אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 9100/07

החלטה בתיק בשא 9100/07

תאריך פרסום : 26/04/2009 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
9100-07,8336-07
15/11/2007
בפני השופט:
הרשם אבי זמיר

- נגד -
התובע:
1. מנחמה גרף
2. נחמיה גרף
3. אהוד גרף
4. איתן אבולפיה
5. דיצה שכטר
6. אהרון גרף
7. רחל גרף-רחים

עו"ד גרינשפן
עו"ד וקסלבאום
הנתבע:
רון (חיים) הופמן
עו"ד נרקיס
החלטה

בבש"א 8336/07 עתרה הנתבעת מס' 4 להורות על סילוק התביעה על הסף מפאת העדר עילה והעדר יריבות. כב' השופט שמואל ברוך נעתר לבקשה בהעדר תגובה.

התובע הגיש בקשה לביטול ההחלטה (בש"א 12107/07), בטענה כי תגובתו לבקשה הוגשה כבר ביום 28/5/07, ובהתאם לכך הורה כב' השופט ברוך על ביטול ההחלטה. בש"א 9100/07 הינה בקשה לסילוק התביעה על הסף מפאת העדר עילה והעדר יריבות, שהוגשה מטעם יתר הנתבעים.

בכתב התביעה נטען, כי התובע ואישתו ז"ל רכשו מהנתבעת מס' 1 מקרקעין מסויימים על פי הסכם רכישה מיום 4/4/97, וזאת בהתאם למצג שהציגה להם הנתבעת מס' 1, ולפיו היא בעלת הזכויות המקרקעין, מכוח היותה היורשת הבלעדית של זכויות המנוח ד"ר מרק מנחם שטיין (שהיא נינתו). בהתאם למצג זה, שילם התובע לנתבעת מס' 1 את מלוא סכום התמורה הנקוב בהסכם, מתוך הנחה שיועברו לו הזכויות והחזקה במקרקעין, אלא שעשר שנים חלפו, והנתבעת מס' 1 לא קיימה את התחיבויותיה מכוח ההסכם.

בסופו של דבר, התברר כי הנתבעת מס' 1 אינה בעלת הזכויות היחידה במקרקעין, אלא קיימים יורשים נוספים, שחלקם אפילו לא מודעים לזכויותיהם, כך שלמעשה, בעת עריכת הסכם המכר, היא הציגה מצג שווא בפניו ובפני אישתו ז"ל.

בפתח כתב התביעה "הגדיר" התובע את זהותו של כל אחד מהנתבעים, בעיקר בהתאם לאופן ייחוסו לנתבעת מס' 1, וכל זאת "למיטב ידיעתו". התובע טען, כי הנתבעת מס' 2 היא אמה של הנתבעת מס' 1 ובעלת הזכויות במקרקעין מכוח דיני הירושה בהיותה נכדתו ויורשתו של המנוח שטיין, והיא מסרה לנתבעת מס' 1, לאחר חתימת ההסכם, ייפוי כח בלתי חוזר לפעול במקרקעין שרכש. בנוסף, הנתבע מס' 3 הוא אביה של הנתבעת מס' 1 ובעלה של הנתבעת מס' 2, ולכן גם בעל הזכויות במקרקעין, מכוח דיני השיתוף. הנתבעים מס' 4 ו-5 הם ילדיה של הנתבעת מס' 1 המסייעים לה בפעילותה הכספית, ובין היתר מפזרים המחאות לצדדים שלישיים שלא כדין. לטענת התובע, יש "להרים את המסך" מעל לנתבעים אלו ולחייבם בחובות הנתבעת מס' 1. התובע טען, כי הנתבע מס' 6 הוא בעלה לשעבר של הנתבעת מס' 1, והינו בעל זכויות במקרקעין מכוח הסכם שנערך ביניהם. הנתבעים מס' 7 ו-8 הם אחיה של הנתבעת מס' 1, וגם הם בעלי הזכויות במקרקעין בהיותם נכדיו ויורשיו של המנוח שטיין. 

בסעיף 20 לכתב התביעה טען התובע כי "מכל מה שהסתבר לו", עולה כי הנתבעים בכלל, והנתבעת מס' 1 בפרט, פעלו במשותף על מנת להונות אותו בעיסקת מכר של זכויות כוזבות במקרקעין, ולמעשה הנתבעת מס' 1 אינה מסוגלת להעביר ולרשום את הזכויות במקרקעין על שמו (מה גם שהיא ערכה עיסקאות נוספות עם גורמים אחרים ביחס לאותם מקרקעין). לטענתו, הנתבעים הפרו, כל אחד בהתאם לאחריותו, את כל החובות המוטלות עליהם.

כלומר, התובע הביע את עמדתו בנוגע לאחריות הנתבעים באופן כללי וללא התייחסות ממוקדת בנוגע לחלקו העובדתי של כל אחד מהם, או טענות קונקרטיות יותר כלפיהם.

בתגובתו לבקשה, התובע לא ניסה להביע לתת הסבר עובדתי מוצק יותר לעניין אחריותם הנטענת של הנתבעים מס' 2-8, אלא טען כי בהתאם לסעדים הנתבעים, תוצאת ההליך עשוייה להוביל לשינוי בזכויותיהם הקנייניות של הנתבעים מס' 2-8 במקרקעין, ולכן הם צד דרוש בהליך.

מעיון בסעיף הסעדים שבכתב התביעה, נראה כי גם לטענה זו אין בסיס.

התובע עתר להצהיר כי ההסכם שנחתם עם הנתבעת מס' 1 הוא בטל מעיקרו, ולחייב את כל הנתבעים לפעול לביטולו אצל רשויות המס. בנוסף, עתר התובע לחייב את הנתבעים בהשבת הסכומים ששילם בגין התקשרותו בעיסקת המכר וכן פיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם.

מאחר שההסכם נערך עם הנתבעת מס' 1, הרי שמתן סעד הצהרתי המורה על בטלות ההסכם הינו רלבנטי אך ורק כלפיה, ולא כלפי הנתבעים האחרים.

זכויותיהם הנטענות של יתר הנתבעים במקרקעין אינן יוצרות יריבות בינם לבין התובע, וככל שהן יושפעו מתוצאת ההליך, היריבות היחידה שתיווצר היא בין הנתבעים לבין עצמם.

באופן דומה (ומובהק יותר), גם סעד ההשבה והפיצוי מופנים אך ורק כלפי הנתבעת מס' 1, בהיותה הגורם היחידי המעורב באופן ממשי במסכת העובדתית הנטענת.

אני סבור, כי בהעדר טענות עובדתיות ממשיות המופנות כלפי הנתבעים מס' 2-8, לא מתגבשת עילת תביעה כלפיהם, ולא ניתן להסתפק באמירה כללית לפיה הנתבעים הפרו את החובות המוטלות עליהם, מבלי להסביר מהן אותן חובות וכיצד הן הופרו.

בנוסף, התביעה הנוכחית אינה נסבה סביב חברה ובעלי מניותיה, ולכן אין שום יסוד משפטי למונח "הרמת מסך".

המסקנה המתחייבת היא, כי אין יריבות משפטית בין התובע לנתבעים מס' 2-8, ולא קיימת עילת תביעה כלפי נתבעים אלה.

הבקשות מתקבלות. התביעה כנגד הנתבעים מס' 2-8 נמחקת על הסף.

התובע ישא בהוצאות הנתבעת מס' 4 בסך של 5,000 ש"ח ובהוצאות הנתבעים 2, 3, 5, 6, 7, 8 (ביחד) בסך של 10,000 ש"ח. 

ניתנה היום ה' בכסלו, תשס"ח (15 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ