אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 8694/08

החלטה בתיק בשא 8694/08

תאריך פרסום : 31/03/2009 | גרסת הדפסה
ת"א, בש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
8694-08,2198-07
24/07/2008
בפני השופט:
אבי זמיר

- נגד -
התובע:
ארקדי גאידמק
עו"ד רונאל פישר
הנתבע:
1. רוני מאנה
2. רוי נדל"ן גרופ בע"מ
3. מדינת ישראל

עו"ד יוסף שגב
עו"ד פמת"א
החלטה

הנתבע עותר לסילוק התביעה כנגדו על הסף מפאת אי תשלום מלוא סכום האגרה.

על פי הנטען, התובעת 2 היא חברה בבעלותו ובשליטתו של התובע 1 ועו"ד יורם יוסיפוב, המשמשת אותם לצורך ביצוע עסקיהם.  התובע 1 הציע לנתבע לנסות ולאתר עבורו פעילויות עסקיות בישראל, כנגד התחייבות הנתבע לתשלום דמי תיווך. על פי הנטען, בסמוך לחודש מרץ 2007 נודע לתובע 1 כי מועמדות למכירה מניות החברה אוסיף השקעות ופיתוח בע"מ, והוא הציע לנתבע לרכוש את מניותיה של חברה זו, כנגד תשלום דמי תיווך בשיעור של 4% מסכום העיסקה

 (21,100,000 ש"ח ). בנוסף, צויין, כי התובע 1 תיפקד כמתווך בעיסקאות אחרות שערך הנתבע, עם חברות אחרות.

ביום 3/4/07 נחתם בין הצדדים הסכם לרכישת חברת אוסיף, תמורת 580.4 מיליון ש"ח . 

ביום 3/6/07 פגש הנתבע את התובע 1, והודיע לו כי הוא חוזר בו מהתחייבותו לשלם 4% משווי העיסקה, ובכוונתו לשלם סכום של 3,000,000$ בלבד. על פי הנטען, התובע 1 הסכים לעמדת הנתבע, והעביר אליו חשבונית חלופית בהתאם. אלא שלאחר מכן, ביום 20/6/07 הנתבע שינה שוב את עמדתו, והציע לשלם סכום של כ-6,000,000 ש"ח , עבור כל העיסקאות שנערכו.

התובעים טענו, כי עד כה, הנתבע לא שילם לתובע 1 כל סכום שהוא בגין פעולות התיווך, ובכך הפר את ההסכמות שהתגבשו בין הצדדים בעניין זה.

התובעים עתרו לחייב את הנתבע בתשלום סכום של 21,000,000 ש"ח, לחלופין לחייבו בסכום של 4% משווי העיסקה, ולחלופין לחייבו בסכום של 12,660,000 ש"ח.  חשוב לציין, כי בנוסף לכל אחד מסכומים מבוקשים אלה, התבקש צירוף מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית פיגורים, החל מיום 3/4/07 ועד לביצוע התשלום המלא בפועל.

בנוסף, עתרו התובעים לחייב את הנתבע בהוצאות ובשכ"ט התובע בשיעור של 15% בצירוף מע"מ מסכום התביעה, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד למועד ביצוע התשלום בפועל.

בבקשה שלפניי, נטען כי בהתחשב ברכיב להוספת שיעור המע"מ והפרשי ההצמדה והריבית, הרי שסכום התביעה הכולל "האמיתי" הוא גבוה מהסכום הנתבע, לפחות ב-4,520,106 ש"ח מהסכום שנתבע בפועל. 

לטענת הנתבע, אין המדובר ברכיב כספי הנתבע על דרך האומדן, אלא בפעולה אריתמטית פשוטה בתכלית, שלטענתו, התובעים נמנעו ממנה במכוון, על מנת שלא לשלם את סכום האגרה המלא.

לפיכך, נטען כי שווייה האמיתי של התביעה נישום בחסר, ושולמה אגרה בלתי מספקת ולכן יש למחוק את התביעה על הסף.

בתגובתם, טוענים התובעים כי על פי תקנה 14 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), הפרשי הצמדה ריבית ומע"מ מהווים סעד כללי שאינו חלק מסכום התביעה.  לשיטתם, מדובר גם בכל הנוגע לחיוב בהפרשי הצמדה וריבית בקשר לתקופה שממועד היווצרות עילת התביעה ועד ליום הגשת התביעה.

התובעים טענו, כי תקנה 14(ב) האמורה, קוהרנטית גם לסעיף 5 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, המסמיך את בית המשפט לפסוק ריבית כבר מיום היווצרות עילת התביעה.

בנוסף, התובעים יוצאים בתגובותיהם כנגד אופן התנהלותו הדיונית של הנתבע, וטוענים כי המטרה האמיתית שביסוד הבקשות היא עיכוב בירור ההליך.

בתגובותיה, טוענת הפרקליטות כי תקנה 14 לתקנות עוסקת בהפרשי הצמדה וריבית שהתגבשו לאחר הגשת התביעה, התלויים באורכו של ההליך ובמידת מורכבותו, ולכן לא ניתן לאמוד אותם בתחילת ההליך, ולעומת זאת, הפרשי ההצמדה והריבית שנתבעו בתביעה הנוכחית, התגבשו בין מועד התגבשות החוב למועד הגשת התביעה, ולכן אין מניעה עקרונית לאמוד את סכומם.

לפיכך, ובהתאם לכלל לפיו על התובע לאמוד את סכום התביעה כאשר ביכולתו לעשות כן, הרי שהיה על התובעים לכלול את רכיבי הפרשי ההצמדה והריבית בסכום התביעה, ולשלם אגרה בהתאם.

באשר לרכיב המע"מ, טוענת הפרקליטות, כי מדובר בסעד שאינו נלווה לכל תביעה, וממילא אין המדובר בסעד כללי.

הפרקליטות טוענת, כי ככל שניתן לדייק בקביעת סכום התביעה, הרי שיש לעשות כן, על דרך כימות רכיב המע"מ והפרשי ההצמדה והריבית, ותשלום אגרה בהתאם.

סעיף 5(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 קובע- "תקופת הריבית תהיה בפסיקה לפי סעיף 2 מיום הגשת התביעה- או מיום אחר, החל מיום היווצרות עילת התביעה, שהחליטה עליו הרשות השיפוטית-עד מועד הפירעון; בהוצאות משפט-מיום הוצאתן עד מועד הפרעון; בשכר טרחה של עורך דין- מיום מתן הפסק עד מועד הפרעון; והכל אם לא קבעה הרשות השיפוטית תקופה קצרה יותר".  " מועד הפרעון"- המועד שבו ניתן פסק הדין או המועד שנקבע בפסק הדין לתשלומו של החוב, לפי המאוחר".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ