החלטה בתיק בשא 7986/07

הנתבעים מבקשים להורות על עיכוב ההליכים בתביעה, מפאת הליך תלוי ועומד, עד למתן הכרעה בת"א 1661/00 ו-2053/00, וזאת מפאת הליך תלוי ועומד.

בהחלטתי מיום 25/3/08 הוריתי לצדדים לעדכן בנוגע לשלב שבו מצויים שני הליכים אלה, וזאת מאחר שעל פי הרישום במחשב בית המשפט, מדובר בתיקים סגורים.

בתגובתם, טוענים הנתבעים, כי הדיון בשני תיקים אלה לא הסתיים, אלא שהדיון בהם הועבר לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה (בנוסף, הפנו הנתבעים לשתי טעויות סופר שנפלו בהחלטתי הקודמת).

בהודעתם מיום 15/7/08 טוענים התובעים, כי הדיון בת"א 1661/00 ות"א 2053/00 מצוי בשלבי קדם משפט סופיים, קדם משפט אחרון קבוע לחודש אוקטובר 2008, ועל הצדדים להגיש את תצהיריהם עד לאותו שלב.

ראשית, ברצוני להתנצל על העיכוב במתן ההחלטה.

בין חלק מהצדדים להליך הנוכחי התנהל בעבר הליך במסגרת ה"פ 3336/04, וגם במסגרתו הועלתה טענת הליך תלוי ועומד (ה"פ 3336/04). טענה זו התקבלה בהחלטתו מיום 23/1/06 של כב' השופט בועז אוקון, ובה נאמר, בין היתר-

העיקרון של "הליך תלוי ועומד", או Lis Alibi Pendens , קובע כי ניתן לעכב את הדיון בהליך אחד כאשר תלוי ועומד בין הצדדים הליך אחר, בו עומדת לדיון סוגיה מהותית זהה (ע"א 9/75 שיך אל עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477, בע' 481...מטרתו של עיכוב ההליך היא למנוע כפל הליכים, בזבוז זמנם של בעלי הדין ושל הערכאות השונות הדנות בעניין, והיווצרות מצבים בהם שתי ערכאות שונות תגענה לממצאים עובדתיים (או אף למסקנות משפטיות) סותרים, באותה הסוגיה ובין אותם בעלי הדין".

בבש"א (י-ם) 254/06, ת"א 6425/04 ג'אסהב נ' חורש (22/3/06), נקבע בנוסף, כי אין זה הכרחי שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל העניינים העשויים להידון בשתי התובענות, אלא הדרישה היא, כי בשתיהן תעמוד לדיון סוגיה מהותית זהה.

מכאן, כי יש לבחון את טיב הטענות העובדתיות הנדונות בכל אחד משלושת ההליכים המקבילים, ואת מידת הדימיון העובדתי ביניהן.

על פי התביעה הנוכחית, התובעת 3 היא חברה לשיווק מאזני גשר בתנאי שכירות חודשיים, והנתבעת 2 עוסקת במתן שירות לסוגים שונים של מאזניים ולייצור יחידות ספורות של מאזני גשר.

בין הצדדים נערך הסכם התקשרות, לפיו הנתבעת 2 תשמש כקבלן ייצור של מאזני גשר ומתן שירות למוצרי התובעת 3. 

בתביעה נטען, כי לתובעים התגלה, שהנתבע 1 מבצע ללא ידיעתם "שירות תיקונים" פרטי ללקוחות התובעת 3, ואת הכספים מעביר לכיסו הפרטי, מבלי ליידע אותה בכך. בעקבות כך החלה הידברות בין הצדדים לשינוי מבנה הייצור והשירות של התובעת 3, במטרה להגביר את הפיקוח והבקרה.  על פי הנטען, במהלך אותה הידברות, שלח הנתבע 1 מכתב ובו הודיע על ביטול חד צדדי של הסכם ההתקשרות בין הצדדים, תוך הפרת התחייבויותיו. לתובעת 3 התברר, כי הנתבע 1 פנה לכל לקוחותיה, וסיפר להם על "התרסקותה" ועל העדר יכולתה ליתן שירות, וכן הודיע כי הם יוכלו לשכור ממנו ציוד מאזני גשר.

בנוסף, התברר לתובעת 3, כי הנתבע 1 אסף את כל מסמכי מערך התפעול והניהול שלה, לרבות המערך השיווקי-תפעולי הממוחשב שלה ורשימות הלקוחות, ולמעשה הקים עסק מתחרה, תוך שיכפול שיטות ואיפיוני העבודה היחודיים של התובעת 3, על בסיס מאגר הנתונים והמבנה העסקי שלה, במטרה לנשלה מנכסיה.

כמו כן, נטען כי הנתבע 1 הודיע לבנקים איתם עבדה התובעת 3, כי היא נותרה ללא מנגנון ייצור ושירות, ושכספם אינו במצב בטוח.

התובעים עתרו לחייב את הנתבעים במתן חשבונות- הצגת כל הדוחו"ת הכספיים ופירוט כל עיסקאות השכירות וההכנסות בתקופה הרלוונטית למעשי ההפרה.  בנוסף, עתרו התובעים לחייב את הנתבעת 2 בתשלום מלוא ההכנסות שהתקבלו ברשותה כתוצאה מהשימושים החייבים עד למועד הגשת התביעה או עד למועד מתן החשבונות, וכן לחייבה להעביר להם את מלוא ההכנסות העתידיות שיתקבלו ברשותה.

בכתב התביעה הנוכחי, אוזכרו ההליכים המתנהלים במקביל (ת"א 1661/00 ות"א 2053/00).  התובעים טענו, כי בנסיבות העניין, לא נותרה בידי התובעת 3 הברירה אלא להגיש את התביעה בת"א 1661/00, שעילותיה היו, בין היתר, הפרות יסודיות של ההסכם לרבות ביטולו החד צדדי, גניבת עין וגזילת סודות מסחריים.

עותק מכתב התביעה בת"א 1661/00 צורף לבקשה הנוכחית.

ראשית, ניתן להיווכח כי קיימת חפיפה בזהות הצדדים לשני ההליכים- התובעת בת"א 1661/00 היא התובעת 3 בתביעה הנוכחית, הנתבעים 1 ו-2 בת"א 1661/00 הם גם הנתבעים 1 ו-2 בתביעה הנוכחית (לת"א 1661/00 נוספה נתבעת נוספת- מאזני גשר בע"מ).

בת"א 1661/00 נטען, בין היתר, כי הנתבעים ייחסו לתובעת עלויות פנימיות של הנתבעת 2, שכלל לא היו קשורות להסכם בין הצדדים, ובכך הפר הנתבע 1 את חובות האמון שלו לתובעת.  על פי הנטען,  הנתבע 1 גרם לריקון קופת התובעת לצורך העשרת כיסו הפרטי.  כתוצאה מכך, חרגה התובעת מתזרים העלויות שהוצג על ידי הנתבע 1 בעת הכנת התכנית העסקית, וחוייבה בחיובים מופרזים.