1. בפני בקשה דחופה להחזרת שתי ערבויות בנקאיות אשר הופקדו ע"י המבקשים בה.פ 1203/99 במסגרת בקשתם לסעד זמני. הערבות הבנקאית הראשונה, שמספרה 10650 - 620/5/99/775 בסך 7,000 ש"ח הופקדה בבית המשפט ביום 13/05/99. הערבות הבנקאית השנייה , שמספרה 10650 - 620/8/00/775 בסך 18,000 ש"ח הופקדה בבית המשפט ביום 3/04/00 (להלן: "
הערבויות").
בפסק הדין שניתן בה.פ 1203/99 ביום 21/03/05 קבעתי כי לאחר שנפרשה מסכת העניינים המלאה ולאחר שנשמעו העדויות ונבחנו המסמכים הרלוונטיים, יש לדחות את בקשת המבקשים בה.פ 1203/99. לאור פסק הדין, התנגדו המשיבים להשבת הערבויות ואף הגישו בקשה לחלטן וזאת לאור הנזקים הכספיים הכבדים שנגרמו להם, לטענתם.
דיון:
2. כאשר בית המשפט מעניק סעד זמני, הוא עושה כן, ברוב המקרים, מתוך רצון להגן על מי שמבקש את הסעד. ההגנה מתבטאת לרוב בשמירת המצב השורר בעת הגשת התובענה. אם ינצל הנתבע את תקופת הביניים האמורה לשם שינויו של המצב, עלולה להיות לכך השלכה עניינית או משפטית על הדיון בתובענה, ובעיקר על תוצאותיה, ועל ממשותה ועל אפשרות מימושה (ע"א 732/80 מיכאל ארנס ואח' נ' "בית אל - זכרון יעקב" , פ"ד לח(2), 645 ,עמ' 650-651).
דא עקה, הסעד הזמני מטפל רק בצדו האחד של המטבע, היינו, בעניינו של המבקש- אולם יש להתחשב לא רק בנזקו האפשרי של המבקש, אלא גם בנזקו האפשרי של המשיב. בהעניקו סעד זמני מגביל בית המשפט את זכויותיו של המשיב על אתר ובטרם ניתן פסק-דין הקובע את חובתו, את חבותו או את היקפה. הערבויות שהמבקש נדרש להפקיד הן איפוא, המחיר אותו על המבקש לשלם תמורת הסעד הזמני. מטרתן של הערבויות הייתה להבטיח את זכותו של מי שכפו עליו את הקפאתו של המצב, שהיא תולדה של מתן סעד זמני, כדי שניתן יהיה לפצותו, למעשה, בבוא העת, ואם הנתונים יצדיקו זאת בגין הנזק שבינתיים סבל (ע"א 732/80, עמ' 650-651.)
3. תקנה 364 לתסד"א האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "תסד"א") שכותרתה ערבות וערבון קובעת:
(א)
בית המשפט לא ייתן סעד זמני אלא בכפוף להמצאת התחייבות עצמית כאמור בתקנה 365(ב), וכן ערבות מספקת, להנחת דעתו, לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למי שאליו מופנה הצו כתוצאה ממתן הצו, אם תיפסק התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת; בית המשפט רשאי לפטור מהמצאת ערבות, אם ראה שהדבר צודק וראוי, ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב)
בית המשפט רשאי לצוות על הפקדת ערבון בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), אם שוכנע כי הדבר צודק וראוי בנסיבות הענין; בית המשפט לא ייתן סעד זמני במעמד צד אחד אלא בכפוף להפקדת ערבון בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), זולת אם שוכנע כי בנסיבות הענין צודק וראוי לפטור מהפקדת הערבון.
(ג)
סכום הערבון לא יעלה על 50,000 שקלים וחדשים: בית המשפט רשאי, אם ראה שהדבר מוצדק מטעמים מיוחדים שיירשמו, להגדיל את סכום הערבון מעבר לסכום האמור או להתנות את מתן הצו במתן ערבון אחר.
(ד)
......
תקנה הרלבנטית לענייננו היא תקנה 371(א) לתסד"א הקובעת:
(ה)
" פקע הצו הזמני, יהיה בית המשפט הדן בתובענה רשאי, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להורות על חילוט הערבון, כולו או מקצתו, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו, לטובת מי שאליו מופנה הצו, אם ראה כי נגרמו לו נזק או הוצאות עקב מתן הצו, וכי הבקשה לא הייתה סבירה בנסיבות הענין; חילוט הערבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם".
4. הכלל הוא כי חילוט ערבון הוא מהלך קיצוני ואין הוא ניתן כסעד שבשגרה ובאופן "אוטומטי" אלא על פי שיקול דעתו של בית המשפט ועל פי הראיות שהובאו לפניו (רע"א 98/03 מפעלי גדנסקי בע"מ נ' ברום תעשיות טקסטיל , פ"ד נז(3), 727 ,עמ' 732-733). חילוט הערבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם, להבדיל מעצם קיום הנזק שזאת על המבקש להוכיח.
בדברי ההסבר לתסד"א האזרחי (תיקון מס' 6), התשס"א - 2001: תיקונים לפרק הסעדים הזמניים (להלן: "דברי הסבר לתסד"א") נאמר לגבי חילוט ערבון כי למרות שהחילוט אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק, על המבקש לחלט את הערבון להמציא כמות מינימלית של ראיות גם להוכחת גובה הנזק .
אם כן, התנאים לחילוט ערבון הם שנגרמו למי שניתן נגדו הצו הזמני נזק או הוצאות עקב מתן הצו, הבקשה למתן הצו הזמני לא הייתה סבירה בנסיבות העניין וכן על המבקש לחלט את הערבון להמציא כמות מינימלית של ראיות גם להוכחת גובה הנזק .
5. למבקש לממש ערבות, לעומת זאת עומדות שתי דרכים: האחת, לבקש מבית המשפט שנתן את הצו כי ישמע ראיות לגבי הנזק, שנגרם למי שניתן נגדו הצו, ולהורות על השימוש בערובות או בערובה לכיסוי הפיצויים, כולם או מקצתם לפי המקרה. השנייה היא לקיים התדיינות נוספת ונפרדת על יסוד ההתחייבות שניתנה בבית המשפט, אשר היא שתהווה את עילת התביעה ואשר במסגרתה יוכח הנזק . יצויין, כי הסדר זה הופעל הן ביחס לערבות רגילה והן ביחס לערבות בנקאית (רע"א 6448/01 - עבד אל סלאם חיר ו-9 אח' נ' אלון לידאי . תק-על 2003(1), 1517 ,עמ' 1518).
עם כך, עלינו לקבוע האם לפנינו ערבות או ערבון ובהתאם לקביעה זו נתווה את המסלול בו עלינו לצעוד.
6. ערבויות בנקאיות מן הסוג הנדון בהליך שבפניי, נופלות הן לגדר הגדרת "ערבות" והן לגדר הגדרת "ערבון" על פי תקנה 1 לתסד"א:
"ערבון' - ערובה חפצית לקיום חיוב קיים או עתידי, מתחדש או מותנה, קצוב או בלתי קצוב, לרבות ערבות בנקאית;
'ערבות' - כמשמעותה בחוק הערבות, התשכ"ז-1967, לרבות ערבות בנקאית"