החלטה בתיק בשא 7326/08

רקע

ביום 3.9.06 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פינוי (להלן: "הסכם הפינוי") שנכרת בין מבקשת 3 (להלן: "המבקשים") הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל-אביב (להלן: "המשיבות").

על פי הסכם הפינוי  מונה השמאי אמיר דרור (להלן: "השמאי") כשמאי מכריע לקביעת גובה הפיצוי המגיע למבקשים בעד הפקעת זכויות דיירות מוגנת בנכס בקומת קרקע ברח' גת רימון 3 תל אביב (להלן: "הנכס"). עוד נקבע בהסכם הפינוי, כי השמאי יהיה חייב לנמק את פסיקתו והצדדים יהיו רשאים לעתור לבית המשפט המוסמך נגד פסיקת השמאי בתוך 30 יום לאחר מסירת השומה המכרעת לצדדים.

ביום 20.11.07 הומצאה לצדדים שומת השמאי מיום 30.9.07, ולאחר פניית בא כח המשיבות המציא השמאי לצדדים מכתב מיום 9.12.07 הנושא את הכותרת "נימוקים לשומת דמי הפינוי".

בסמוך לאחר מכן הגישו הצדדים בקשה מוסכמת (בשא 24094/07) בה עתרו ליתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה:

"מניין 30 הימים בהם רשאים יהיו הצדדים לעתור לבית המשפט הנכבד כנגד החלטת השמאי המוסכם, יחל מיום המצאת נימוקי השמאי המוסכם לצדדים, בתנאי שאלו ימסרו לצדדים עד ולא יאוחר מיום 31.12.07. לא ימסרו הנימוקים מכל סיבה שהיא עד ליום 31.12.07 לצדדים, מניין 30 הימים להגשת הערעור יחל מיום  31.12.07."  (להלן: "המועד הקובע").

משחלף המועד להגשת ערעור על חוות הדעת של השמאי בהתאם להסכמה על המועד הקובע פנו המבקשים אל המשיבות בבקשה לתשלום דמי הפינוי שנקבעו על ידי השמאי, אולם פנייתם לא נענתה.

בבקשה שלפני עותרים המבקשים ליתן תוקף של פסק דין לחוות דעתו המכרעת של השמאי מיום 30.9.07.

לאחר הגשת הבקשה שלפני הגישו המשיבות ביום 4.5.08 תובענה בה עתרו להצהיר כי על השמאי לתקן את חוות דעתו (א 1510/08).

דיון

א.      המשיבות מתנגדות לבקשה. לגרסתן גילו כי המבקשים הגישו לשמאי דוחו"ת כספיים של עדי ליין אביזרי אופנה בע"מ (להלן: "עדי ליין") אשר אינה צד להסכם הפינוי והתעורר אצלן חשש לתרמית בעקבותיו פנו לשמאי בשאלות הבהרה במכתב מיום 21.1.08 (נספח ז לתשובת המשיבות). במכתב נוסף מיום 5.2.08 פנו המשיבות אל השמאי בשאלות הבהרה בקשר עם אופן חישוב הפיצוי המתייחס לעסק (נספח ט לתשובת המשיבות). בסמוך לאחר מכן פנו המשיבות אל השמאי ובקשו ממנו להשיב לפניותיהם אולם השמאי השיב כי הוא מתקשה לקבל מענה מהמבקשים ובלא תשובות המבקשים לא יוכל להשלים שומתו.

לטענת המשיבות בהעדר מענה לשאלות ההבהרה האמורות  אינן יכולות לגבש דעתן אם לערער על חוות דעתו של השמאי וממילא אין להתחיל במניין 30 הימים להגשת ערעור על חוות הדעת האמורה, כפי שהודיעו למבקשים במכתב מיום 21.1.08 (נספח ח לתשובת המשיבות).

ב.      המשיבות ידעו ששומת השמאי מתבססת על דוחו"ת כספיים של עדי ליין ולא של שבע שש (1986) בע"מ כבר בעת קבלת מכתבו של השמאי מיום 9.12.07 (נספח א2) בו פורטו הנימוקים לשומת דמי הפנוי ואליו צורפו הדוחות הכספיים של  עדי ליין. למרות זאת, פנו המשיבות אל השמאי בבקשת הבהרה בעניין זה רק ביום 21.1.08 (נספח ז לתשובת המשיבות), ימים מעטים קודם למועד האחרון להגשת ערעור. 

מכל מקום, משהוסכם על מועד קובע ממנו ימנו 30 הימים להגשת ערעור וככל שהמשיבות התנגדו לקביעת השמאי היה עליהן לנקוט בהליך מתאים בתוך 30 יום מהמועד הקובע ולברר את השאלות הטעונות בירור במסגרת הערעור. במיוחד, נוכח ההסכמה לפיה ימנו 30 יום להגשת ערעור על חוות דעת השמאי גם אם עד המועד הקובע לא ימסרו נימוקי השמאי "מכל סיבה שהיא".

טענת המשיבות לפיה נאלצו להסכים למועד הקובע שנכפה על ידי המבקשים (סעיף 48) משום שלא עלה על דעתן שההסכמה האמורה תעמוד להן לרועץ (סעיף 48), נראית תמוהה בהתחשב במעמדן של המשיבות ובלווי המשפטי לו הן זוכות בקשר עם עריכת הסכם הפינוי וביצועו. מכל מקום, אין באמור כדי לגרוע מתוקפה של ההסכמה על המועד הקובע.

נוכח האמור לעיל, אני דוחה את טענות המשיבות לעניין המועד ממנו יש למנות את 30 הימים להגשת ערעור על חוות דעת השמאי.

ג.        המשיבות לא הגישו ערעור על חוות דעת השמאי עד ליום 31.1.08, ומשלא עשו כן ובהתאם להוראות סעיף 7.2 להסכם הפינוי יש לראות בקביעת השמאי כסכום שאינו שנוי במחלוקת.

ד.      אוסיף, כי ממכתב שהופק על ידי משרד עובד מטלון ושות' ביום 2.3.08 עולה כי עפר סייג מחזיק בבעלות מלאה בחברת עדי ליין ומשמש כמנהלה (נספח י לתשובת המשיבות), ומתצהירו של עפר סייג מיום 21.5.08, עולה כי בשנים האחרונות נעשתה הפעילות העסקית בנכס באמצעות עדי ליין.

סוף דבר

הנני מצהיר כי הערכת שווי דמי הפינוי של השמאי אמיר דרורי מיום 30.9.07 (נספח א1) מהווה סכום שאינו שנוי במחלוקת שעל המשיבות לשלם למבקשים בהתאם לקבוע בהסכם הפינוי אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 3.9.07.