אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 771/06

החלטה בתיק בשא 771/06

תאריך פרסום : 26/07/2009 | גרסת הדפסה
בש"א
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
771-06
23/11/2006
בפני השופט:
לאה גליקסמן רשמת

- נגד -
התובע:
1. רבקה נחמיאס ליבוביץ
2. דוד אקווה
3. אמנון גן חן

עו"ד דרור גל
הנתבע:
1. בתיה אברהם ו-94 אח'
2. בזק החברה הישראלית לתקשורת
3. קרן מקפת- מרכז לפנסיה ולתגמולים (משיבה פורמאלית)
4. אסתר ביטון ו-14 אח' (משיבים פורמאליים)

עו"ד שלמה בכור
החלטה

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת אפרת לקסר ונציגי הציבור מר משה אפטר ומר אברהם פרידמן; עב 300568/96 עד עב 300627/96, עב 6619/00, עב 5269/03) אשר ניתן ביום 6.8.2006. ביום 28.9.2006 הגישו המשיבים מספר 1 ערעור על פסק הדין (ע"ע 594/06). המבקשים בפנינו, אשר היו 3 מן התובעים בבית הדין האזורי, מבקשים להאריך להם את המועד להגשת ערעור, ולצרפם לערעור.

2.      בבית הדין קמא נדונה תביעתם של המבקשים ו-104 עובדים נוספים, אשר הועסקו במשיבה 2 כעובדי אגף מערכות ומחשבים, להכרה בתוספות שונות בשכרם- תוספת עבודה נוספת, תוספת כוננות ודמי כוננות- כחלק משכר היסוד לצורך חישוב פנסיה, פיצויי פיטורים, דמי חופשה, דמי מחלה, מענק פרישה ומענק הסתגלות.

בית הדין האזורי דחה את התביעה במלואה, וקבע כי לא עלה בידי העובדים להוכיח כי התוספות הנתבעות לא היו מותנות בתנאי, וכי היוו, למעשה, חלק אינטגראלי משכר העבודה.

3.      נימוקי הבקשה הם:

3.1.   מאז קבלת פסק הדין ועד להגשת הערעור, עשו נציגי המערערים מאמצים רבים על מנת לאתר את כל התובעים בבית הדין האזורי ולצרפם כמערערים. אולם, בשל ריבוי התובעים, מעבר כתובות, פטירתם של חלק מן התובעים ויציאות לחו"ל, התעורר קושי לאתר את כל התובעים בזמן, ואת המבקשים בכללם, ועל כן צורפו המבקשים לערעור כמשיבים פורמאליים בלבד.

3.2.   מיד עם היוודע למבקשים דבר הגשת הערעור, הביעו רצונם להצטרף להליך.

3.3.   צירופם של המבקשים להליך הערעור לא יסב למשיבות כל נזק.

4.      המבקשים צירפו תצהירים מטעמם לבקשה, ובהם פירטו את הנסיבות אשר בשלן לא נודע להם דבר הגשת הערעור במועדו: המבקשת 1 שהתה בחו"ל במהלך חודש ספטמבר, לפני תקופת החגים, וכך גם המבקש 3. המבקש 2 שהה באילת באותה תקופה, והיה טרוד בהכנות לקראת חתונת בתו. לשלושת המבקשים נודע דבר הגשת הערעור רק לאחר שובם, והם פנו לב"כ המערערים לאחר הגשת הערעור.

5.      המשיבה 2 התנגדה לבקשה, מנימוקים אלה:

5.1.   היותו של אדם משיב פורמאלי בערעור אינה מקנה לו את הזכות להגיש ערעור באיחור, וזאת בדומה לערעור שכנגד, אשר מוקצב לו זמן מוגבל וברור.

5.2.   המבקשים לא הביאו כל טעם לאיחור הניכר בהגשת הבקשה, ולא הצביעו על נסיבות חיצוניות אשר לא היו בשליטתם בכדי להצדיק הארכת המועד להגשת הערעור.

5.3.   גם לשיטת המבקשים, לפיה שהו בחו"ל או באילת בתחילת חודש ספטמבר, הרי שחלף כחודש מן המועד בו שבו לביתם ונודע להם דבר הגשת הערעור ועד להגשת הבקשה דנן.

6.      לאחר עיון בטענות הצדדים ובפסק דינו של בית הדין קמא, אני קובעת כי דין הבקשה להתקבל.

7.      על פי תקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991 (להלן- תקנות בית הדין) המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי הוא שלושים יום מן היום שבו הומצא למערער פסק הדין. עם זאת, רשאי בית הדין או הרשם להאריך מועד זה "מטעמים מיוחדים שיירשמו" (תקנה 125 לתקנות בית הדין). כבר נפסק כי אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הוא (עא"ח 56/05 מאיר איתן נ' הילטון תל אביב בע"מ, ניתן ביום 23.5.05).

8.      הן על פי פסיקת בית המשפט העליון, והן על פי פסיקת בית דין זה, קיומו של הליך תלוי ועומד בין הצדדים או באותו עניין, מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור.

" ... קיומו של הליך תלוי ועומד באותו עניין בפני בית משפט מהווה טעם מיוחד למתן ארכה. בשל כך, במקרה כזה, הדגש הוא על קיומו של טעם סביר לאיחור, ואף אם טעם זה אינו מהווה, כשלעצמו, טעם מיוחד למתן ארכה, הרי שבשים לב לקיומו של הליך תלוי ועומד בבית המשפט, די בו בדרך כלל כדי להצדיק מתן ארכה".

ראו: בש"א 2124/03 - א דולב חברה לביטוח בע"מ נ' עכסה כהן ואח', ניתן ביום 1.4.2004.

בבית דין זה נפסק, בעא"ח 1005/02 קובטי הישאם ואח' נ' מועצת העדה האורתודוכסית בנצרת (עבודה ארצי) לג(60), בעמוד 33, כי:

"...יש ומשקלם המצטבר של מספר טעמים, אשר כל אחד מהם, כשלעצמו, אינו מהווה טעם מיוחד להארכת מועד, עולה לכדי טעם מיוחד כאשר מצרפים אותם יחד (...). הליך התלוי ועומד לפני בית הדין מהווה טעם אשר בצירופו לטעמים אחרים יכולים אלה להוות טעם מיוחד להארכת המועד, במיוחד במקרה שלפנינו בו מדובר באותם צדדים, כששני ההליכים מכוונים כלפי אותו ערעור על פסק דין."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ