרניאל אביב
2. קרניאל לאואר עינב

הנתבע:
רכבת ישראל בע"מ
החלטה

זוהי בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין שניתן ביום 5.5.08 על ידי בית משפט השלום בחדרה (כב' הרשמת ש' אייזנברג) בת.א. 4182/04 על יסוד החלטה בתיק בש"א  1795/08, שלפיה נדחתה בקשת המבקשים ליתן רשות להתגונן (" פסק הדין"). בפסק הדין ניתנו לזכות המשיבה כל הסעדים אותם ביקשה בכתב התביעה.

בתביעתה של המשיבה כנגד המבקשים, שהוגשה בסדר דין מקוצר, היא עתרה לפינוי וסילוק יד ממקרקעין מסוימים, היינו חלקות 27 (חלק) ו-28 בגוש 10162 ( "המקרקעין"), אשר הוטל עליהם צו הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) הפרדה מפלסית למפגשי מסילת ברזל ודרך בנימינה (מפגש 18 ג') התשס"ז-2007, ואשר נחתם על ידי שר התחבורה ביום 4.7.07 ופורסם בק"ת 6605 מיום 26.7.07 ( "צו ההפקעה").

בתיק בש"א 1795/08 הנ"ל עתרו, בין השאר, למחיקת התביעה נגד הנתבע 1 (המבקש מס' 1 כאן), מחיקת התביעה נגד שני הנתבעים (המבקשים כאן), מחיקת הכותרת ומתן רשות להתגונן.

לאחר שעיינה כבוד הרשמת בבקשה ובתשובת המשיבה, היא החליטה לעשות שימוש בסמכות שניתנה לה בתקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (" התקנות"), ולדחות את הבקשה בלא לקיים דיון. את ההחלטה הזו היא נימקה בכך, שבקשת הנתבעים מעוררת מחלוקת עובדתית מצומצמת עד כדי כך שאינה מצדיקה קיום דיון בבקשה והיא ניתנת להכרעה על יסוד החומר הכתוב. בנוסף, כך סברה כבוד הרשמת, כל השאלות המתעוררות הן משפטיות וככאלה, אין הכרח לקיים דיון על מנת להכריע בהן.

לגופו של עניין דחתה כבוד הרשמת את כל טענות המבקשים. בהחלטה מפורטת ומנומקת היא בחנה את הטענות ושקלה אותן והגיעה למסקנה כי אין מקום לקבלן. לענייננו חשובות טענות המבקשים הנוגעות למתן רשות להתגונן. כפי שציינה כבוד הרשמת, המבקשים העלו לעניין זה טענות עובדתיות (פגמים בהליכי התכנון שקדמו לצו ההפקעה) ומשפטיות (פגמים בהליך ההפקעה עצמו).

כבוד הרשמת קבעה, ובצדק, כי טענות משפטיות אינן מצריכות מתן רשות להתגונן ועל כן היא דנה בטענות המשפטיות של המבקשים ודחתה אותן.

אשר לטענות העובדתיות, דעתה של כבוד הרשמת הייתה שהרקע העובדתי (בניית הפרדה מפלסית בין הכביש למסילת הברזל בבנימינה) והצורך הציבורי הברור כי הדבר ייעשה בהקדם אינם מאפשרים את הטענה כי ההפקעה בוצעה בחוסר מידתיות או בחוסר סבירות שאז, כך סברה כבוד הרשמת, היה מקום לתת רשות להתגונן.

המבקשים לא השלימו עם פסק הדין והגישו ערעור לבית משפט זה. בכתב הערעור הם פורשים יריעה רחבה של טענות, אשר לטענתם הן בגדר טענות עובדתיות ואשר על פי ההלכה הנוהגת די היה בהן כדי להראות עילה למתן רשות להתגונן. בנוסף, מעלים המבקשים טענות כנגד החלטתה של הרשמת הנכבדה להכריע בבקשה על יסוד כתבי הטענות ולא לקיים דיון בנוכחות הצדדים.

בד בבד הגישו המבקשים את הבקשה הנוכחית לעיכוב ביצועו של פסק הדין. בפתח טענותיהם מלינים המבקשים על כך שבקשתם לעיכוב ביצוע, שבמצוות התקנות הוגשה תחילה לבית משפט קמא, נדחתה בטרם הייתה אפשרות בידם להשלים את הצגת טענותיהם. ליתר דיוק, המבקשים טוענים כי בית המשפט קמא החליט ביום 19.5.08 להשהות את ביצוע פסק הדין עד לדיון בבקשה. והנה, לאחר שהמשיבה הגישה לבית המשפט קמא את תשובתה לבקשת עיכוב הביצוע, ובטרם היה סיפק בידי המבקשים להשיב לתשובה, נתנה כבוד הרשמת החלטה הדוחה את הבקשה. לטענת המבקשים, החלטת כבוד הרשמת שניתנה עוד בטרם שהוגשה תשובתם לתשובת המשיבה נוגדת את התקנות, כמו גם את החלטתה שלה (להשהות את ביצוע פסק הדין).

בטענה זו של המבקשים יש אמנם ממש, אלא שספק אם היא יכולה להועיל להם בהקשר של הבקשה הנוכחית. אכן, תקנה 241(ג1) מקנה למבקש זכות להשיב לתשובת המשיב, וכבר נפסק כי החלטה הניתנת בטרם חלוף המועד להגשת תשובה לתשובה אינה יכולה לעמוד (ראו: ע"א 4442/06  דוקט נ. זייגרמן (לא פורסם, 16.7.06)).

אלא שכאמור, פגם זה אינו יכול להועיל למבקשים, שכן על יסוד בקשתם הנוכחית ניתן על ידי ביום 5.6.08 צו ארעי המעכב את ביצועו של פסק הדין. בהמשך לכך התקיים דיון בבקשה, שבו נחקרו המצהירים משני הצדדים על תצהיריהם ולאחר מכן סיכמו באי כוח הצדדים את טענותיהם. נמצא, שזכותם של המבקשים להביא את דברם בפני בית המשפט בעניין עיכוב ביצועו של פסק הדין מוצתה בגדר ההליך הנוכחי, וממילא מתייתר הצורך להיזקק באופן כלשהו לטענות שנטענו בבקשת עיכוב הביצוע בבית המשפט קמא.

לעצם העניין טוענים המבקשים כי סיכויי הערעור שהגישו הם טובים, וכי גם משיקולי מאזן נוחות ואפשרות להשיב את המצב לקדמותו צריך להגיע למסקנה כי יש לעכב את ביצוע פסק הדין.

בעניין הראשון, של סיכויי הערעור, טוענים המבקשים כי בהיות ההליך דלמטה תביעה בסדר דין מקוצר, היה מקום לתת להם רשות להתגונן, הואיל ולא נקבע כי הגנתם היא הגנת בדים. לאחר עיון בטענות המבקשים בנוגע לסיכויי הערעור, הן אלה שפירטו בבקשה (הערוכה, יש לומר, בטוב טעם ודעת) והן אלה שנטענו על ידי בא כוחם במהלך הדיון, אני סבור שבהתחשב בשיקולי מאזן הנוחות, שאליהם אתייחס להלן, אין די בטענות אלה כדי להטות את הכף ולהביא לכך שבקשתם תתקבל. לגופן של טענות אלה נראה לי שטעות בידי המבקשים הסבורים שדי בכך שהעלו טענות עובדתיות, שלפיהן נפל פגם בצו ההפקעה בשל היותו בלתי סביר או בלתי מידתי, כדי להצדיק מתן רשות להתגונן. לכאורה, היה על המבקשים לעורר טענות ממין אלה בתקיפה ישירה של צו ההפקעה עצמו או בהליך מינהלי שתכליתו תקיפת ההליך התכנוני שקדם לו, במיוחד נוכח העובדה שלמבקשים הייתה  אפשרות להתנגד לתכנית (בשלב הליכי התכנון) והתנגדות זו נדחתה (עדות המבקשת 2 בעמ' 6 לפרוטוקול) אמנם קיימת דעה שלפיה ניתן לתקוף צווי הפקעה גם בתקיפה עקיפה (ראו: אריה קמר, דיני הפקעת מקרקעין, מהד' שביעית 2008 עמ' 298), ולכן לכאורה ניתן לעשות זאת גם במסגרת תביעה למסירת חזקה. מנגד, ראוי גם לציין את הדברים שאומר המחבר, על רקע התפתחות הכלל של הבטלות יחסית, בקשר לשיקולים אותם ישקול בית המשפט ובהם  מאזן הנזקים העלולים להגרם לפרט ולציבור. נראה לי שבין שאר השיקולים שיכול היה בית המשפט קמא לשקול בבואו להחליט אם ליתן רשות להתגונן, אפשר למנות גם את השיקול של האינטרס הציבורי במניעת קשיים ועיכובים בביצוע התכנית שלשמה הופקעו המקרקעין. במקרה שבפנינו נעשתה ההפקעה על מנת לאפשר את ביצוע ההפרדה המפלסית במפגש הכביש ומסילת הברזל בבנימינה. ביצוע תכנית זו במהירות האפשרית הוא אינטרס ציבורי מובהק וחשיבותו ברורה גם אלמלא הוגשה בעניין זה עתירה לבג"צ (כפי שהסבירה המשיבה בתשובתה) וקשה לתאר מצב שבו יוכל בעל קרקע שהופקעה בצו, לפי פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) 1943 או לפי פקודת הקרקעות (הפקעה לצרכי ציבור) 1943, לשקוט על שמריו ולחדול מלפעול לשמירת זכויותיו בשלב פרסום דבר ההפקעה או בשלב הליכי התכנון הקודמים להם ורק בשלב האחרון, שבו הוא נדרש למסור את החזקה בקרקע שהופקעה, להעלות טענות שאותן יכול היה להעלות קודם לכן. נראה לי כי אם יתאפשר קיומו של מצב עניינים כזה, אזי יהיה הציבור נדון להתארכות בלתי סבירה של הליכי תכנון וביצוע של פיתוח תשתיות ואי סבירות זו שקולה, לכל הפחות, כנגד אי הסבירות לה טוענים המבקשים.

דברים אלה מביאים אותי לשאלת מאזן הנוחות, ונראה לי כי התשובה לשאלה לאן תהיה הכף נוטה היא ברורה למדי, ובוודאי שכך הדבר אם מעיינים בהחלטתו של בית המשפט העליון בבש"א 6479/94 (ראו: ע"א 6477/94 מועלם נ. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה (לא פורסם, 13.2.95), שנסיבותיו דומות לאלו שבפנינו. בית המשפט הסביר שם את הפער בין נזקו של הציבור, כתוצאה מעיכוב ביצוע תכניות הפיתוח, לעומת נזקו של המבקש שמקרקעיו הופקעו ומדברי בית המשפט שם ברור כי הוא ניתן לפיצוי בכסף. כמו שם, כך הדבר גם בענייננו. ייתכן, ואין צורך להכריע בכך בשלב זה, כי למבקשים יגרמו נזקים ניכרים כתוצאה מן העבודות שאותן מתכננת המשיבה לבצע. נזקים אלה (הרס של קיר תומך וחלק ממטע אבוקדו, פגיעה בתשתית של צנרת השקיה ועוד) תוארו בתצהיר המבקשת 2 והוסברו על ידה בעדותה (עמ' 6 לפרוטוקול). אלא שעל נזקים כאלה לא ניתן לומר כי אינם ניתנים לפיצוי כספי וכשמעמתים מולם את הנזק הצפוי לציבור כתוצאה מעיכוב ביצועה של העבודה המתוכננת, אין מנוס מן המסקנה כי דין הבקשה להידחות.

ההחלטה מיום 5.6.08 מבוטלת.

בשולי החלטה זו אציין, כי סמוך מאוד למועד חתימתה הובא לידיעתי על ידי בא כוח המשיבה כי במקביל להליכים בבית משפט זה הגישו המבקשים גם ערעור לבית המשפט קמא על החלטת כבוד הרשמת לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע, ובגדר אותו ערעור החליט בית המשפט קמא לעכב את ביצועו של פסק הדין. לא נראה לי כי להליך זה יש נפקות כלשהי לבקשה שבפניי וממילא אין בו כדי לשנות את התוצאה שהגעתי אליה.

המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים .

ניתנה היום כ"ט בסיון, תשס"ח (2 ביולי 2008) בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ