החלטה בתיק בשא 7265/05

זו בקשה לתיקון כתב התביעה, שהולדתה לאחר שקבעתי בהחלטה קודמת, כי הקשר בין המבקשות לבין בירנית ביטוח בע"מ, שלפי הטענה מימנה את הוצאות המבקשות, לא נטען ולא הוכח אף לכאורה. בהתאם לכך לא גולו מסמכי בירנית ביטוח בע"מ במלואם, כפי שנתבקש.  המבקשות הגישו איפוא בקשה לתיקון כתב התביעה כך שיכלול את הקשר בין המבקשות לבירנית ביטוח בע"מ. המשיב 1 התנגד לבקשה, ואדון בטענותיו לפי סדרן.

הטענה הראשונה ההיא כי הבקשה הוגשה בשלב מאוחר, כמה שנים לאחר הגשת כתב התביעה המקורי, ולאחר שהוגשו תצהירים ונחקרו שני עדים, ובינתיים נחקר גם עד נוסף. הבקשה אינה מבוססת על עובדות חדשות אלא על עובדות שהיו ידועות לפני זמן רב וזמנו של בית המשפט והצדדים הושחת לריק. אכן, הטענה צודקת, אך היא אינה מצדיקה דחיית הבקשה אלא התנאת קבלתה בהוצאות  שיבטאו ולו חלק מהעלות הנוספת המוערכת עקב הסרבול שנוצר בדיון.  אני דוחה את טענת ב"כ המבקשות כאילו הטענות האמורות היו ידועות מזה שנתיים. עד עתה, גם לפי החלטות שקיבלתי, לא נחשף מלוא המידע העובדתי שהיותו בלתי רלבנטי, ועתה יהפוך להיות רלבנטי, ויהיה צורך בתיקון כתבי בי דין ותצהירים. 

טענה נוספת היא שהמצהיר התומך בבקשה טוען טענות סותרות. בתצהירו טען שהתובעות הוציאו את ההוצאות ואילו עתה הוא טוען שבירנית ביטוח הוציאה את ההוצאות. איני רואה בכך טענות סותרות המחייבות סילוק התביעה מדין "השתק שיפוטי". ברור מדברי העד שכאשר אמר שהתובעות הוציאו, הוא התכוון שמשלב מסוים בירנית ביטוח הוציאה והתובעות התחייבו להחזיר. בשלב זה אין עוסקים במשקלה של טענה זו אלא בשאלה האם היא סותרת על פניה. הטענה אינה סותרת על פניה ולכן אין למנוע את התיקון מחמת היות עדותו של המצהיר נגועה בעדויות סותרות.

טענה נוספת היא טענת חוסר תום לב בכך שלא צורפה בירנית ביטוח כתובעת והטענה כי מדובר בתרגיל פיננסי. הטענה הזו, מכלל טענה לא יצאה. היא לא הוכחה. המצהיר הכחיש אותה וטענתו לא נסתרה. ההכרעה אם לצרף את בירנית ביטוח בע"מ כתובעת היא החלטה שהתקבלה על ידי היועצים המשפטיים ויכולות להיות לה סיבות שונות, כגון מחשבת ב"כ המבקשות שאין עילה לתביעה בין בירנית ביטוח לבין המשיבים.

טענה נוספת היא כי יש בתיקון המבוקש הוספת עילה חדשה. איני רואה זאת כך. יש בתיקון המבוקש הוספת גירסה עובדתית במסגרת העילה הנטענת. לא שונו עילות התביעה, אלא שונו הגירסאות באשר לנזק שנגרם.  בנסיבת אלו, השינוי המבוקש יביא לדיון את השאלות שבאמת שנויות במחלוקת בין הצדדים.

ב"כ המשיב 1 טען שמן הראוי היה למחוק את התביעה ולהגישה מחדש בצורה המתוקנת. נבצר מבינתי להבין את התועלת ממהלך כזה, מלבד גרימת הוצאות רבות יותר ושינוי המספר. אם אכן כשרה התביעה להיות מוגשת מחדש בצורתה המתוקנת, מה מני יהלוך אם תידון במסגרת התביעה הקיימת?

ב"כ המשיב 1 טען כי ההתחייבות "נוצרה" משום שבית המשפט השתמש במילים אלה בהחלטתו, וכי לא היתה התחייבות כזו קודם לכן. יכול להיות שהמילים נלקחו מהחלטתי, אך המהות היתה קיימת קודם לכן. רק לאחר שהצבעתי בהחלטתי על כן שלא נטען דבר על התחייבות בין המממנת לבין התובעות, העלו התובעות, שסברו שהדבר ברור קודם לכן, כפי שטענו קודם להחלטתי, את הטענה בצורה מפורשת. קשה לראות בכך חוסר תום לב כטענת המשיב 1.

ב"כ המשיב 1 דרש חקירת המצהיר ולשם כך נקבע ישיבה מיוחדת. החקירה לא הוסיפה דבר והיא היתה מיותרת. זו זכותו של צד לחקור את המצהיר מטעם הצד שכנגד, אך התוצאה היא שבמקרה שהחקירה מיותרת יהיה עליו לשאת בהוצאות.

כללו של דבר, דין הבקשה להתקבל בתנאי של תשלום הוצאות. מלבד המשיב 1, לא התנגדו המשיבים האחרים לבקשה. סביר להניח שהוצאות יגרמו אף להן. אם אכן בדעתן לדרוש הוצאות בשל תיקון כתב התביעה, יגישו בקשה מפורטת על כך עד יום 1.8.05. ההוצאות צריכות להביא בחשבון את הזכות והאפשרות ואולי הצורך להגיש כתב הגנה מתוקן, גילוי מסמכים ושאלונים מחדש, תצהירים מתוקנים וחקירת העדים מחדש. לפיכך ההוצאות הסבירות של המשיב 1 בשלב זה הן 15,000 ש"ח, אך מכך יש להפחית את הוצאות הדיון בסך 4,500 ש"ח.

לפיכך אני מקבל את הבקשה, וכתב תביעה מתוקן יוגש עד יום 1.8.05  בתנאי שעד 1.8.05 ישלמו המבקשות למשיב 1 הוצאות משפט בסך 10,500 ש"ח בתוספת מע"מ וימציאו לבית המשפט ראיה על כך. במקרה שיסתבר שיש צורך לדחות את הדיון הקבוע להוכחות, בשל צורך בהגשת ראיות נוספות וחקירת עדים שכבר נחקרו, יגישו הצדדים הרלבנטיים בקשות לדחיית מועדים זמן מספיק מראש (שלושה שבועות) כדי שניתן יהיה לקבל את הבקשות.

המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ג' בתמוז, תשס"ה (10 ביולי 2005) בהעדר הצדדים.