אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 6687/05

החלטה בתיק בשא 6687/05

תאריך פרסום : 25/09/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
6687-05
02/03/2006
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
1. מדינת ישראל
2. פקיד ההסדר לזכויות במקרקעין
3. לשכת רישום מקרקעין

עו"ד יערי רואש
הנתבע:
דרויש אבו רקייק ת.ז. 035135557
עו"ד תוסיה כהן
החלטה

1.      מונחת בפני בקשת המבקשים, לדחות את תובענת המשיב על הסף בשל העדר עילת תביעה וכן מכח התיישנות התובענה.

המשיב הגיש תובענה לתיקון מרשם זכויות במקרקעין באופן שהזכויות במקרקעין, כמפורט בכתב התביעה, שחלק הארי שלהם נרשם עוד בשנת 1984, וחלק קטן אחר נרשם בשנת 1997, על שם מדינת ישראל,  לאחר הליך הסדר זכויות במקרקעין, ירשמו על שם המשיב, וזאת מכוח הוראת סעיף 93 לפקודת  הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש) תשכ"ט- 1969 (להלן: "הפקודה"), המאפשרת תיקון פנקס הזכויות מכוח טענת מרמה.

  1. טוענים המבקשים כי גם על פי הנטען בכתב בתביעה ובפרט לאחר שהגיש המשיב תצהירי עדות ראשית מטעמו, גם אם יוכיח המשיב את העובדות הנטענות בתביעתו, נעדרת תביעתו כל עילה. לא הוכחה לכאורה זכות המשיב במקרקעין ואף לא בוססה טענת המרמה.

יתרה מכך טענו המבקשים כי יש לקבוע כי תביעת המשיבים התישנה ולהורות על סילוקה על הסף.

  1. המשיב בתגובה לבקשה זו טען כי יש לדחות את הבקשה על הסף וזאת מאחר וישיבות קדם משפט בתיק זה הסתיימו זה מכבר והתיק קבוע לשמיעת הראיות. לטענת המשיב מקום שהסתיימו ההליכים המקדמיים בתיק זה, אין לשוב ולדון בבקשות מקדמיות. המשיב בתגובתו לא התייחס לאף לא אחת מן הטענות המהותיות וכבדות משקל שהעלו המבקשים בבקשתם.

הפן הפרוצדוראלי.

  1. תקנה 149 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 קובעת כי:

"(א)     ענין שהוחלט בו בקדם-משפט אין לפתוח שנית במשפט,והמשפט יתנהל על פי ההכרעות בקדם-משפט, זולת אם ראה בית המשפט הדן בתובענה לשנות מהן, מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

(ב)       לא ידון בית המשפט או הרשם בשום בקשה שבעל דין יכול היה להביאה בקדם-משפט, זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין."

אכן, מטרתה של ישיבת קדם משפט הינה לרכז את כל השאלות המוקדמות המחייבות התייחסות על מנת שהתיק יהיה מוכן לקראת המשפט עצמו והצדדים ידעו בבירור מהן השאלות השנויות במחלוקת ומה עליהם להוכיח ולטעון במסגרת ההליך  המתנהל , הכל כדי להבטיח דיון יעיל.

בענייננו זה, כבר בכתב ההגנה שהגישו המבקשים טענו הם לדחיית התובענה על הסף אך לא ביקשו לברר טענה זו לגופם של דברים במהלך ישיבות קדם המשפט שהתקיימו בפני. בקשתם זו באה לאחר שנקבע התיק לשמיעת הראיות ובפרט לנוכח פסק דין שניתן על ידי בנסיבות דומות  לחלוטין במסגרת תיק א 3194/04.

הגם שהיה זה מחובתם של המבקשים למצות את בקשתם במסגרת ישיבות קדם המשפט, סבורתני כי כאשר מדובר בבקשה לדחיית התובענה על הסף, אשר תוקפת את עילת התביעה ואשר יש בה לכאורה כדי לייעל את הדיון ואף לחסוך מזמנו היקר של בית המשפט יש לראות בכך נסיבות מיוחדות המצדיקות קיום דיון על אף שהתיק קבוע כבר לשמיעת הראיות.

אשר על כן, לא מצאתי לנכון  לדחות בקשה זו על הסף מטעמים פרוצדורלים כפי שטען המשיב.

5.      אין חולק כי באין עילה דין תובענה להימחק על הסף וזאת בהתאם להוראות סעיף 100 (1) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984. הגם כך, לא יזדרז בית משפט לחסום תובע לברר את תביעתו, אם קיים סיכוי כלשהו, על פי כתבי הטענות כי התובע יצליח בתביעתו (ראה ע"א 693/83 מעון שמש נ' רשם המקרקעין, פד' מ (2) 668), אלא אם כן, מתברר כי גם אם יצליח התובע להוכיח את העובדות המועלות על ידו בכתב התביעה, לא יהיה זכאי בסופו של יום לסעד המבוקש על ידו. בנסיבות שכאלו, מאחר והתוצאה  המשפטית ידועה מראש, אין טעם בהארכת הדיון ושמיעת הראיות ועל כן דין תובענה שכזו להמחק (ראה ע"א 163/84 מדינת ישראל נ' חב' העובדים העברות השיתופות בע"מ פד' לח (4) 1).

  1. במקרה דנן עילת התובענה דנן מבוססת על הוראות סעיף 93 לפקודה המאפשר תיקון רישום הזכויות במקרקעין, לאחר שהוסדרו, בנסיבות בהן שוכנע בית משפט כי הרישום הושג במרמה. ואכן, טוען המשיב בכתב תביעתו לזכות נטענת במקרקעין וכי רישום המקרקעין על שם המדינה הושג במרמה.

אשר להוכחת הזכות הלכאורית במקרקעין טוען המשיב בכתב תביעתו ובתצהירו כי אביו המנוח החזיק במקרקעין תקופה העולה על 50 שנה ברציפות, עיבד, חרש ורעה את צאנו במקרקעין. ולאחריו הוא עושה כן.

טענה כללית זו של אחזקה לאורך שנים במקרקעין אין בה די. נדרש המשיב להתכבד ולהוכיח לא רק מה היתה התקופה בה החזיקו בקרקע, אלא גם שלפי סוג הקרקע החזקתם נותנת להם זכות להירשם כבעלים. דהיינו הוכחת סוג המקרקעין. (ראה ע"א 766/79 מגני ואח' נ' האפוטרופוס הכללי , פ"ד לה (4) 490.) מעבר לכך, המשיב לא הוכיח כי הוא בעל הזכות להחזיק במקרקעין, דהיינו כי הוא זה אשר ירש מאביו  את הזכויות במקרקעין הנדונים וכי אלה הוקנו לו מכח צו ירושה או צו קיום צוואה.

לפיכך, סבורתני כי המשיב על פניו לא הוכיח את זכותו הלכאורית במקרקעין הנטענים. גם אם היה עובר המשיב את המחסום הראשוני האמור אינני סבורה כי ביסס הוא לכאורה את טענת המרמה אותה חייב הוא לבסס כדי להוכיח את עילת תביעתו.

במה דברים אמורים?

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ