החלטה בתיק בשא 906/05

בית הדין הארצי לעבודה

פניציה אמריקה ישראל (זכוכית שטוחה) בע"מ           המבקשת

רענן כרמי                                                                        המשיב

בשם המבקשת: עו"ד ענת רוזנר ועו"ד סיגלית גורן

בשם המשיב:     עו"ד ענאן אבו רחמן

בקשה לעיכוב ביצוע

ה ח ל ט ה

השופט שמואל צור

1.         לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופט חיים סומך ונציגי  ציבור  מר חיים יאנוס ומר טוביה לוי; עב 1160/03), בו נקבע כי בין המשיב למבקשת התקיימו יחסי עבודה, וכי המבקשת חייבת לשלם למשיב פיצויי פיטורים, דמי הבראה וכן הוצאות משפט.

2.         בבית הדין האזורי התבררה תביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת לסעדים כספיים שונים המגיעים לו, לטענתו, בגין תקופת עבודתו אצל המבקשת וסיומה. בכתב ההגנה טענה המבקשת כי המשיב כלל לא הועסק על ידה, אלא הועסק כנותן שירותים עצמאי. כן טענה המבקשת כי תביעתו נגועה בחוסר תום לב, שכן במהלך תקופת העסקתו המשיב לא העלה כל טענה לגבי מעמדו. עוד טענה המבקשת והוסיפה מטעמי זהירות, שאם ימצא כי המשיב זכאי לתשלום כלשהו, הרי יש לקזז מכל סכום שיפסק סכום השווה ל-75% מהסכומים שקיבל במהלך תקופת ההתקשרות. על רקע זה עמדה לדיון בבית הדין האזורי השאלה, האם יתקיימו יחסי עובד ומעביד בין המשיב לבין המבקשת. בית הדין האזורי, לאחר ששמע את עדויות הצדדים, השיב על כך בחיוב וחייב את המבקשת לשלם למשיב פיצויי פיטורים בסך של 208,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף, הטיל בית הדין על המבקשת תשלום דמי הבראה בסך של 3,500 ש"ח והוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום 10,000 ש"ח, בתוספת מע"מ כחוק. עם זאת, תביעת המשיב לפדיון חופשה שנתית נדחתה כמו גם טענת המבקשת באשר להשבה וקיזוז.

  3.       המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ובמקביל, הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 3.11.05, ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לנו.

4.         במסגרת הבקשה טוענת המבקשת כי טובים סיכוייה לזכות בערעור שהגישה, כיוון שלאור התשתית העובדתית שהונחה בפני בית הדין האזורי לא היה מקום לקבוע כי בין הצדדים התקיימו יחסי עבודה. לטענתה, הוכח בפני בית הדין קמא כי המשיב לא קיים את הפן החיובי של מבחן ההשתלבות שנקבע בפסיקה לצורך הכרה בו כעובד ובנוסף הוכח כי המשיב היה בעל עסק עצמאי למתן שירותי מחשוב וייעוץ. לחלופין, טוענת המבקשת כי טעה בית הדין האזורי בחישוב פיצויי פיטורים שפסק לטובת המשיב, שכן החישוב התבצע על בסיס התמורה ששולמה לו כעצמאי, ולא על פי התמורה שהיתה משתלמת לו אילו היה משמש כעובד, וזאת ללא מתן זכות קיזוז למבקשת. מוסיפה המבקשת וטוענת כי סיכוייה להיפרע מן המשיב במקרה בו יתקבל הערעור קלושים בשל כך שהמשיב עצמו טען בפני בית הדין קמא כי עסקיו הרבים לא צלחו ואף פנה לסמנכ"ל המבקשת בבקשה לקבל הלוואה בשל מצבו הכלכלי הקשה. כן מציינת המבקשת כי היא נכונה להפקיד ערבות בנקאית לשם הבטחת ביצוע פסק הדין.  

5.         המשיב מתנגד לבקשת עיכוב הביצוע, וטוען כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. כן טוען המשיב, כי המבקשת לא הצביעה על נסיבות לפיהן יהיה קשה או בלתי אפשרי להיפרע מהמשיב אם יתקבל ערעורה. לטענתו, כל תשלומי ההלוואה נפרעו במועדם ובמלואם והוא לא התקשה בפרעון. עוד הוסיף המשיב וטוען כי ממתין מזה למעלה משלוש שנים לקבלת פיצויי פיטורים ודמי הבראה, ואין להעדיף את האינטרס של המבקשת על פני האינטרס שלו כעובד.

הכרעה