אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 8223/05

החלטה בתיק בשא 8223/05

תאריך פרסום : 05/10/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי חיפה
8223-05,576-02
21/09/2005
בפני השופט:
ב. גילאור- נשיאה

- נגד -
התובע:
1. פריצקר יזמות בע"מ (בפירוק)
2. עו"ד לוי דורית מפרקת לחברה

הנתבע:
1. פריצקר יזמות בע"מ - שותפות
2. פריצקר יזמות נכסים (1993) בע"מ
3. פ.ל.א חברה לבניה חדשנית בע"מ
4. שמשון פריצקר
5. כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה

החלטה

העובדות

זוהי בקשת המפרקת לקבל אישור  להודות, בשם החברה, באישומים בהם נאשמת החברה בבית משפט השלום בחיפה במסגרת שני כתבי אישום שהוגשו נגדה: האחד, בת.פ. 1867/03 בגין אי העברת מס שנוכה במקור לפקיד השומה ובגין אי הגשה במועד של דו"ח על הכנסות בגין שנת 2001, עבירות על פי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן- כתב אישום מס הכנסה), והשני בת.פ. 3567/03 בגין אי הגשה במועד של דו"חות תקופתיים ותשלום המע"מ בגינם, עבירות כקבוע בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975 והתקנות על פיו (להלן - כתב אישום מע"מ). בשני כתבי האישום מואשם יחד עם החברה גם המשיב 4.  המפרקת מציינת כי הודיית החברה תיעשה במסגרת הסדר אליו הגיעה המפרקת עם המאשימה ולפיו תבקש המאשימה לגזור על החברה עונש קנס סמלי של 1 ש"ח בכל אחד מכתבי האישום הנ"ל. המפרקת מציינת כי הסדר זה יאפשר חסכון העלויות הכרוכות בניהול הגנה בהליכים הפליליים. עוד טוענת המפרקת כי אין בידה מידע בדבר העבירות נשוא כתבי האישום.

הבקשה דנן הוגשה בתאריך 6.6.05. הכונס הרשמי (להלן - הכנ"ר) הגיב עליה בכתב בתאריך 28.7.05.  המשיב 4, ששימש מנהל בחברה עובר להליכי הפירוק, הגיב עליה אף הוא בכתב בתאריך 24.8.05 מבלי שצורף לתגובתו תצהיר. ביום 11.9.05 ביקש המשיב לצרף תצהיר מטעמו לתגובתו, ואני נעתרת לכך במסגרת החלטה זו.   בדיון שנערך בפניי בתאריך 15.9.05 השלימו המפרקת, ב"כ הכנ"ר וב"כ המשיב 4 את טיעוניהם בעל פה.

המשיב 4, מתנגד לבקשתה של המפרקת.  לטעמו של המשיב 4, קיימת לחברה הגנה טובה בשני כתבי האישום המבוססת על כך שסכומי המס שלא הועברו לרשויות המס - הופקדו בחשבונות בבנק לאומי ובבנק הבינלאומי הראשון (להלן - הבנקים), והבנקים מצידם סרבו לשחרר סכומים אלו עקב יתרות החובה של החברה בחשבונותיה אצלם. לפי המשיב 4, אם יוכח קו הגנה זה של החברה, יהווה הדבר גם קו הגנה למשיב 4 עצמו. הסדר הטיעון בו מבקשת המפרקת להתקשר אינו ראוי לטענת המשיב 4 מכיוון שתוצאת הסדר כזה  תהיה "נטישת" המשיב 4, וזאת על אף שהעבירות מיוחסות לו מכח היותו אורגן של החברה.  עוד נטען כי זכות המשיב 4 להליך ראוי גוברת על אינטרס הנושים להעשרת קופת הפירוק, ועל המפרקת לשמור על זכויותיו החוקתיות של המשיב 4  ולסייע לו בהגנתו וזאת משום היותו אחד האורגנים של החברה. 

עמדתה של המפרקת הינה כי קו ההגנה המוצע על ידי המשיב 4  כרוך בסיכון וכי עליה להעדיף את אינטרס החברה ונושיה על פני האינטרס של המשיב 4, ככל שיש ביניהם ניגוד.

בנוסף להתנגדותו לכך שהמפרקת תתקשר בשם החברה בהסדר הטיעון הנ"ל, מבקש המשיב 4 בתגובתו גם כי תינתנה למפרקת ההוראות הבאות:

1.      הוראה כי המפרקת תתבע את הבנקים להשבת כספי המע"מ המופקדים אצלם. קבלת הכספים האמורים מהבנקים, תאפשר למשיב 4, לטענתו,  להעבירם לרשויות המס וכך להגיע להסדר שבמסגרתו יסתיימו כנגדו ההליכים הפליליים. הסדר כזה אינו אפשרי מבחינתו כיום משום שאין בידיו הכספים הדרושים לכך.  עמדת המפרקת וב"כ הכנ"ר בענין זה היא כי רשויות המס לא הגישו כלל תביעות חוב בגין סכומי המס עליהם נסובו כתבי האישום הנ"ל, ועל כן אין מקום לפתוח בהליכים כנגד הבנקים - הליכים שעלותם תעמיס על קופת הפירוק ללא צורך.

2.      הוראה להמציא למשיב 4, לצורך ניהול הגנתו, מסמכים שונים מתוך מערכת הנהלת החשבונות המצויה, לדבריו, אצל המפרקת.  המפרקת מוכנה להמציא למשיב 4 מסמכים המצויים במשרדי החברה ו/או אצל רואה החשבון, אולם בכפוף לכך כי המשיב 4 ישא בעלויות השחזור, צילום, איתור וכו' של המסמכים.  

3.      הוראה כי המפרקת תשלם לרואה החשבון של החברה על מנת שזה יכין דו"ח בגין שנת 2001 לצורך הגשתו בהתאם לנדרש בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]. בכך יתוקן לטענתו המחדל שהיווה בסיס לאחד האישומים  בכתב אישום מס הכנסה. המפרקת והכנ"ר לא הגיבו על בקשה זו.

דיון

המפרקת רשאית להתקשר בהסדר הטיעון

סעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג - 1983 (להלן - פקודת החברות), הקובע כי אין לפתוח או להמשיך בהליכים כנגד חברה שניתן נגדה צו פירוק - אינו חל על הליכים פליליים.  ר' רע"פ 9008/01 מ"י נ' א.מ. תורג'מן בע"מ ואח' , פ"ד נז(5) 799, 816 (להלן - ענין תורג'מן).  כך גם בעניננו: העובדה שכנגד החברה דנן ניתן צו פירוק, היא לכשעצמה, אינה מונעת את ניהול ההליכים הפליליים נגדה במסגרת כתב אישום מס הכנסה וכתב אישום מע"מ.

היעדר החסינות לחברה בפירוק מפני הליכים פליליים יש בו כדי  להגשים אינטרסים חשובים (כגון השוויון בפני החוק, האינטרס בהכפפת תאגידים לנורמות התנהגות ראויות, והרצון למנוע הפיכת הליכי הפירוק  כמקנים חסינות מפני עבירות על החוק).  ר' ענין תורג'מן בעמודים 809- 811. אולם אין לכחד כי בד בבד עם הגשמת אינטרסים חשובים אלו, עשוי הליך פלילי המתנהל נגד חברה בפירוק לפגוע בקופת הפירוק ובאינטרס של הנושים.  זאת מכיוון שעלות ניהול ההגנה בהליך הפלילי משולמת מקופת הפירוק. בנוסף, אם בסופו של ההליך הפלילי יוטל על החברה שבפירוק קנס, יושת קנס זה על קופת הפירוק.  הוצאות אלו זוכות, כנראה, לעדיפות בתשלום ומצמצמות את מסת הנכסים העומדת לחלוקה בין נושי החברה. ר' סעיף 382(4) לפקודת החברות, תקנה 66 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז - 1987, ענין תורג'מן בעמוד 812 וכן צ' כהן פירוק חברות (תש"ס -2000) בעמודים 271, 371, 604-604. 

תפקידו העיקרי של מפרק חברה הוא לכנס את נכסי החברה תוך מיקסום מסת הנכסים העומדת לחלוקה, לממשם ולחלקם בין נושי החברה. ניהולה של הגנה בהליך פלילי על מנת שהחברה תזוכה בדין ושמה הטוב יישמר, תוך חיוב קופת הפירוק בהוצאות ההגנה כמו גם קנס שיושת עליה אם תורשע - אינו נמנה בהכרח עם תפקידיו של המפרק.

בעניננו, אין מחלוקת שרשויות המס לא הגישו הוכחת חוב בפירוק. המפרקת הגיעה להסדרים עם רשויות התביעה לפיו אם תודה החברה באישומים המיוחסים לה בכתבי האישום, תבקש המאשימה לגזור עליה עונש קנס של 1 ש"ח בכל אחד מכתבי האישום. אם יאושרו הסדרי טיעון אלו על ידי בתי המשפט שבפניהם מתנהלים ההליכים הפליליים, יחסך מהחברה להוציא הוצאות על הגנתה, והקנס שיושת עליה יהיה סמלי.  בכך תושג המטרה של מיקסום מצבת הנכסים העומדת לחלוקה לנושים.   אכן, קיימת גם אפשרות כי הסדרי הטיעון לא יאושרו בסופו של דבר על ידי בתי המשפט שבפניהם מתנהלים ההליכים הפליליים. אולם זהו סיכון מחושב שהמפרקת רשאית לקחת, מה עוד שעל פי ההלכה הנוהגת היותה של החברה בפירוק מהווה נסיבה מקלה לענין העונש.  ר' ענין תורג'מן בעמוד 812. 

החברה אינה נדרשת לשאת בעלויות הגנת המשיב 4

המשיב 4 טוען כי צירופו לכתבי האישום נעשה מכח היותו אורגן של החברה ומנהל בה, ועל כן מחוייבת המפרקת לשקול גם את האינטרסים שלו, ואף להעדיפם על אלה של הנושים, שכן מדובר בזכותו החוקתית לניהול הליך הוגן.  מכח חובה זו של המפרקת כלפיו, מבקש המשיב 4 כי החברה תנהל הגנה בהליכים הפליליים ואף תתבע את הבנקים להשבת סכומי המס אשר לטענת המשיב 4 מופקדים אצלם.

אין בידיי לקבל טענות ובקשות אלו של המשיב 4.

מרגע כניסתה של החברה להליכי פירוק, מתרחשים מספר שינויים מהותיים. אחד מהם, הינו הפקעת סמכותם של האורגנים בחברה (מנכ"ל, דירקטוריון והאסיפה הכללית) והעברת סמכויות אלו למפרק.  שינוי נוסף הוא מתן בכורה לאינטרסים של נושי החברה.  ר' א' חביב-סגל דיני החברות - לאחר חוק החברות החדש, כרך ב' (תל אביב 2004) בעמוד 202.

שינויים אלה, המוכתבים מעצם כניסת החברה להליכי פירוק, משמעם כי בשלב זה של חיי החברה זכותו של המשיב 4 להגנתה של החברה עליו אינה זוכה  בהכרח לבכורה על פני זכות הקנין של הנושים.   יש לזכור כי המשיב 4 אינו משמש עוד נושא משרה או אורגן של החברה.    בצד זכותו של המשיב 4 להגן על חפותו, קיים גם  האינטרס של מיקסום קופת הפירוק וחלוקתה לנושים.  נראה לי כי בנסיבותיו של מקרה זה, האיזון הראוי בין שני אינטרסים אלו הינו כי המשיב 4 יוכל להסתייע בחברה ובמפרקת לצורך הגנתו, ובתנאי שהדבר לא יפגע באינטרס הנושים ושהמשיב 4 ישא בעלות הכרוכה בכך.  על כן, אין לדרוש מהמפרקת לנהל הגנה בהליכים הפליליים - הגנה שעלותה תושת על קופת הפירוק -  אך ורק משום שהדבר יסייע למשיב 4.  אין גם לדרוש ממנה להגיש תביעה נגד הבנקים, רק משום שהדבר יסייע למשיב 4 להגיע להסדר עם המאשימה ולסיים את ההליכים נגדו. 

מהיותו של המשיב 4 מנהלה לשעבר של החברה לא נובע כי החברה מחוייבת שלא להתקשר בהסדרי הטיעון המבוקשים.   

עיון בכתב אישום מס הכנסה ובכתב אישום מע"מ, מעלה כי המשיב 4 מואשם גם בעבירות מסוג "אחריות מנהלים" אשר נובעות מהתפקיד שמילא בחברה.  כך, למשל,  סעיף 224א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] וסעיף 119 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975 בהם מואשם המשיב 4. עבירות אחריות המנהלים מבוססות על חזקה לפיה יש באפשרותם של בעלי תפקידים מסויימים (לרבות נושאי משרה) כדי להבטיח מילוי דרישות חוקיות ע"י תאגיד. אולם אין זו חזקה חלוטה.  עבירות אחריות המנהלים מקנות למי שמואשם בהן הגנה לכאורה אם יוכיח אחת משתיים: כי העבירות נעברו שלא בידיעתו או שנקט בכל האמצעים הדרושים להבטיח את קיום החוק. ר' רע"פ 26/97 לקס ואח' נ' מ"י , פ"ד נב(2) 673, 685 וכן ג' עמיר עבירות מס (תל אביב 2000) בעמוד 245.   ההגנה בעבירות אחריות מנהלים נסובה סביב נושא המשרה עצמו (היינו, המשיב 4), ואינה תלויה בכך שהחברה מנהלת הגנה משל עצמה בהליך הפלילי. גם אם החברה תורשע בהליכים הפליליים הנ"ל, אין הדבר פוגע בהכרח ביכולתו של המשיב 4 להתגונן בעבירות אחריות המנהלים בהן הואשם.  

מכך עולה גם שהמפרקת אינה נדרשת לתבוע את הבנקים בהשבת הסכומים שהמשיב 4 טוען כי מצויים אצלם, ככל שתביעה כזו מיועדת רק לשרת את הגנתו של המשיב 4 בהליכים הפליליים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ