אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 8296/04

החלטה בתיק בשא 8296/04

תאריך פרסום : 19/11/2007 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי תל אביב
8296-04,1317-04
04/06/2007
בפני השופט:
הרשם ש. ברוך

- נגד -
התובע:
1. כץ יהושע
2. כץ רבקה
3. פארים בע"מ
4. נ.פ.ג. יזום ושיווק בע"מ
5. כץ יעקב (נמחק מההליך)
6. כץ משה (נמחק מההליך)

עו"ד עידו קלס
הנתבע:
דור אנרגיה (1988) בע"מ
עו"ד נורית שורק-אייל
החלטה

לפני בקשת רשות להגן שהוגשה ביום 31/3/04, ועברה תהפוכות לא מעטות עד לשלב זה. 

ביום 24/2/04 הגישה המשיבה כתב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקשים, בגין הפרת התחייבויותיהם על פי הסכמים שונים שנערכו עימם.

בכתב התביעה נטען כי המבקשים מס' 1 ו-4 התקשרו עם המשיבה לשם אספקת דלקים לשתי תחנות דלק ברשת תחנות הדלק שלה ולאחר מכן הפרו את התחייבויותיהם מכוח התקשרות זו (אציין כי הטענה בעניין נטענה באופן מרומז ולא ממש ברור).

ביום 3/3/99 נערך הסכם כתוב בין המשיבה למבקשת מס' 1, שנועד להסדיר את הפעלת החניונים והשכרתם מטעמה של המשיבה (נספח א' לכתב התביעה ולהלן: "הסכם החניון"). המשיבה טענה, כי המבקשים הפרו את התחייבויותיהם מכוח הסכם זה.

ביום 16/1/01 נערך בין הצדדים הסכם להסדרת התשלומים בגין התחייבויות  המבקשים מס' 1-4 מכוח ההתקשרות לאספקת דלקים ומכוח הסכם החניון, כאשר המבקשים מס' 5 ו-6 נקבעו כערבים לתשלום התחייבויות אלה (נספח ב' לכתב התביעה ולהלן: "הסכם הפריסה").

המשיבה טענה, כי היא נתנה למבקשים הזדמנויות רבות להסדיר את התחייבויותיהם אך ללא הועיל, ולכן בסופו של דבר, היא הודיעה למבקשים על ביטול ההסכמים והעמדת מלוא סכום החוב לפירעון מיידי, וכן דרשה מהם לפנות את החניון ולמסרו לחזקתה ביום 12/10/03 (נספחים ג'1 ו-ג'2 לכתב התביעה).

המשיבה עתרה לחייב את המבקשים בתשלום סכום של 3,856,364.45 ש"ח, שהינו, לטענתה, סכום החוב הכולל נכון למועד הגשת התביעה. בנוסף, טענה המשיבה, כי במקביל לתביעה הנוכחית, היא הגישה תביעה לסילוק יד בבית משפט השלום בחיפה.

בבקשת הרשות להגן טענו המבקשים כי הם לא הפרו את ההסכמים, וככל שהם לא שילמו למשיבה סכומים מסויימים, הרי שהסיבה הפשוטה לכך היא שטרם הגיע מועד פרעונם. מכאן, לטענתם, שהמשיבה ביטלה את ההסכמים שלא כדין. בנוסף, טענו המבקשים כי התביעה אינה מבוססת כראוי מבחינה ראייתית, ולמעשה לא צורפו לה מסמכי יסוד מינימליים.

בשלב מסויים (כחצי שנה לאחר הגשת התביעה) ובמסגרת התביעה לסילוק יד שהוגשה לבית משפט השלום בחיפה (ת.א. 5261/04), הגיעו הצדדים להסדר דיוני (מש/3) במסגרתו מונה רו"ח יהלי שפי, על מנת שימנה רו"ח ממשרדו שיקבע מה הם הסכומים ששולמו על ידי המבקשים מיום 16/1/01 ואילך ומהן יתרות החוב שנותרו לתשלום בהתאם להסכמים השונים. בהסדר הדיוני נאמר, בין היתר, כי רואה החשבון יפעל כמומחה ולא כבורר, וקביעתו תחייב את הצדדים ותהווה ראייה בלתי ניתנת לסתירה. ההסדר הדיוני "החיל את עצמו" על שני ההליכים- ת.א. 5261/04 (במסגרתו הוא נערך) וההליך שלפני.

במקביל, הגישו הצדדים לבית משפט זה הודעה משותפת בנוגע להסדר הדיוני אליו הגיעו בת.א. 5261/04. בסעיף 3 להודעה הסכימו הצדדים כי קביעת רואה החשבון תהווה ראייה בלתי ניתנת לסתירה גם בהליך הנוכחי (מש/4).

ביום 12/9/04 הוגשה חוות הדעת של רו"ח יהלי שפי, בה נקבעו הסכומים ששולמו, יתרות החוב וסכומי הפדיון שהתקבלו מהפעלת החניון. 

בהחלטתה מיום 31/3/05 של כב' הרשמת ג' ספרא-ברנע (במסגרת ת.א. 5261/04) ניתנה רשות להגן בנוגע לטענת המבקשים מס' 1, 2, 3, 5 ו-6, לפיה הם אינם מחזיקים בחניון, אך נדחתה טענת המבקשים מס' 5 ו-6 בדבר העדר ייצוגם בעת החתימה על הסכם הפריסה. כמו כן, נדחתה בקשת הרשות להגן מטעם המבקשת מס' 4, מאחר שלא הוכח כי המבקשים עמדו בהסדרים שנערכו עימם.

בנוסף נקבע- "לעניין השאלה האם עמדו הנתבעים בהסכם, הוסכם בין הצדדים במפורש כי רואה החשבון הוא שיקבע האם היתה הפרה נכון ליום הגשת התביעה...מכיוון שכך כל ההתפלפלות שנולדה לאחר מכן בעניין זה אין לה יסוד ולא הוסמכתי לדון בחוות הדעת. קביעת המומחה, המבוססת על הסכמים וההסדר הדיוני ברורה: לחברה המבקשת לבדה- נ.פ.ג., חוב ללא הצמדה וריבית בסך- 1,134,282 ש"ח. זאת ללא ארנונה ושאר חיובים שאיני מתבקשת להכריע בהם. המבקשים יכלו להתמודד עם קביעה זו ולקבל רשות להתגונן רק אם היו מוכיחים כי פרעו סכום זה. זאת כידוע לא נעשה (עמ' 15-16 להחלטה, מש/1).  

על החלטה זו הגישו המבקשים ערעור. בפסק דינו מיום 11/1/06 קבע כב' השופט יעקב וגנר כי- "...קביעת כב' הרשמת לגבי עצם קיומו של חוב וכי ההסכמים הופרו היא נכונה...מנגד, סבורני, כי הקביעות האחרות של כב' הרשמת, לגבי סכום החוב וייצוגם של מערערים 5 ו-6 בעת החתימה על הסכם הפריסה, לא היתה דרושה לצורך הכרעתה...לפיכך, הערעור נדחה, למעט תיקון אחד בהחלטה, והם קביעותיה של כב' הרשמת בנוגע לסכום החוב כלפי המשיבה, וכן בנוגע לייצוגם של מערערים 5 ו-6 בעת החתימה על הסכם הפריסה, אשר לדעתי לא היו נחוצות להכרעה בתביעת הפינוי ולכן יש לראותן כמבוטלות" (עמ' 6 לפסק הדין, מש/2).

בינתיים, בהליך הנוכחי, הושג הסכם פשרה בין המשיבה לבין המבקשים מס' 5 ו-6 (לעומת זאת, עם המבקשת מס' 3 הסדר מעין זה לא נערך, ולכן לא ברור מדוע היא "נעלמה" מסיכומי הצדדים).

ביום 22/5/05 הגישו המבקשים מס' 5 ו-6 בקשה לביטול ההסדר הדיוני (בש"א 11769/05), שנדחתה בהחלטתי מיום 5/7/05. באותו מועד, ובהתאם להותרת ההסדר הדיוני על כנו, נדחתה גם בקשת המבקשים מס' 5 ו-6 להארכת מועד להגשת שאלות הבהרה עד למתן החלטה בבש"א 11769/05.

לטענת המבקשים, המשיבה הסתמכה רק על חוות דעתו של רו"ח יהלי שפי, ולא התייחסה לטענות שנטענו בבקשת הרשות להגן. לטענתם, בחוות הדעת עצמה נאמר כי הבדיקות שנערכו הינן מוגבלות בהיקפן, ואינן לצורך מתן חוות דעת על פי כללי חשבונאות מקובלים. לפיכך, חוות הדעת אינה בעלת משקל ראייתי משמעותי, ולא ניתן להיבנות ממנה לצורך הוכחת התביעה, שהוגשה בהליך של סדר דין מקוצר.

המשיבה טענה כי בהסדר הדיוני הוסכם במפורש שקביעות המומחה יהוו ראייה בלתי ניתנת לסתירה. לפיכך, המבקשים מנועים מלצאת כנגד חוות הדעת, מה גם  שחלף פרק זמן ניכר ממועד מתן חוות הדעת, במהלכו לא ניסו המבקשים לתקוף את קביעות המומחה באמצעות חקירה או שאלות הבהרה. למעשה, הטענות שנטענו בבקשת הרשות להגן הוכרעו במסגרת חוות הדעת, ולכן אין שום מקום לבירור נוסף. המשיבה טענה כי במסגרת החלטת כב' הרשמת ספרא-ברנע נקבעו עמדות פוזיטיביות בנוגע להפרת ההסכמים וקיומו של החוב, המגבשות מעשה בית דין כלפי התביעה הנוכחית.  

בסיכומי התשובה מטעמם, טענו המבקשים כי על החלטת כב' הרשמת ספרא-ברנע הוגש ערעור, שהתקבל בכל הנוגע לקביעותיה בעניין סכום החוב, ולכן לא קיים מעשה בית דין בנוגע לרכיב עובדתי זה. המבקשים טענו, כי המשיבה לא הוכיחה שהם הפרו את ההסכמים ולא התייחסה לטענות שטענו כנגד רכיבי החוב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ