בש"א, א
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
7533-07,5964-07,5159-07,7007-03
07/02/2008
|
בפני השופט:
סגן הנשיא ידין טימור
|
- נגד - |
התובע:
1. אפריים חנסב 2. ישראל חנסב 3. יניב חנסב 4. זיו חנסב 5. ליאת חנסב 6. עזבון המנוחה חנסב עליזה ז"ל
עו"ד יחיאל כץ
|
הנתבע:
1. הפניקס חברה לביטוח בע"מ 2. אבנר איגוד ביטוח נפגעי רכב בע"מ
עו"ד אהרונסון שר אבולעפיה
|
החלטה |
1. מהות הבקשה
בפניי בקשה להתיר למבקשת 5, לתקן את כתב התביעה ולהוסיף את הסעדים להם היא זכאית נוכח הנזקים הנפשיים שנגרמו לה, כתוצאה ממות אמה המנוחה, חנסב עליזה ז"ל (להלן: "המנוחה"), בתאונת דרכים כ"קרובה נעדרת".
2.
ואלה העובדות, בקליפת האגוז הצריכות לעניין
2.1 ביום 25.03.02 ארעה למנוחה, ילידת 7.08.1951, תאונת דרכים קטלנית בה קפחה את חייה. המנוחה הייתה רעייתו של מבקש 1, ואם ל- 4 ילדים הם המבקשים 2-5. נעיר, כי המבקשת 5, ילידת שנת 1986, סובלת מתסמונת דאון.
2.2 בתאריך 7.01.03 הגישו המבקשים את התביעה שבכותרת לבית משפט זה.
3. ההליכים המשפטיים
3.1 בתאריך 2.04.07 הגישו המבקשים בקשה לתיקון כתב תביעה בדרך של הוספת סעדים להם זכאית המבקשת 5 עקב נזקים נפשיים שנגרמו לה כתוצאה ממות אמה בתאונת דרכים (בש"א 5158/07).
3.2 בתאריך 29.05.07 בימ"ש זה דחה את הבקשה במתכונת בה הוגשה מהטעם, כי אין להגיש חוו"ד רפואית בתביעה מכוח חוק הפלת"ד וכי לא הוגש תצהיר לתמיכה בעובדות השזורות בבקשה. עוד נקבע, כי "אין בכך כדי למנוע בקשה מתוקנת ערוכה כדין". ומכאן הבקשה שבפניי.
3.3 בתאריך 18.06.07 הגישו המבקשים בקשה מחודשת לתיקון כתב התביעה. לבקשתם צירפו המבקשים תצהיר וחוו"ד רפואית.
3.4 בתאריך 22.10.07 דחה בימ"ש זה את הבקשה במתכונת בה הוגשה מהטעם, כי אין להגיש חוו"ד רפואית בתביעה מכוח חוק הפלת"ד, אלא יש לצרף מסמכים רפואיים המלמדים על הצורך במינוי רפואי ע"י ביהמ"ש. עוד נקבע, כי על פי המסמך הרפואי מאת ד"ר מייק סטבסקי מיום 7.6.06 הרי "שאין סכנה אובדנית משמעותית או הפרעה פסיכיאטרית מוגדרת".
4. עיקרי טענות הצדדים
ב"כ המבקשים טוען, כי כתוצאה ממותה של אם המבקשת בת"ד נגרמה למבקשת 5 נכות נפשית המשליכה על תפקודה.
המבקשים מצרפים לבקשה הנוכחית תצהיר מטעם המבקש 1, ורישום רפואי מיום 2.9.07 של ממצאי בדיקתה של ד"ר טטיאנה שכטמן את המבקשת 5.
ב"כ המשיבות טוען, כי אין במסמכים שצורפו ראשית ראיה: התצהיר והמכתבים המצורפים לו מהווים "עדות כבושה" בעל משקל נמוך, והמסמכים הרפואיים המצורפים אינם אוטנטיים.
כמו כן, נטען על ידי ב"כ המשיבים, כי לא הוכחה התקיימותם של התנאים היסודיים לתביעה בעילה של "קרוב נעדר".
עוד נטען ע"י ב"כ המשיבים, כי הבקשה נגועה בחוסר תום לב, ומבוקש על ידו לחקור את המצהיר על תצהירו בטרם תינתן החלטה בבקשה לתיקון.
5.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, הנני מקבל את הבקשה.
על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז - 1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. "דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. אין בדברי אלה כדי לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט. ואולם כשהדברים אינם כה ברורים, ייזהר בית המשפט לבל תקופחנה זכויותיו של המבקש על ידי מניעת מינוי מומחה רפואי כבקשתו". ת"א (תל-אביב) 1495/90 קמחי רחמים נ. התעשיה האוירית, תק-מח 93(1), 737, עמ' 738. כן, כאשר המדובר במינוי פסיכיאטר גישת ביהמ"ש היא ליברלית, ובפרט בעניינו של קטין.
בפרשת אלסוחה קובע הנשיא שמגר אמות מידה לזכאותו של אדם לפיצוי על נזק נפשי שנגרם לו עקב פגיעת קרובו בתאונה:
א. מידת הקירבה של התובע לנפגע כאשר בשלב הנוכחי תותר תביעה אך לקרובי משפחה מדרגה ראשונה תוך השארה לבחינה עתידית של בית המשפט אם יש הצדקה במקרה יוצא-דופן להוסיף קרובים שלא מהדרגה הראשונה.
ב. התרשמות ישירה מן האירוע המזיק כאשר הדרישה לעדות ראייה ושמיעה לאירוע הטראומטי אינה שוללת אפשרות להכיר בנזק נפשי שנגרם כתוצאה מקבלת מידע מכלי שני, באשר עמידה על דרישת החוויה החושית הישירה עלולה להביא לתוצאות שאינן צודקות.