אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 7107/08

החלטה בתיק בשא 7107/08

תאריך פרסום : 11/02/2009 | גרסת הדפסה
ת"א, בש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
7107-08,7107-08
17/06/2008
בפני השופט:
אבי זמיר

- נגד -
התובע:
לוטוס הייטס בע"מ
עו"ד להב-לוי
הנתבע:
1. יסעור ס.א.ע. חברה לבנין ופיתוח בע"מ
2. נגר כדורי
3. מילשטיין יעקב חברה לבניין בע"מ
4. יעקב מילשטיין

עו"ד ציגנלאוב
עו"ד רון
החלטה

לפניי בקשה (שנייה במספר) להטלת עיקול על נכסי הנתבעים.

קודמתה (בש"א 6009/06) התקבלה בהחלטתו מיום 6/3/06 של כב' הרשם, השופט שמואל ברוך. לאחר מכן, בוטל צו העיקול כלפי הנתבעים 1 ו-2 והנתבעים 3 ו-4 בהחלטותיו מיום 7/8/06 של כב' השופט ברוך (בש"א 8350/06 ובש"א 8998/06, בהתאמה).

הבקשה הנוכחית נסבה על אותם הנכסים הניצבים ביסוד בש"א 6009/06, בנוסף לנכסים אחרים.

בהחלטתי מיום 31/3/08 קבעתי כי אין מקום ליתן צו במעמד צד אחד, והפינתי את הבקשה לתגובת הצד שכנגד. בדיון מיום 27/4/08 אוזכרו שלוש הבקשות התלויות ועומדות בהליך, וביניהן הבקשה הנוכחית.

למעשה, העובדות הרלוונטיות לבקשה הנוכחית זהות כמעט לחלוטין לעובדות שהיו רלוונטיות לבש"א 6009/06, כמעט ללא שינוי, למעט הזמנת דו"חות חקירה לגבי מצבם העסקי והכלכלי של הנתבעים.

הרקע העובדתי שביסוד התביעה, תואר בהרחבה בהחלטתו מיום 7/8/06 של כב' השופט ברוך (בבש"א 8350/06 ובש"א 8998/06). 

בתמצית, על פי כתב התביעה, התובעת היא חברה המצויה בשליטתם של בני משפחת גאולה, ואליה הועברו זכויות בנייה במקרקעין מסויימים ברעננה, על מנת לממשן במסגרת פרוייקט בניה, כיזמת הפרוייקט.

התובעת מסרה את ביצועו של הפרוייקט לנתבעת 1, כקבלן ראשי יחידי, שאמורה היתה לבצע את הפרוייקט בשלמותו. הנתבע 4 נבחר כגורם  שישמש כסמכות מקצועית בפרוייקט, יפקח על תכנונו ויסייע בהוצאתו אל הפועל.  ההתקשרות עם הנתבע 4 נערכה באמצעות הנתבעת 3, חברת יחיד, בשליטתו ובניהולו של הנתבע 4.

על פי הנטען, ביום 8/11/98 נערך הסכם בין התובעת לנתבעת 3, במסגרתו התחייבה הנתבעת 3 לספק לתובעת שורה של שירותים מקצועיים כגון- שירותי תכנון ושירותים כלליים, שירותים הנוגעים למכרז, שירותי פיקוח על ביצוע הפרוייקט ושירותי השלמת עבודות ועריכת תיקונים.

ביום 9/12/98 נערך בין התובעת לנתבעת 1 הסכם לביצוע השלב הראשון של הפרוייקט, במסגרתו יוקמו שניים מתוך חמשת הבניינים המתוכננים במסגרתו. במסגרת ההסכם, התחייבה הנתבעת 1, בין היתר, לבצע את עבודות הבנייה בפרוייקט באיכות ביצוע וגימור מעולים, להעסיק על חשבונה את כל קבלני המשנה לביצוע העבודות תוך שהובהר כי הנתבעת 1 תעסיק רק גורמים מקצועיים ומיומנים ולבצע, על חשבונה, את כל בדיקות המעבדה המתחייבות לגבי טיב העבודות והחומרים.

להבטחת התחייבויותיה, נתנה הנתבעת 1 בטחונות שונים, שבמשך הזמן שוחררו והוחזרו לה, וביניהן ערבותו האישית והבלתי מותנית של הנתבע 2.

התביעה נסבה על מספר כשלים וליקויים בביצוע עבודות הבנייה, שגרמו לתובעת לנזקים שונים-

(א)    ליקויי בנייה ורטיבות- התובעת טענה, כי כבר סמוך לאחר בנייתם של הבניינים בפרוייקט, התגלו כשלים וליקויים רבים בדירות וברכוש המשותף. הדיירים פנו לנציגי התובעת בתלונות על הליקויים, והיא מצידה פנתה לנציגי הנתבעת 1, אך לא זכתה למענה הולם, והיא נאלצה לשכור באופן פרטי את שירותיו של המהנדס גיל ויינלס.  על פי חוות דעתו של מר ויינלס, קיימים 30 מוקדי רטיבות במקומות שונים בפרוייקט. בהתאם לדרישת התובעת, ביצעה הנתבעת 1 עבודות תיקון שונות, אך הן לא הועילו, והרטיבות המשיכה.  חוות דעת הנדסית נוספת, שנערכה על ידי המהנדס יצחק לזר, העלתה כי קיימים פגמים וליקויי בניה נוספים.

(ב)     כשלים וליקויים בחיפויי האבן החיצונית בבניינים- על פי הנטען, ביום 19/9/04 נפלסה פיסה מאריחי החיפוי החיצוני באחד מהבניינים בפרוייקט. בעקבות כך, נועצה התובעת עם מומחים שטענו כי נפילתו של אריח אחד היא סימן ברור לקיומו של כשל בביצוע עבודות החיפוי החיצוני בבניינים, ויש לבצע, באופן מיידי, בדיקות מעבדה מקיפות של חיפויי האבן החיצונית בפרוייקט, על מנת לעמוד על טיב הכשל הקיים והיקפו. בבדיקת מכון איזוטופ התברר כי נפלו כשלים מהותיים בביצוע עבודות החיפוי החיצוני בפרוייקט. בעקבות כך, דרשה התובעת מהנתבעת 1 לפעול מיידית לתיקון כל הכשלים שהתגלו ונקוט בכל אמצעי הזהירות המתחייבים על מנת למנוע סכנת פגיעה בדיירים.  אלא שהנתבעת 1 מסרה לתובעת מסמך הנחזה להיות חוות דעת של מומחה מטעמה, לפיו אין בעיות בחיפויי האבן בבניינים, ולמעשה, מכון איזוטופ כלל לא ביצע את הבדיקות הנכונות.  לאור המחלוקת בין הצדדים בעניין, הסכימו הצדדים לפנות למומחה נוסף, המהנדס ישראל דוד.  ביום 22/11/04 ניתנה התייחסותו הראשונית של מר דוד, שקבע כי חוות הדעת מטעם הנתבעת 1 לוקה בסתירות לוגיות, וכן פנה, בין היתר, למכון התקנים, לקבלת הצעת מחיר עבור הבדיקות המתחייבות. לבסוף, בחודש מרץ שנת 2005 התקבלו תוצאות הבדיקה של מכון התקנים, שאישרו באופן מדוייק את תוצאות הבדיקה של מכון איזוטופ. בעקבות כך, נדרש מר דוד להכין מפרט טכני וכתבי כמויות של התיקונים הנדרשים, אך מאחר שהוא התמהמה בעריכתם, פנתה התובעת, באופן חלופי, למהנדס עמי בוך. לאחר מסירת כתבי הכמויות, פנתה התובעת לנתבעים בדרישה לתיקון הכשלים והליקויים שהתגלו באבני החיפוי, וכן להחלפת לוחות החיפוי שאינם בעובי הנדרש, אלא שלטענתה, עד כה לא התקבל מענה חיובי מצד מי מהנתבעים.  התובעת טענה, כי היא פנתה אל המהנדס יצחק לזר על מנת שיערוך חוות דעת בנוגע לעלות החלפתם של כל אבני החיפוי החיצוני בבניינים, לאבני חיפוי העובי הנדרש (2 ס"מ), לרבות העלויות הכרוכות בכך. לטענתה, מאחר שכל הבניינים בפרוייקט נבנו על ידי אותם גורמים ובאותה הדרך, הרי שההנחה היא, כי כל הכשלים באבני החיפוי שנבדקו, קיימים גם בבניינים שלא נבדקו. התובעת טענה, כי סביר להניח שלאחר החלפת לוחות החיפוי, יפגע מראם הוויזואלי של הבניינים, באופן שיוביל לירידת ערכם, והיא "שומרת על זכותה" לתקן את כתב התביעה בעקבות ירידת הערך.

(ג)      "ניפוח מחירים" (כהגדרת התובעת)-  התובעת טענה, כי נודע לה שמחירי חלק מהסחורות והשירותים שסופקו לפרוייקט "נופחו" באופן מלאכותי, ולמעשה היו גבוהים באופן משמעותי ממחירי השוק שנהגו באותה עת לגבי אותן סחורות ושירותים, כשהפער בין המחירים הוא בלתי סביר.  כך לדוגמה, נטען כי המחירים ששולמו עבור מוצרי אלומיניום היו גבוהים בשיעור של 25% ביחס למחירי השוק שהיו נהוגים באותה העת עבור סחורה זו.

התובעת פירטה את אחריותם של הנתבעים לנזקים הנטענים, ועתרה לחייבם בתשלום סכום הנזקים-  3,384,564 ש"ח .

בהחלטתו מיום 7/8/06 , שניתנה בבקשה לביטול צו העיקול המקורי, קבע כב' השופט ברוך כי מתקיים הקריטריון המעוגן בתקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בדבר קיומן של ראיות לכאוריות לביסוס עילת התביעה.

באופן קונקרטי, קבע כב' השופט ברוך כי על פני הדברים, קיימות ראיות לכאוריות לביסוס עילות התביעה הקשורות לליקויי הבנייה, בעיות הרטיבות ונפילת אריחי החיפוי החיצוני, כלפי כל הנתבעים.

עם זאת, נקבע כי לא הוצגו ראיות פוזיטיביות להוכחת הקריטריון בדבר קיומו של חשש סביר להכבדה על ביצוע פסק הדין, במידה שיינתן לטובת התובעת, כך שלא מתקיים היסוד המעוגן בתקנה 374(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ