אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 722/06

החלטה בתיק בשא 722/06

תאריך פרסום : 03/08/2009 | גרסת הדפסה
בש"א
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
722-06
23/11/2006
בפני השופט:
לאה גליקסמן רשמת

- נגד -
התובע:
מ.א.ר. עבד אלהאדי בע"מ
עו"ד מרעי מחמוד
הנתבע:
טאהא איאד
עו"ד עלאא סלימאן
החלטה

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (השופטת אורית יעקבס; עב 2031/04). פסק הדין ניתן ביום 1.8.2006 והומצא לב"כ המבקשת ביום 9.8.2006, כך שהמועד האחרון להגשת הערעור (בשים לב לפגרה וליום כיפור) היה יום 3.10.2006. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 11.10.2006.

2.      בפסק דינו של בית הדין קמא נדונה תביעתו של המשיב, אשר עבד במבקשת כנהג משאית, לתשלום פדיון חופשה שנתית, יתרת דמי חגים, דמי הבראה, פיצויי פיטורים, שעות נוספות ושעות לילה, יתרת החזר תשלומי ביטוח מנהלים, דמי הודעה מוקדמת והחזר תשלום קנס. כן נדונה תביעה שכנגד אשר הגישה המבקשת לתשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת, נזקים בחיפוש אחר מחליף, פיצוי בגין גרימת שתי תאונות ברשלנות, נזק והפסד השתכרות בחודש אוקטובר 2002 והחזר פיצויים.

בית הדין האזורי קיבל את מרבית תביעתו של המשיב ודחה את מרבית התביעה שכנגד. בית הדין קבע כי המשיב פוטר ולא התפטר מעבודתו כנהג במבקשת, וכי הסיכום עם המשיב בנוגע לתנאי עבודתו במשיבה היה, בתחילת עבודתו, כי יעבוד לפי שכר בסיס של 3,000 ש"ח בתוספת של 10% מ"העבודה" אשר תבצע המשאית עליה יעבוד. כעבור מספר חודשים סוכם כי שכרו החודשי יהיה 8,000 ש"ח נטו, בניכוי סך של 500 ש"ח בגין ביטוח מנהלים, ולא כי שכרו יחושב באופן יומי, כטענת המבקשת. בית הדין האזורי הגיע למסקנותיו אלו בעיקר נוכח קביעתו בדבר מהימנות גרסתו של המשיב לעומת אי מהימנותה של גרסת מנהל המבקשת.

3.       נימוקי הבקשה הם:

3.1.   הבקשה נשלחה בדואר מהיר אקספרס ביום 29.9.2006, והייתה אמורה להגיע לבית הדין כבר באותו היום או למחרת. אולם, מפני שבימים הבאים חלו שבת, ערב יום כיפור ויום כיפור עצמו, הגיע כתב הערעור ליעדו רק ביום 4.10.2006, כלומר- באיחור בן יום אחד בלבד.

3.2.   בשבוע האחרון של חודש ספטמבר סבל ב"כ המבקשת מדלקת בלסת ובשיניים, דבר שאילץ אותו לעבור ארבעה טיפולים באותו שבוע, ומנע ממנו להתייצב לעבודתו, וכן מנע ממנו להגיש את כתב הערעור בתאריך מוקדם יותר.

ב"כ המבקשת צירף לבקשתו אישור מרופא שיניים, לפיו עבר טיפול שיניים דחוף משך ארבעה ימים רצופים, אשר חייב גם מנוחה, בין התאריכים 25.9.2006 ועד 29.9.2006.

3.3.   מדובר באיחור קצר, בן יום אחד בלבד. ברור כי בפרק זמן קצר זה טרם הספיק המשיב לפתח ציפיות בדבר סופיות הדיון בעניינו.

3.4.   למבקשת סיכויים גבוהים לזכות בערעורה.

4.       המשיב התנגד לבקשה, מנימוקים אלה:

4.1.   המבקשת בחרה לשלוח את ערעורה בדואר ולא באמצעות שליח, למרות שידעה כי נשלח ביום האחרון להגשתו, ואף לא טרחה לבדוק האם הערעור הגיע ליעדו במועד. רק לאחר שקיבלה המשיבה הודעה ממזכירות בית הדין ביום 4.10.2006 לפיה הערעור הגיע באיחור, טרחה לשלוח את הבקשה להארכת המועד.

4.2.   ב"כ המבקשת לא הוכיח כי טיפולי השיניים שעבר מנעו ממנו להתייצב לעבודתו, ואף לא תמך בקשתו בתצהיר המעיד על כך. למעשה, שוחח ב"כ המבקשת עם ב"כ המשיב בטלפון ביום 27.9.2006, והודיע לו כי המבקשת מעוניינת להגיע להסדר תשלומים, כלומר- ב"כ המבקשת הגיע לעבודתו באותו היום.

4.3.   הבקשה להארכת המועד הוגשה באיחור רב מיום קבלת ההודעה ממזכירות בית הדין לפיה הערעור הוגש באיחור.

4.4.   למבקשת סיכויים קלושים לזכות בערעורה, שכן פסק הדין נסמך בעיקרו על מהימנות העדים, ובית הדין שלערעור אינו נוהג להתערב בממצאי מהימנות.

5.      לאחר עיון בטענות הצדדים ובפסק דינו של בית הדין קמא, אני קובעת כי דין הבקשה להידחות.

6.      על פי תקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991 (להלן- תקנות בית הדין) המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי הוא שלושים יום מן היום שבו הומצא למערער פסק הדין. עם זאת, רשאי בית הדין או הרשם להאריך מועד זה "מטעמים מיוחדים שיירשמו" (תקנה 125 לתקנות בית הדין). כבר נפסק כי אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הוא (עא"ח 56/05 מאיר איתן נ' הילטון תל אביב בע"מ, ניתן ביום 23.5.05).

7.      הנימוק העיקרי שהובא על ידי ב"כ המבקשת לאיחור בהגשת הערעור הוא מצבו הרפואי, בעקבות טיפולי השיניים שנאלץ לעבור. לעניין זה קבעה הפסיקה כי:

"בדרך כלל, מכירים בתי המשפט במחלתו של אדם כבטעם מיוחד המצדיק הארכת מועד, אם המחלה מנעה אותו מלעסוק בענייניו. ובלבד שהבקשה הוגשה ללא איחור".

ראו: זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית (תל אביב, 1995), עמ' 895 - 896; בש"א 6919/98 עזבון המנוח משה אבטיחי ז"ל נ'  רנה רוזנבלום, דינים עליון נה 72.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ