אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 7299/04

החלטה בתיק בשא 7299/04

תאריך פרסום : 16/08/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
7299-04
04/07/2005
בפני השופט:
ר' כרמל

- נגד -
התובע:
ששון עופרה
הנתבע:
ששון דוד
החלטה

בקשה למתן סעד זמני בערעור לפיו ישמרו על כנם כל הצווים וההחלטות אשר ניתנו ע"י בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופט פ. מרכוס) בקשר עם מזונות טרום זמניים וצווי עיקול ומניעה אשר ניתנו לבקשת המבקשת.

1.         הצדדים הינם בני זוג הנמצאים בהליכי גירושין ובמסגרת זו אף מתנהלים הליכים בבית הדין הרבני.

2.         בשנת 1998 הגישה המבקשת שתי תביעות בבית משפט לענייני משפחה, כנגד המשיב. התביעה האחת הינה תביעה למזונות והאחרת הינה תביעה בענייני רכוש והזכויות בו, לאור טענות המבקשת לפיהן נטש אותה המשיב לטובת אישה אחרת ובמסגרת זו אף משך מחשבונם המשותף של הצדדים סכומי כסף גדולים במיוחד. כאמור, תביעתה של המבקשת הוגשה לבית המשפט המחוזי בשנת 1998, ביום 6.8.98, וביום 8.11.98 הגיש המשיב בקשה למחיקת או דחיית התובענה בנימוק שהמבקשת לא נהגה בתום לב וניצלה לרעה הליכי משפט, שעה שלא המציאה לידיו את כתבי התביעה במועד, זאת לאור תביעתו של המשיב לגירושין שהוגשה כנגד המבקשת בבית הדין הרבני ביום 13.10.98. אין חולק כי ביום 6.8.98 נקטה המבקשת בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה. המשיב נקט ביום 13.10.98 בהליכי גירושין בבית הדין הרבני כאשר הוא כורך בהליכים אלה את ענייני הרכוש והמזונות. כתב התביעה של בית הדין הרבני הומצא למבקשת ביום 19.10.98. ביום 16.10.98 שלחה המבקשת למשיב כתבי בי דין בהלכים בהם נקטה בבית המשפט לענייני משפחה (באמצעות משרד החוץ שכן המשיב שירת מטעם משרד החוץ ביגוסלביה). כתבי הטענות נתקבלו בידי המשיב ביום 25.1.0.98. בקשתו של המשיב לדחיית או מחיקתן של התביעות שהוגשו ע"י המבקשת לבית המשפט לענייני משפחה נסמכה על הטענה לפיה תביעותיה של האשה לא היו כנות, כי מטרתה היתה ל"שריין" את סמכות בית המשפט לענייני המשפחה לשעת הצורך, כפי שאכן עשתה לאחר שנוכחה לדעת כי המשיב נקט בהליכים בביה"ד הרבני. בית המשפט לענייני משפחה, בפסק דינו, מגיע למסקנה כי יש לדחות את טענותיה של המבקשת לפיהן לא ניתן היה להמציא את כתב הטענות למשיב במועד מוקדם מאשר נעשה הדבר בפועל, בעיקר עקב שירותו של המשיב ביגוסלביה, בין היתר, משום שהמשיב נמצא בארץ בתקופות שקדמו למועד ההמצאה, המבקשת ידעה על כך כמו גם על מקום הימצאו, והיה בידיה להמציא לידיו את כתבי הטענות. כן נקבע כי ניתן היה להמציא למשיב את כתבי הטענות ליגוסלביה מוקדם מהמועד בו נעשה הדבר בפועל, כפי שנעשה הדבר הלכה למעשה מאוחר יותר. מכאן, מסקנת בית המשפט כי אי המצאת כתבי הטענות ע"י המבקשת במועד מוקדם יותר אף כי ניתן היה לעשות כן, מהווה חוסר תוך לב וחוסר סבירות ומכאן, דין התביעות להידחות כמו גם מהטעם שבית המשפט קמא שוכנע שתביעות המבקשת לא היו כנות ונועדו ל"שריין" את סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, מצב שאינו נסבל, כך קבע בית המשפט קמא, מכח תקנת הציבור. במסגרת פסק הדין בוטלו גם הצווים הזמניים.

3.         הצווים הזמניים בהם מדובר הינם צו לתשלום מזונות למבקשת (החלטה בתמ"ש 16620/98 מיום 3.12.98), החלטה מאוחרת יותר בדבר הצמדת המזונות הטרום זמניים (בסך 5,000 ש"ח לחודש), צו עיקול כל הכספים המגיעים למשיב ממשרד החוץ למעט משכורת שוטפת (בש"א 523/50, החלטה מיום 23.5.03), עיקול זמני על דירת המשיב (בש"א 54172/99), וצו מרווה בבש"א 53646/00 בנוגע עם כספים וזכויות של המשיב בחשבון בנק לאומי בפריז.

4.         לטענת המשיב, בין היתר, סיכויי המבקשת בערעור אינם קיימים ובאה הפניה להחלטת בית הדין הרבני אשר פסק כי על המבקשת לקבל גט שכן אין פניה לשלום בית ומכאן שתביעתה למזונות נדונה לכשלון בהיותה אשה מורדת. יש לציין כי הסיפא לדברים הללו לא נאמרו בהחלטת בית הדין שצורפה לתגובת המשיב אלא זו פרשנות המשיב להחלטה, לאור דברי ביה"ד שקבע כי התרשמותו היא שאין פני האישה לשלום בית ועל כן עליה לקבל גט. כן נטען כי במשך השנים שולמו, בגין תשלומי המזונות, סכומים העולים, במצטבר, על חצי מיליון ש"ח. נטען להעדר תום לבה של המבקשת וכמובן לנזקים הנגרמים למשיב במשך שנים רבות של קיום הצווים.

5.         בטרם אתייחס לפן המשפטי, יש להדגיש עובדה אחת העולה מפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, לפיה המבקשת המציאה את כתבי הטענות למשרד החוץ לפני המועד בו הומצאו לידיה כתבי בי דין של בית הדין הרבני בתביעתו של המשיב. דהיינו, המבקשת לא המתינה עד לקבלת כתבי בי דין של ביה"ד הרבני ואז, משנודע לה על הליכים אלה בקשה להעלות מהארסנל שברשותה את כתבי הטענות בשתי התביעות שהגישה זה כבר, אלא היא מסרה את המסמכים למשרד החוץ לשם המצאתם למשיב בטרם הומצאו לידיה מסמכי ביה"ד הרבני ומבלי שהייתה יכולה לעצור את גלגל ההמצאה. לפרט עובדתי זה לא באה התייחסות כלל בפסק דינו של בית המשפט קמא, ולעניין זה אדרש בהמשך.

6.         הענקת סעד זמני בערעור יסודה בהוראות תקנה 471 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. במסגרת זו מתאפשרת שמירת תוקפם של סעדים זמניים שניתנו בתביעה שנדחתה, סעדים שלמעשה פקעו עם דחיית התביעה אולם חרף זאת ניתן להשאירם על מכונם בתנאים מיוחדים, עד להכרעה בערעור. (להבדיל מסעד של עיכוב ביצוע שע"פ תקנה 467, אין חובה במסגרת תקנה 471 לפנות תחילה לערכאה הראשונה וניתן לפנות ישירות לערכאת הערעור: ר' בש"א 243/88 המוטראן הקופטי נ' עדילה, פ"ב מ"ב (3) 208 בעמ' 209). סעד זמני ניתן מטבע הדברים בטרם נשמעו ראיות הצדדים וההליכים לגופם. על כן, כאשר תביעה נדחית, מצבו של מבקש הסעד הורע לעומת מצבו עובר לניהול ההליך שכן נקבעו קביעות המטות את הכף נגדו. על כן, הכלל הוא שלא בנקל יינתן סעד למערער לתקופת הערעור (פסה"ד בעניין המוטראן הקופטי), וצו כזה לא יינתן כדבר שבשגרה. פסה"ד בעניין ע"א 2398/97 דלק אייל ואח' נ' אבנר אייל, פ"ד נ"א (5) 608, אשר דן בסוגיא זו, מפנה להלכה אשר נקבעה עוד בעניינים קודמים, לפיה בית המשפט נוטה להעניק סעד זמני למערער, "אשר מלבד שיש לו סיכוי טוב לזכות בערעור, צפוי גם לנזק בלתי הפיך עד להכרעה בערעור,  או לפחות, למערער שמאזן הנזקים והנוחות נוטה בבירור לטובתו" ובית המשפט ממשיך ואומר: "כך במקרה רגיל. אולם יתכנו מצבים אשר מן הראוי להקשיח בהם את התנאים למתן הסעד הזמני. אחד מאותם מצבים הוא כאשר הסעד הזמני שבית המשפט מתבקש לתת אינו אמור לשמור על המצב הקיים עד להכרעה בערעור אלא דווקא לשנותו. הדברים נכונים ביחוד בנסיבות שבהן הסעד הזמני שווה לסעד הסופי המתבקש בערעור כולו או חלקו" (וראה גם בש"א 459/89 טורטן נ' ההתאחדות לספורט בישראל, פ"ד מ"ג (4) 563. ובהמשך נאמר בעניין אייל: "כזה הוא הסעד של מזונות זמניים. מזונות זמניים הם מסוג הסעדים הזמניים המחוללים שינוי במצב הקיים. אמנם, בעובדה זו, כשלעצמה, אין עדיין למנוע את האפשרות להעניק סעד זמני, ובמיוחד סעד זמני של מזונות זמניים. מזונות זמניים, מעצם טיבם ומהותם אמורים להטיל על החייב במזונות חובת עשה, שלא הוטלה עליו עד כה . .  . מזונות זמניים אינם ניתנים אלא בנסיבות שבהן אין לתובע יכולת להמשיך ולכלכל את עצמו עד לתום המשפט" וכפי שכבר ציינתי לעיל, המדרגה בה נמצאים אנו עתה, לאחר פסיקת בית המשפט קמא, מקשה על מתן סעד זמני: "קביעה שפוטית זו (של ביהמ"ש קמא, ר.כ) מגביהה ומכבידה את הדרישות הניצבות בפני מי שמבקש מזונות זמניים מידיה של ערכאת הערעור: עליו לשכנע את בית המשפט כי אין בידיו, ולו בדוחק, אמצעי קיום בסיסיים עד להכרעה בערעור. המקרים שבהם יוכל המבקש להרים נטל זה הם חריגים ונדירים. בית המשפט של ערעור עשוי לדחות את הבקשה גם בהתקיים נסיבות שדי היה בהן לזכות את התובע במזנות זמניים בערכאה דיונית". בהקשר זה ראה גם הדברים שנאמרו בעמ"ה 9177/01 אחים שרבט נ' עיריית ירושלים תל אביב- יפו, פ"ד נ"ו (2) 163 ולפיהם לא  ינתן סעד ביניים בערעור אם סיכויי הערעור קלושים וכן אם מתן הצו עלול לגרום לזוכה נזק העולה על הנזק שישא בו המבקש עם יזכה בערעור, או אף נזק השווה לו.: "שיקולים אלה - סיכוי המערער והנזק הצפוי - תלויים זה בזה ומושפעים זה מזה. בשלב הראשון שוקל בית המשפט את סיכויי הערעור. אם הגיע למסקנה כי טובים הסיכויים שפסק הדין שעליו הוגש הערעור יבוטל, או אם הגיע למסקנה כי הסיכויים לכך קלושים, פוחת משקלו של השיקול השני, שהוא היחס בין הנזקים הצפויים לכל אחד מבעלי הדין אם יעוכב הביצוע. אולם, אם סיכויי הערעור מאוזנים, או שלא ניתן להעריך אותם, יעבור מרכז הכובד אל השיקול השני, והוא שיכריע" (וראה גם ספרו של א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' שביעית בעמ' 530 ואילך).

7.                   ומן הכלל אל הפרט: המבקשת טוענת בתצהירה כי דחיית הבקשה תפגע בה אנושות מאחר שנותרה ללא משאבים כלכליים כלשהם לאחר שהמשיב "גזל את חסכונותינו הבלעדיים והמשותפים והותירי בגילי (64) ובמצבי הבריאותי תלויה כל כולי בכספי המזונות שכיום בוטלו . . . ואינני יכולה לעבוד ולכלכל את עצמי". אמנם, המבקשת לא נחקרה על תצהירה אולם היא מחזיקה ומתגוררת בדירתם המשותפת של הצדדים. מחמת טענותיה ומצבה שלה המבקשת נפסקו לזכותה מזונות טרום זמניים שנותרו על כנם למעלה מחמש שנים. אלא, שכיום קיים משתנה נוסף בתמונה, רב חשיבות, הוא פסק הדין אשר שמט את הבסיס מתחת לסעדים הזמניים (יוער כי עיקר המחלוקת כרגע נוגעת למזונות הזמניים). בשלב זה,  יש לשקול כאמור את סיכויי הערעור והנזק הצפוי. באשר לסיכוי בערעור: אין להתעלם משתי עובדות בסיסיות: בית המשפט קמא לא התייחס כלל לעובדה הטעונה התייחסות והיא, כפי שפורט הדבר לעיל, שהמבקשת המציאה למשיב דרך ובאמצעות משרד החוץ את כתבי בי דין בטרם קבלה לידיה את התביעה בבית הדין הרבני. הנתון השני הינו כי התביעה נדחתה בלא שהתקיים דיון לגופו של עניין, צעד אשר יש לנהוג בו במשורה ובזהירות יתירה כאשר, אין להתעלם מכך, חלקו לפחות של פסק הדין מושתת על טעמים פרוצדורליים, ואלה, כידוע אינם חזות הכל. אם אבקש ליישם את האמור בפסה"ד בעניין אחים שרבט לעניין הנזקים הצפויים לכל אחד מבעלי הדין, נמצא כי אי תשלום מזונות יגרום למבקשת מצוקה קשה ביותר ולעומת זאת, המשיב יוכל להפרע ממנה במסגרת ההתחשבנות ההדדית או הרכוש המשותף. יחד עם זאת, כאמור, אין להתעלם מכך שסיכויי הערעור הינם גורם חשוב במשוואה ואף שלמבקשת סיכוי בערעורה עדיין דרך ארוכה לפניה בנקודה זו. שקלול האמור לעיל מוליך לתוצאה לפיה יש לשמור בשלב זה על מצב ביניים לפיו, לעניין המזונות, יעמוד הצו שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה על כנו אולם המשיב ישלם מחצית מהסכום החודשי ששולם עד כה, מדי חודש, על להחלטה בערעור. באשר ליתר הצווים: ביטולם עלול לגרום למשיבה נזק גדול לאין ערוך מהנזק שייגרם למשיב ולפיכך מתקבלת הבקשה בכל הקשור לצווים המפורטים בבקשה וברישא לפסק הדין ואלה יוותרו על כנם עד להחלטה בערעור.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום ט' בחשון, תשס"ה (24 באוקטובר 2004) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לבאי כוח הצדדים.

ר' כרמל, שופט

 

קלדנית: מאיה כהו                                                                               

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ