אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 8404/05

החלטה בתיק בשא 8404/05

תאריך פרסום : 05/10/2006 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי חיפה
8404-05
14/09/2005
בפני השופט:
יעל וילנר

- נגד -
התובע:
1. א.ד. מבנים - הנדסה וניהול פרוייקטים בע"מ
2. מר יעקב רוסו רו"ח נאמן ומנהל מיוחד לחברה - נאמן

הנתבע:
מכון התקנים הישראלי
עו"ד יורם סמואל
החלטה

1.         במסגרת הסדר נושים בין נאמן חברת א.ד מבנים- הנדסה וניהול פרוייקטים בע"מ (בהסדר נושים) (להלן - " החברה"), רו"ח-נאמן ומנהל מיוחד לחברה, מר יעקב רוסו (להלן - " הנאמן"), ובין נושי החברה, שאושר בתאריך 30/6/2005, מתעוררת שאלת מהותה של הזכות המוקנית לנושה בעל עכבון - מכון התקנים הישראלי (-להלן " המכון").

רקע בקצרה

2.         המכון ביצע בדיקת התאמה לתקן עבור החברה טרם החלה הקפאת ההליכים נגדה. בגין בדיקות אלה נותרה החברה חייבת למכון סך של כ-  65,000 ש"ח  (להלן - "החוב"). בשל אי פרעון החוב, עיכב המכון בידיו תעודות בדיקה, מערכים וריכוזים (תוצאות הבדיקות), עד לפרעון החוב (להלן - "תעודות הבדיקה").  משהוקפאו ההליכים נגד החברה, הודיע המכון לנאמן על הפעלת העיכבון.

3.         בעת שהועלתה הצעת הסדר הנושים, הסכים המכון להצעה בכפוף להכרה במעמדו כ'נושה מובטח' הזכאי לדיבידנד בשיעור של 100%. 

על אף זאת, סווג המכון בהצעת ההסדר שהגיש הנאמן לאישור בית המשפט, כנושה רגיל, הזכאי לדיבידנד חלקי בלבד.

בדיון מיום 30.6.05 הסכים המכון לאישור ההסדר המוצע תוך שבית המשפט יכריע במחלוקת שהתגלעה בין המכון לנאמן בעניין מעמדו של המכון.

4.         השאלה העומדת לדיון הינה מעמדו וזכויותיו של המכון כבעל עיכבון על תעודות בדיקה ובמסמכים שונים  במסגרת הסדר הנושים שאושר על ידי בית המשפט.

לטענת המכון, הפעלת העכבון על תעודות הבדיקה משתרעת על מלוא סכום חוב החברה כלפיו, ויש לראותו כ'נושה מובטח'.

לטענת הנאמן, משהודיע למכון כי אין הוא נזקק לתעודות, משתרע העכבון רק ביחס לשוויו של הנכס החפצי קרי- תעודות הבדיקה, ולפיכך, חובו של המכון מובטח רק בשיעור שווי הנכס שמעוכב בידו. על כן, יש לסווג לטענתו, את המכון בין הנושים הרגילים ולא נושים מובטחים.

דיון

5.         שוכנעתי כי מעמדו של המכון הינו כשל נושה רגיל.

אני סבורה כי העכבון אינו מבטיח את חובו של הנושה אלא בשיעור שוויו של הנכס שבגדר העכבון.

זכות העיכבון נועדה לשמש ככלי בידי הנושה לגבות את חובו על ידי יצירת לחץ על החייב אשר לא יהיה זכאי לקבל את הנכס שעוכב עד לפרעון מלוא החוב. לפיכך, משמש העיכבון כאמצעי לחץ לפרעון החוב בלבד ואינו מקנה כל זכויות מימוש בנכס המעוכב למעט זכותו לעכב את הנכס עד לפרעון החוב. בעניין זה ראה ע"א 5079/02 דיור לעולה בע"מ ואח' נ' איזוטופ בע"מ, תק-על 2003(1) 1311: "ערובת העכבון אינה מזכה את הנושה בזכות להיפרע מהנכס אלא רק בזכות להחזיק בנכס עד שיסולק החיוב". וכן ראה דברי כב' הנשיא ברק בספרו חוק השליחות (כרך ב', תשנ"ו, 1161) "מטרת העכבון אינה החזקה לצרכי מימוש. מטרת העכבון היא החזקה לצרכי שכנוע השולח לפרוע את חובו"

6.         סעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם 1980 קובע:

 " נושה מובטח - מי שבידו שעבוד או עכבון על נכסי החייב או על חלק מהם, בחזקת ערובה לחוב המגיע לו מהחייב."

לטעמי, משמעות המונח "נושה מובטח" בסעיף זה הינה היות הנושה 'מובטח' אך ורק ביחס לנכס המעוכב על ידו, אך לא מעבר לכך. לפיכך, לא מוטלת על הנושה החובה למסור את הנכס המעוכב ולצרפה לנשייה כולה, אלא אם יקבל תמורה מלאה למלוא שוויו של הנכס המעוכב (או תשלום מלוא הדיבידנד שנקבע לנושים המובטחים).

אולם, מקום שהנאמן הביע דעתו כי אין הוא מעוניין בנכס המעוכב, מהווה הנושה הנ"ל נושה רגיל ביחס לכלל הנשייה ואין לו כלפי הנאמן אלא מה שיש לכל יתר הנושים הבלתי מובטחים.

בעניין זה ראה פרשת דיור לעולה לעיל: "בהעדר עניין אישי מצדו של החייב בנכס המעוכב, זכות העכבון הינה חסרת אפקטיביות. התוצאה היא כי בנסיבות אלה אין זכות העכבון עולה על ערכו הכלכלי של הנכס; דהיינו, בהעדר ערך כלכלי (אובייקטיבי) לנכס , זכות העכבון חסרת תועלת והיקף החוב המובטח יהיה אפס...... ממהותה של זכות העכבון שהיא בבחינת אמצעי לחץ בלבד המופעל על החייב כדי שיפרע את חובו. לכן המחוקק לא מצא לנכון להסדיר במיוחד מצב דברים שבו העיכוב אינו יעיל כלפי החייב. בהעדר האפקטיביות של לחץ העכבון, הופכת זכות העכבון לחסרת ערך ממשי. הפן הבטוחתי מאבד את תוקפו הספציפי, ואין לנושה כלפי הנאמן אלא מה שיש לכל יתר הנושים הבלתי מובטחים" (הדגשה שלי י.ו).

7.         בענייננו - הנאמן הביע בפני המכון דעתו כי אין הוא מעוניין בתעודות הבדיקה. לפיכך, מעמדו של המכון לא משתכלל למעמד של נושה מובטח ומעמדו זהה למעמדם של יתר הנושים הרגילים, הבלתי מובטחים, בהתאם להסדר שאושר.

8.         אשר על כן, אני קובעת כי המכון מהווה נושה רגיל ויהיה זכאי לכלל הזכויות המוקנות לנושים הרגילים.

ניתנה היום י' באלול, תשס"ה (14 בספטמבר 2005) בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ