אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 7230/04

החלטה בתיק בשא 7230/04

תאריך פרסום : 09/08/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
7230-04
04/05/2005
בפני השופט:
ר' כרמל

- נגד -
התובע:
1. עיד מחמד אחמד עבד אלנבי
2. חלימה עבד אלנבי
3. נואל מחמד עבד אלנבי
4. ונעמה מחמד עבד אלנבי
5. וופא מחמד עבד אלנבי
6. מאג'דה מחמד עבד אלנבי
7. מרים מחמד עבד אלנבי

עו"ד ס. ארשיד
הנתבע:
1. תמאם אחמד חסן עבד אלנבי
2. זינב אחמד חסן עבד אלנבי
3. עלי יוסף ג'ווארש
4. מאהר פקיה
5. סאמי יוסף ערער
6. השאם יוסף ערער
7. עדנאן יוסף ערער
8. פקיה מאג'ד עבד

עו"ד כיוואן
עו"ד רוזן ואח'

1.         החלטה זו עניינה סכסוך בין-משפחתי בנוגע עם חלקת קרקע ושני צווי ירושה באשר לאותו מוריש. המבקשים החלו ההליך בבית משפט זה בהגשת תובענה בדרך של המרצת פתיחה, שלאחר מכן תוקנה והומרה להליך בדרך של כתב תביעה. בכתב התביעה עתרו המבקשים לכך שבית המשפט יקבע כי המבקשים הנם הבעלים היחידים של חלקת קרקע הידועה כחלקה 2 בגוש פיסיקלי 110, חלקה הידועה בשם "מראח יונס" בכפר שרפאת (להלן: "הקרקע") זאת מכח צו ירושה ויפוי כח, לגביהם תבוא התייחסות להלן. עוד התבקש בית המשפט לקבוע כי צו הירושה שניתן בתיק עזבונות 1022/83 בעניין עזבון המנוח אחמד חסן עבדול נבי, בטל, הכל כפי שיפורט להלן.

2.         במקביל, הוגשה מטעם המבקשים בקשתם, מושא החלטה זו, למתן צו מניעה לצורך שמירה על נכסי העזבון בתיק עזבונות מס' 1022/83 (של בית המשפט המחוזי בירושלים), בנוגע לעזבון המנוח אחמד חסן עבדול נבי (להלן: "המנוח"), והקרקע הנ"ל, ולמניעת ביצועה של כל עסקה בקשר עם חלקת הקרקע.

3.         הצדדים:

 המבקש 1 הנו נכדו של המנוח, ויתר המבקשות הן אימו ואחיותיו. המשיבות 1 ו- 2 הנן דודותיו של המבקש 1, אחיות אביו המנוח. המשיב מס' 3 הנו בעלה של המשיבה 2, המשיבים 5, 6 ו- 7 הנם ילדיה של משיבה 2 והמשיבים 8,4 ו- 9 הנם רוכשי זכויות במגרשים 3 ו- 4 המהווים חלק מחלקת הקרקע. משיבים אלה רכשו את הזכויות באותם מגרשים מהמשיבות 1 ו-2.

4.         צווי הירושה:

            ביום 21.1.84 ניתן צו ירושה, בבית המשפט המחוזי בירושלים, בתיק עיזבונות מס' 1022/83, לפיו המשיבות 1 ו- 2 הנן יורשותיו (הבלעדיות) של המנוח. צו זה ניתן בהסתמך על האמור בתצהיר שהוגש מטעם בעלה של המשיבה 2, ועל סמך האמור בתצהירה של המשיבה 2, לפיהם היורשים היחידים של המנוח הם אשתו, (שנפטרה עוד בשנת 1974), ושתי בנותיו, המשיבות 1 ו- 2.

            מנגד, ניתן צו ירושה בשנת 1993, בבית הדין השארעי, בקשר לעזבון המנוח. בהתאם לצו ירושה זה, יורשיו של המנוח הנם המבקשים וכן המשיבות 1 ו- 2 שהן אחיות אביו המנוח של המבקש 1. בהתאם לאותו צו, למשיבות 1 ו- 2, 64/502 חלקים בעיזבון.

5.         מוסיפים המבקשים וטוענים, בבקשתם, כי ביום 1.8.84 ויתרו המשיבות על זכויותיהן בעיזבון המנוח לטובת אביו של המבקש 1, זאת בהתאם וע"פ יפוי כוח, נספח ד' לבקשה.

6.         לטענת המבקשים, כמפורט בבקשה, החל להתנהל בינם לבין המשיבים, בבית משפט השלום, הליך של סילוק יד מחלקת הקרקע. במסגרת אותו הליך, הוגשה ע"י המבקשים בקשה למתן צו מניעה באשר לשימוש בקרקע והצדדים הגיעו להסכמה לפיה ניתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים להיכנס לחלקת הקרקע או לבצע כל עבודה בחלקה זו. במסגרת הליך זה נודע למבקשים, לפתע, כך לטענתם, דבר קיומו של צו הירושה שניתן בבית המשפט המחוזי בשנת 1984, לפיו, כאמור, המשיבות 1 ו- 2 הנן יורשותיו הבלעדיות של המנוח.

7.         מכוח קיומו של צו הירושה שניתן בשנת 1993 בבית הדין השארעי, ומכוח יפוי הכוח בדבר הסתלקותן של המשיבות 1 ו- 2, באה העתירה למתן צו המניעה נשוא החלטה זו, שכן, לטענת המבקשים, המשיבות 1 ו- 2 עושות שימוש בצו הירושה שניתן בבית המשפט המחוזי לשם העברת זכויות בחלקת הקרקע לאחרים.

8.         אם כן, עניין לנו במנוח אחד, שנפטר בשנת 1970, אשר הותיר אחריו 3 ילדים: את המשיבות 1 ו- 2, ואת אביו של המבקש 1. אביו של המבקש 1 נפטר, כאמור, בשנת 1988, והמבקשים באים בנעליו. בקשר עם עזבון המנוח ניתנו שני צווי ירושה שאינם מתיישבים זה עם זה: צו ירושה משנת 1984 שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים ולפיו יורשותיו של המנוח הנן המשיבות 1 ו- 2, וצו ירושה שניתן בשנת 1993 בבית הדין השארעי לפיו יורשי המנוח הנם המבקשים, וכן המשיבות 1 ו- 2 אשר, כך נטען, הסתלקו עוד קודם לכן, בשנת 1984, מזכויותיהן בעיזבון המנוח, לטובת אביו של המבקש מס' 1. (אין טענה, אגב, כי אחד מצווי הירושה מזויף).

9.         המשיבה 1, אף שהתייצבה לדיונים בהליך זה, אינה מיוצגת ולא הוגשו מטעמה תגובה או סיכומים. המשיבה מס' 2, שיוצגה בהליך זה (ביחד עם משיב 3), העלתה בסיכומיה טענות שונות, ובין היתר נטען כי אין חוליה מקשרת  בדרך של צו ירושה כדין, בין המבקשים ולבין המנוח: נטען כי צו הירושה שניתן בבית הדין השארעי - פגום (ראה סע' 5 לסיכומי המשיבים 2 -3) ויש צורך בצו ירושה באשר לעזבון המנוח, באשר לעזבון אשתו ובאשר לעזבון בנם - אביו של המבקש 1. המשיבה 2, אף שהייתה מיוצגת, לא הופיעה להיחקר על תצהירה, ומשיבה 1 לא הגישה כל תגובה מטעמה אף שהתייצבה לדיונים. מטעם שתי משיבות אלה לא באה כל התייחסות של ממש וכל תשתית עובדתית בנוגע לטענה כי השתיים ויתרו על חלקן בעיזבון המנוח לטובת בנו, אביו של המבקש 1. ויתור זה מעוגן ומקובע ביפוי הכוח, נספח ד' לבקשה. מדובר ביפוי כוח נוטריוני בשפה העברית, החתום ע"י המשיבות 1 ו-2. מיופה הכוח, ע"פ יפוי הכוח, הנו מוחמד אחמד חסן עבד אלנבי ת.ז. 8100329 הוא אביו (המנוח) של המבקש 1, כאשר נאמר, בסעיף 1 ליפוי הכוח, כי מיופה הכוח מוסמך: "להעביר ולרשום את כל הזכויות בין בבעלות ובין בדרך אחרת, שירשנו מאת אביו המנוח אחמד חסן עבד אלנבי ז"ל משרפאת . . . משמנו לשמו הוא או לשמו של כל מי שימצא לנכון ולמתאים על פי שיקול דעתו משמנו בלבד". בהמשך סעיף 1 ליפוי הכוח נאמר: "אנו ירשנו מאבינו קרקעות, בתים ובכלל נכסי דלא ניידי, ויפוי כוח זה מתייחס לכל חלקינו  בירושלים שירשנו מאת המנוח בלי יוצא מהכלל". בהמשך, מסמיך יפוי הכוח את מיופה הכוח לנקוט בכל פעולה (משפטית או אחרת) בקשר עם "הנדלן". מכאן, יש בסיס לטענת המבקשים לעניין זכויותיהם בחלקת הקרקע שכן יפוי הכח "מפקיע", לכאורה לפחות, את הזכויות שהיו בידי המשיבות 1 ו-2, ומעביר אותן לטובת אביו של אביו המנוח של המבקש או לטובת מי שימצא לנכון, לפי שיקול דעתו. יפוי הכח נוצר לאחר המועד בו ניתן צו הירושה על ידי בית הדין השארעי. על-כן, המסקנה היא כי המבקשים הקימו בסיס לצורך מתן צו מניעה, שכן קמה להם זכות, לכאורה, בחלקת הקרקע. אמנם, וכפי שציינו המשיבים 2 ו- 3  בסיכומיהם, (בסעיף 9), מיופה הכח, הוא אביו של המבקש 1, נפטר, ומשכך, אין "שלוח" ע"פ יפוי הכח. אולם, משמעות עניין זה תבורר במסגרת הדיון בשאלת תוקפו, תוכנו, ומשמעותו של יפוי הכח עליו חתמו המשיבות 1-2, ויש במסמך זה משום תמיכה בעמדת המבקשים לעניין זכויותיהם בקרקע, לפחות בכל הקשור בבקשה זו, בשלב זה, ובכפוף לאמור להלן בשאלת הסמכות העניינית.

10.       שאלת הסמכות העניינית:

            סעיף 151 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, קובע: "בית המשפט המוסמך לפי חוק זה הוא בית המשפט לענייני משפחה". זה הכלל. לצד זאת, נקבעה הוראת מעבר המעוגנת בתקנה 56 (א) לתקנות הירושה, תשנ"ח-1998, הקובעת: "תובענה בענייני ירושה שהוגשה לבית משפט מחוזי לפני תחילתן של תקנות אלה, תידון בבית המשפט שאליו הוגשה, תובענה נוספת בענייני ירושה באותו עזבון, תוגש גם לאחר תחילתן של תקנות אלה לבית המשפט המחוזי אליו הוגשה התובענה לראשונה. בתקנת משנה זו: "תובענה" - למעט בקשה לצו ירושה או לצו קיום". בעניין הנדון, ההליך שבא לפני בית המשפט המחוזי היה הליך בקשה לצו ירושה שהתבקש מטעם המשיבות. מכאן, אין חלה ההמשכיות המעוגנת בתקנה 56 (א) הנ"ל על ההליך הנוכחי, שכן כלל ההמשכיות חל, במסגרת תקנה 56 (א) הנ"ל, רק במקרים בהם התובענה הראשונה שנדונה בבית המשפט המחוזי לא הייתה בקשה למתן צו ירושה או לצו קיום צוואה. אומנם, תקנה 56 (א) לתקנות הירושה אומרת כי: "על תובענות לפי תקנה זו יחולו תקנות . . .27 . . . ". תקנה 27 (א) לתקנות הירושה אומרת: "המבקש תיקון או ביטול של צו ירושה או של צו קיום, יגיש בקשה בכתב לבית המשפט או לרשם לענייני ירושה שנתן את הצו . . . ". אולם, בהקשר זה, "בית המשפט" הוא בית המשפט לענייני משפחה, שכן זו הגדרת "בית משפט" בתקנה 1 לתקנות הירושה . לסיכום, גדר הסמכות הנקבע ע"פ תקנה 56 לתקנות הירושה, נקבע ע"פ האבחנה לגבי אותם מקרים בהם ההליך שהתקיים בבית המשפט המחוזי היה הליך לעניין בקשת צו ירושה או צו קיום בלבד. מכאן, חלה הוראת סעיף 1 (6) לחוק בית משפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, הקובעת, לעניין תובענה לפי אותו חוק, בס"ק (ה): "חוק הירושה, . . .  לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו". המחלוקת בעניין הנדון נסובה סביב סכסוך שעילתו בקשר לירושה, ומכאן, ולאור האמור לעיל, והעדר תחולת המשכיות, הסמכות העניינית לדון בתביעה העיקרית מסורה לידי בית המשפט לענייני משפחה.

אמנם, והמבקשים אף התייחסו לכך בסיכומיהם, בכתב התביעה מתבקש בית המשפט ליתן פסק-דין לעניין בעלותם של המבקשים בקרקע והעדר זכויות מי מהמשיבים באותה חלקת קרקע. בד בבד, מתבקש בית המשפט לקבוע כי צו הירושה בתיק עזבונות 1022/83, בעניין עזבון המנוח בטל (ובהיותו מנוגד לצו הירושה אשר ניתן ע"י בית הדין השארעי), ועוד מתבקש בית המשפט להצהיר כי המבקשים הם יורשיו של המנוח. אלא, שסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה נקבעת ע"פ מבחן המהות ולא ע"פ מבחן הסעד. הטענה שהועלתה ע"י המבקשים לעניין הסמכות העניינית נכונה למקרים בהם השאלה היא האם בית המשפט המוסמך הוא  בית משפט השלום או בית המשפט המחוזי. אולם, בעניין הנדון, נקבעת הסמכות ע"פ המהות, ובאותם מקרים בהם מדובר בתובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, כאמור בס"ק (ה) שבסעיף 1 (6) לחוק הירושה, קמה הסמכות לבית המשפט לענייני משפחה. למותר לציין ששאלת הבעלות בסכסוך הנדון תוכרע לאור תוצאות ההכרעה בשאלת הירושה.

11.       על כן, התוצאה היא שבית המשפט המוסמך לדון בתובענה (מהבחינה העניינית) הנו בית משפט לענייני משפחה. לפיכך, תועבר התובענה בצירוף הבקשה לבית משפט לענייני משפחה בירושלים. עד לדיון בבית משפט לענייני משפחה, לרבות בשאלת תוקפו של צו הירושה שניתן בבית הדין השארעי (וראה: בג"צ 2117/99 חסן מנסור נ' בית הדין השארעי ואח' פ"ד נ"ד (1) 211), ניתן בזה צו זמני כמבוקש בבקשה נשוא החלטה זו.

ניתנה היום י"ב בניסן, תשס"ה (21 באפריל 2005) בהעדר הצדדים.                                                                               

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לבאי כוח הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ