החלטה בתיק בשא 8262/08

1.                לפני בקשה למנות שלושה בוררים לשם הכרעה במחלוקות שנתגלעו בקשר להסכם קומבינציה שנחתם ביום 26/12/99 בין המבקשים, בעלי הזכויות בחלקה 504 (לשעבר חלקה 433) בגוש 6632 בתל-אביב, ובכללם המשיבים 2 ו- 3, לבין המשיבה 1, חברה קבלנית (להלן: "הקבלן"), לצורך הקמת בניין 14 במגרש 3א' לפי תב"ע 1437ג' (להלן: "הסכם הקומבינציה", נספח א' לבקשה). יצויין, כי המשיב 3 בחר להתקשר בעסקה של הזמנת שירותי-בנייה במקום עסקת קומבינציה, בהתאם לזכות שניתנה לו על-פי ההסכם. בסעיף 26 להסכם הקומבינציה נקבע כדלקמן:

"26.1 הצדדים מסכימים להפנות כל חילוקי דעות ביניהם בענינים המפורטים בהסכם זה וכל הנובע מהם להכרעת בוררות על פי חוק הבוררות תשכ"ח - 1968.

26.2   התעוררו חילוקי דעות בין הצדדים ולא עלה בידי הצדדים לישבם בהסכמה, יועבר הסכסוך להכרעת בורר מכריע. הבורר המכריע יהיה אחד מבין הבוררים ששמותיהם/זהותם מופיעים ברשימה הרצופה בזה כנספח י"ח וסדר בחירת הבורר יהיה לפי סדר רישומם ברשימה.

...

26.4   הבורר שיתמנה ע"פ סעיף זה יהיה קשור לדין המהותי, לא לסדרי הדין ולא לדיני הראיות ויהיה רשאי לפסוק כל החלטה וכל פסק דין לפי שיקול דעתו הבלעדית. הבורר יתן פסק דין מנומק.

26.5   האמור בסעיף זה מהווה הסכם בוררות תקף בין הצדדים ע"פ חוק הבוררות תשכ"ח - 1968".

הרשימה שצורפה כנספח להסכם כללה את הבוררים הבאים: מהנדס אהרון ספיר, מהנדס ושמאי מקרקעין מר שמואל פן ועו"ד רפי שטיין (ראו: נספח ב' לבקשה). כמו-כן, צורף להסכם כתב-הסכמה בין בעלי הזכויות בבניין 14 בתכנית 1437ג', שבו נכתב כי "להסרת ספק, אם יתגלעו חילוקי דעות בין יחידי הבעלים בכל הקשור לחלקות 433 בגוש 6632 וחלקה 93 בגוש 6631 ו/או להסכם שביניהם לבין הקבלן, אזי כל מחלוקת תובא להכרעת הבורר כהגדרתו בהסכם שביניהם לבין הקבלן" (ראו: נספח ג' לבקשה).

2.                בעקבות אי-קיום הסכם הקומבינציה, נחתם ביום 19/2/07 הסכם פשרה בין המבקשים לבין הקבלן (להלן: "הסכם הפשרה"), כאשר המשיב 2 סירב לחתום על הסכם הפשרה. ביום 23/5/08 פנו פרקליטת המבקשים, עו"ד הלן אייזן, ופרקליטו של הקבלן, עו"ד מתי עצמון, אל מר ספיר, מתוקף מינויו כבורר על-פי ההסכם, בבקשה משותפת למתן הוראות בעניינים שונים, ביניהם רישום הערות אזהרה לטובת רוכשי הדירות מטעם הקבלן, הסכם חלוקת הדירות, הוצאת היתר הבנייה לתכנית המשלימה ומינוי מפקח בנייה מטעם בעלי הקרקע (ראו: נספח ב' לתגובת המשיבים 2 - 3). המשיבים 2 - 3 התנגדו לבקשה למתן הוראות ולמינוי בורר אשר יכריע בה, וביום 20/5/08 הודיעו על ביטול ההסכמים שביניהם לבין הקבלן (ראו: נספח ג' לתגובת המשיבים 2 - 3).    

3.                על-פי הנטען בבקשה, מר ספיר התנה את מינויו כבורר בכך, שלא יהיה קשור לדין המהותי ושתהיה הסכמה מצד כל הצדדים ויחידיהם להשתתף בהליך הבוררות (ראו מכתבו מיום 31/3/08, נספח ד' לבקשה). הבורר השני, מר פן, נדרש לפסול עצמו על-ידי המשיבים 2 -  3, משום שלטענתם, לא ברור מי הם הצדדים לחילוקי הדעות ולבוררות ומשום שלא נעשה ניסיון לפי הוראת סעיף 26.2 להסכם ליישב בהסכמה את חילוקי הדעות בין הצדדים. עוד טענו המשיבים 2 - 3, כי מר פן מנוע מלשמש כבורר על רקע מעורבותו במסגרת תפקידים קודמים שמילא מטעם עיריית תל-אביב בעניינים הקשורים לצדדים המעורבים בסכסוך (ראו: מכתבם מיום 6/4/08, נספח ה' לבקשה). בעקבות מכתב זה, הודיע מר פן, כי אינו מעוניין לשמש כבורר בעניינם (מכתבו מיום 7/4/08 צורף כנספח ו' לבקשה). הבורר השלישי, מר שטיין, פרש לגמלאות.

מכאן הבקשה שלפני, למינוי שלושה בוררים שהינם בעלי מומחיות ומוניטין בתחום דיני המקרקעין ובפרט בתחום של עסקאות קומבינציה, בעלי שם טוב ויושר, כגון עו"ד מוטי גלוסקא, עו"ד רון גזית או עו"ד יהושע חורש. המבקשים מדגישים, כי הצורך בבורר הינו דחוף וחיוני נוכח הנזקים הכבדים הנגרמים למבקשים עקב אי-פתרון המחלוקות.

4.                הקבלן טוען, כי מרבית המחלוקות בתיק הן בין המבקשים לבין המשיבים 2 - 3, בעוד שבין הקבלן לבין המבקשים ישנה מחלוקת בשאלה אחת שאינה עקרונית. הקבלן סבור, כי ניתן להביא לפתרון של כלל המחלוקות בפגישה משותפת בין הצדדים ובאי-כוחם, ללא צורך בוררות. לשיטתו, קיום הבוררות עלול להימשך זמן רב, וכתוצאה מכך, תתעכב הבנייה וייגרמו נזקים כספיים לצדדים.

5.                המשיבים 2 - 3 טוענים בתגובתם לבקשה, כי מן הראוי למנות בורר יחיד, שופט בדימוס, אשר ידון בטענות הצדדים, לרבות בעניין בטלות ההסכמים, וזאת, בין היתר, לנוכח אופיו המשפטי של הסכסוך והצדדים הרבים לו. בהתאם לכך, מציעים המשיבים 2 - 3 למנות לתפקיד הבורר את מר יעקב שמעוני, או את מר אורי שטרוזמן או את מר חיים אילת.

6.                בתשובתם לתגובת המשיבים, חוזרים המבקשים ועותרים למינוי שלושת הבוררים שהוצעו על-ידם, או לחילופין, למינויו של עורך-דין אחר כדוגמתם. כן טוענים המבקשים, כי למשיב 2 ולבא-כוחו קרבה לבוררים שהוצעו על-ידי המשיבים 2 - 3.

7.                על-פי הוראת סעיף 8(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968:

"נתגלע סכסוך בענין שהוסכם למסרו לבוררות ולא נתמנה בורר לפי ההסכם, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל-דין, למנות את הבורר; בית המשפט רשאי לעשות כן בין שהבורר צריך היה להתמנות על ידי בעלי הדין או אחד מהם, ובין שצריך היה להתמנות על ידי הבוררים שנתמנו או ע"י צד שלישי."

8.                סמכותו של בית המשפט למנות בורר היא, אפוא, סמכות שבשיקול-דעת, כאשר המגמה השיפוטית היא לקיים את הסכמת הצדדים ולמסור את הסכסוך שביניהם לבוררות. כך פסק כבוד השופט (כתוארו אז) אהרן ברק כי:

"כעיקרון, יעשה בית-המשפט שימוש בשיקול דעתו וימנה בורר לצדדים, שכן בכך הוא מקיים את ההסכם בין הצדדים ומונע סיכולה של כוונתם המשותפת בעת כריתת ההסכם (בר"ע 124/68 [3], בע' 18 ; בר"ע 158/77 [6]). עם זאת, במקרים מיוחדים רשאי בית-המשפט שלא למנות בורר לצדדים. כפי שאומר השופט מני: 'בענין זה נטיית בית-המשפט היא לקיים את ההסכם בין הצדדים (וכי) נחוצים נימוקים כבדי משקל, כדי להניע את בית-המשפט לדחות בקשה למינוי בורר ועל-ידי כך לאפשר לצד אשר הסכים לבוררות להשתחרר מהתחייבותו זו' (ע"א 302/64 [7], בע' 650)." (ראו: ע"א 614/79  המשרד הלאומי לתיירות - ליטורל - מקונסטנצה אשר מושבה הרשום הוא במאמאיה (רומניה) נ' תור-עולם בע"מ, פ"ד לד(4) 617, 626 (1980); וכן ראו: סמדר אוטולנגי בוררות דין ונוהל כרך א 416 (מהדורה רביעית מיוחדת, תשס"ה)).

9.                לאור כל האמור, ולאחר ששקלתי את מכלול הטענות והנסיבות של המקרה, לא מצאתי מקום למנות שלושה בוררים כמבוקש, ואני מורה על מינויו של עו"ד מוטי בניאן כבורר יחיד אשר יכריע במחלוקות שבין הצדדים.  היה ולא יקבל על עצמו עו"ד בניאן את המינוי, ימונה עו"ד חנוך קינן במקומו.

10.            אין צו להוצאות.

       ניתנה היום, ב' בסיון, תשס"ח (5 ביוני 2008), בהיעדר הצדדים.