החלטה בתיק בשא 8167/06

המשיב אוחז בשבעה שיקים משוכים מחשבונו של המבקש וחתומים על ידו, לפקודת חב' אזמיר בע"מ, אשר חוללו בהעדר פרעון מסיבת "ניתנה הוראת ביטול".

בתצהיר התומך בהתנגדות מספר המבקש כי הוא קבלן עבודות חשמל, וכי פנה לחב' - הנפרעת על מנת שזו תסדר לו לוחות חשמל להתקנה. מנהל החב' - הנפרעת ביקש ממנו מידי פעם שיקים נוספים, ובסופו של דבר מסר לו המבקש שבעה שיקים (שיק אחד שניתן ביום 10.10.03 - נפרע), עוד בטרם קיבל ממנו את לוחות החשמל, שהיו דרושים לו לצרכי עבודתו. ביום 14.10.03, מאחר שהעבודות לא בוצעו כמוסכם, והמבקש לא קיבל מן הנפרעת ושותפתה את הלוחות המוזמנים, שלח המבקש מכתב לחב' איזמיר לפיו הוא מתכוון לבטל את השיקים אם לא יקבל את הלוחות כמוסכם. (נספח א' לתצהיר). המבקש פנה לבנק וביטל את כל השיקים, וזאת נוכח הפרת ההסכם ע"י חב' איזמיר והעדר כל תמורה מצידה. (נספח ב' לתצהיר). המבקש הוסיף ופנה לחב' איזמיר ביום 21.11.03 וביקש כי תחזיר לו את השיקים, אך לא קיבל תשובה. (נספח ג' לתצהיר).

המבקש טוען לכישלון תמורה מלא מצד חב' איזמיר, ולכן יש לבטל את סיחור השטרות, ואין המבקש חייב לפרעם. טענה נוספת בפיו כי השיקים ניתנו על תנאי שהחוזה בין המבקש לנפרעת יקויים, ומאחר שהחוזה לא כובד, והחב' - הנפרעת לא סיפקה את לוחות החשמל, בטל החוזה ואיתו כל ההתחייבויות, שהתחייב המבקש על פיו, ויש לתת למבקש רשות להתגונן.

המבקש ממשיך וטוען כי המשיב אינו אוחז בשטרות בתמורה ובתום לב, מאחר שלא נתן תמורה בגין השיקים, והוא מחזיק בהם כדי ללחוץ על חב' אזמיר שתפרע את חובה כלפיו. בצידם האחורי של השיקים מוטבעת חותמת: "נא לשלם לפקודת בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ", ומכאן עולה שבגין שבעת השיקים נשוא ההתנגדות בוצעו עיסקאות ניכיון בין הבנק לבין חב' איזמיר, שהסבה את השיקים לבנק, וזוכתה בחשבונה בסכום השיקים. בדיקת תאריכי הניכיון על גב כל שיק ושיק מעידה כי מועדי הניכיון מוקדמים למועד הפרעון של כל שיק ושיק.

נראה שאין בטענותיו של המבקש כדי להעמיד לו הגנה, ודברים שאמר בחקירתו הנגדית משמיטים את הקרקע מתחת לטענותיו.

עפ"י סעיף 29 (ב) לפקודת השטרות, כל אוחז שטר, עומדת לזכותו חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה, דהיינו שנטל את השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל קודם לכן, וכן שנטל את השטר בתום לב ובעד ערך, ולא ידע כי זכות קניינו של מי שסיחר לו את השטר פגומה. השיקים על פניהם הם שלמים ותקינים, ואין עליהם שום כיתוב המגביל את סחירותם, ו/או מתנה את פרעונם בהתקיים תנאי כלשהו.

המבקש הודה כי לא הגביל את עבירות השיקים: "אני אף פעם לא כותב על השיקים "למוטב בלבד" אז גם הפעם לא כתבתי על השיקים "למוטב בלבד".

המבקש מסר אפוא את השיקים מבלי להגביל את סחרותם, ומכאן שצריך היה להביא בחשבון את האפשרות שהם יוסבו לצד ג', והוא לא יוכל לקבלם בחזרה. המבקש ידע גם ידע שחב' איזמיר תסחר את השיקים לבנק: "חב' איזמיר אמרה שהיא צריכה שיקים כדי להכניס לחשבון שלה בבנק". מכאן שהשיקים סוחרו לבנק כדין, והמבקש היה מודע לכך, ומסר את השיקים לנפרעת, ביודעו שהשיקים יופקדו בחשבונה, להפחתת יתרת החובה בו.

עיון בחותמת ההסבה על גב השיקים מעלה כי השיקים סוחרו למשיב בטרם מועד פרעונם, ולפיכך לא יכול היה הבנק לדעת שהם יחוללו; לכן לא נפל פגם בסיחורם. לא הוכח כי הבנק ידע, במועד נטילת השיקים, כי העיסקה בגינם תיכשל, מה גם שהמבקש אמר בחקירתו כי בין הצדדים התקיימו יחסי עבודה ממושכים, ואין זו הפעם הראשונה שמתבצעת עיסקה עם חב' איזמיר: "אני מכיר את חב' איזמיר ואת הבעלים שלה הרבה זמן, היא עושה עבודות חשמל ... אני מכיר אותם מזה שהייתי מזמין אצלם לוחות חשמל. הייתי נותן להם תוכניות חשמל, הם נותנים לי הצעת מחיר, ואני משלם להם לפי זה".

המבקש אומר בחקירתו כי לא פנה לבנק בבקשה לקבל את השיקים חזרה: "לא פניתי לבנק שלו שיחזיר לי את השיקים. לא דיברתי עם מנהל הסניף שלי כדי שיעזור לי לקבל את השיקים בחזרה".

מקובלת עלי עמדת ב"כ המשיב כי המשיב לא יכול היה לדעת שהנפרעת לא סיפקה ו/או אינה מספקת למבקש את לוחות החשמל שהזמין. השיקים סוחרו למשיב בעיסקת ניכיון, במסגרתה ניתן לנפרעת אשראי, ומכאן שהבנק אוחז בשיקים בתמורה ובתום לב.

מכל האמור לעיל עולה כי המשיב הוא אכן אוחז כשורה, בנתנו תמורה לנפרעת עבור השיקים, וטענתו של המבקש לכשלון תמורה מלא טובה כנגד חב' איזמיר, אך לא כנגד המשיב, שהוא כאמור, אוחז כשורה בשיקים.

טענת כשלון התמורה גם כלפי איזמיר נטענה בסתמיות וכלליות מבלי שצורף ההסכם ולא פורטו תנאי העיסקה ומועדי מסירת השיקים. המבקש אישר כי לא קיבל חשבונית מחב' איזמיר בע"מ בגין השיקים שמסר לה, ובנוסף גם לא הגיש תביעה משפטית נגדה.

סיכומו של דבר, המבקש לא הצליח לסתור את החזקה העומדת לזכות המשיב, כי השיקים נמסרו ללא תנאי; כי נמסרו ע"י המבקש לנפרעת ללא הגבלה על סחירותם, כאשר המבקש יודע כי הנפרעת מתכוונת להפקידם בחשבונה. המבקש נהג לתת שיקים לנפרעת מבלי להתנותם בתנאי כלשהו, ואין בפיו כל טענת הגנה כנגד המשיב.

לכל היותר יוכל המבקש למצות את זכויותיו נגד הנפרעת בהליך נפרד, אך בהיות המשיב צד ג' שהחזקה העומדת לזכותו של תמורה ותום לב לא נפגמה, מחוייב המבקש בפרעון השיקים למשיב.

ההתנגדות נדחית. הליכי הוצל"פ יימשכו כסידרם נגד המבקש ע"י המשיב. אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום כ"ה ב אדר א, תשס"ח (2 במרץ 2008) בהעדר הצדדים.

                                                                                                       _________________