אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 7947/04

החלטה בתיק בשא 7947/04

תאריך פרסום : 17/04/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
7947-04
12/02/2006
בפני השופט:
עוני חבש

- נגד -
התובע:
כהן מרגלית
עו"ד בר-צבי יעקב
הנתבע:
בנק לאומי לישראל
עו"ד אדהאן רונית
החלטה

פתח דבר

1.         לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני, האוסר על המשך הליכי מימוש המשכנתא, הננקטים על ידי המשיב כנגד המבקשת, בתיק הוצל"פ (י-ם) 7-04-20048-03. צו המניעה הזמני מבוקש עד למתן פסק דין בתביעה לצו הצהרתי וצו עשה, אשר הוגשה על ידי המבקשת כנגד המשיב, במסגרת ת"א 6481/04.

ביום 23.11.04, ניתן צו זמני ארעי, אך בשל בקשות דחייה חוזרות ונשנות התעכב מתן ההחלטה בעניין.

רקע עובדתי

2.         כעולה מן העובדות המפורטות בבקשה, המבקשת, אישה בת 67 שנים, הנה הבעלים הרשומים והבלעדיים של הדירה ברח' קורא הדורות 10 בירושלים, הידועה גם כחלקה 50/9 בגוש 30115 (להלן: הדירה).

3.         המבקשת הייתה נשואה לפנחס כהן ז"ל (להלן: המנוח) אשר נפטר בשנת 1986. המנוח ניהל עסק לייצור ולשיווק מעבים ומפזרים למערכות קירור, כעוסק מורשה עצמאי (להלן: העסק). בנם של המבקשת והמנוח, עופר כהן (להלן: עופר), הועסק בעסק, כעובד שכיר. לאחר פטירת המנוח, הועבר העסק לבעלותה של המבקשת כיורשת החוקית והבלעדית של המנוח.

4.         ביום 24.12.89 אוגד העסק על ידי המבקשת לחברה פרטית מוגבלת במניות, בשם "פנחס כהן מתכות בע"מ", ח.פ 4-143560-51. המניות חולקו כך, שהמבקשת החזיקה ב-91% מהון המניות המונפק שלה, עופר החזיק ב-6% ודלית כהן, בתה של המבקשת, החזיקה ב-3% מהון המניות המונפק.

עופר והמבקשת מונו למנהלי החברה, אך בפועל נוהלה החברה על ידי עופר בעוד המבקשת עסקה בעבודות פקידות ומזכירות פשוטות, וזאת בשל היעדר כישורים וכן חוסר ניסיון, כנדרש לניהולו של בית עסק כאמור.

5.         ברבות השנים הפסיקה המבקשת לעבוד בחברה. עופר בנה נטל המושכות, ככל שנוגע הדבר לניהול החברה ולפיקוח על פעילותה, ואילו המבקשת לא יודעה במאומה במתרחש. 

6.         במהלך שנת 1992, לאור בקשתו של עופר, הגיעה המבקשת לסניף "חרוצים" של המשיב בירושלים לצורך פתיחת חשבון בנק דביטורי לחברה, שמספרו 67500/84 (להלן: החשבון). במהלך הפגישה האמורה, הוחתמה המבקשת על "מסמכי פתיחת החשבון". לטענתה, הייתה זו הפעם היחידה בה ביקרה המבקשת בסניפו של המשיב, למן מועד פתיחת חשבון החברה ועד לעצם הגשת התביעה ובכלל.

7.         במהלך שנת 1995, פנה עופר למבקשת והודיע לה, כי החברה מעוניינת להרחיב היקף פעילותה לצורך קבלת מענק של מפעל מאושר. לשם כך, נדרשת החברה לציוד נוסף בסכום כולל של כחצי מיליון דולר. הוא הסביר למבקשת, כי המשיב נכון להעמיד לרשות החברה את סכום ההשקעה המבוקש כנגד שעבודים שונים, ביניהם - דירת מגוריה של המבקשת. אשר על כן, ניאותה המבקשת לשעבד דירתה במשכנתא לטובת המשיב, וביום 19.7.1995 חתמה על שטר המשכנתא והתנאים המצורפים אליו.

8.         בשנת 1999, חתמה המבקשת על שטר העברת כלל מניותיה בחברה לידי עופר, לאור בקשתו. במקביל, העבירה גם בתה דלית את כל מניותיה לעופר. בשלב זה, הפך עופר לבעלים היחידי של החברה. אף על פי כן, לא בוטל רישום המבקשת כמנהלת החברה, ונותר כך עד עצם היום הזה.

9.         בסוף שנת 2000 או בתחילת שנת 2001, העתיק עופר את פעילותה הכלכלית של החברה לבנק דיסקונט - מעלה אדומים. בשלב זה, נותרה החברה ביתרת חובה של 450,000 ש"ח אצל המשיב. על אף האמור, הסכים המשיב לשחרר את כלל הביטחונות אשר מסרה החברה לידיו, למעט המשכנתא על דירתה של המבקשת.

במקביל לשחרור הביטחונות, העמיד המשיב לטובת החברה הלוואה בסך   450,000 ש"ח, אשר אמורה הייתה להיפרע ב-60 תשלומים, לכיסוי יתרת החובה. המבקשת לא הייתה מודעת כלל למתרחש.

10.       בפועל, לא עמדה החברה בהחזרי ההלוואה כבר מראשית הדרך והפיגור בסכומי ההחזר בתוספת הפרשי הפיגורים, שהצטברו בינתיים עד לחודש ינואר 2003, הגיע לסך כולל של 142,519.59 ש"ח.

לפיכך, העמיד המשיב לחברה הלוואה נוספת בסך של 140,000 ש"ח, כדי לפרוע היתרה שנצברה לחובתה בחשבון. החברה המשיכה שלא לעמוד בהתחייבויותיה כלפי המשיב ולצבור פיגורים נוספים בתשלומי ההלוואות, עד לחודש דצמבר 2003, לסך כולל של כ-60,000 ש"ח.  גם בשלב זה לא יודעה המבקשת במאומה.

11.       ביום 31.12.03, שיגר המשיב למבקשת, לראשונה, מכתב בדבר מצב התחייבויותיה של החברה כלפיו. ואולם, גם במכתב זה, לא צוין כי החברה אינה עומדת בהתחייבויותיה כלפי המשיב, כי פעילותה השוטפת נפסקה אצלו לחלוטין, וכן לא ציין המשיב, כי שיחרר כל ביטחונותיה של החברה למעט המשכנתא הרובצת על דירת מגוריה של המבקשת.

לשאלות המבקשת בנדון השיב בנה עופר, כי המדובר הוא בהודעה תקופתית סטנדרטית, וכי אין להתייחס אליה.

12.       ביום 23.2.04, קיבלה המבקשת מכתב, בו נדרשה לשלם, בין היתר, בהסתמך על המשכנתא, את חוב החברה למשיב בסך 345,973.45 ש"ח. במועד האמור, בו הוצא מכתב הדרישה, כבר הפכה החברה חדלת פירעון והפסיקה פעילותה הסדירה. מעבר לכך, נקלע גם עופר לקשיים אישיים וירד מנכסיו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ