אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 6065/07

החלטה בתיק בשא 6065/07

תאריך פרסום : 04/12/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי חיפה
6065-07
10/05/2007
בפני השופט:
1. מ. סלוצקי - נשיא בדימוס
2. ד"ר ב. ברזילי - שמאי מקרקעין
3. א. שניאור - עורך דין


- נגד -
התובע:
נגאר בהאי אמסלם ת"ז 035313097
עו"ד י. ברינט
הנתבע:
מנהל מסוי מקרקעין חיפה
עו"ד פרקליטות מחוז חיפה
החלטה

השופט מ. סלוצקי (נשיא בדימוס):

1.       בפנינו בקשה לפסילתי כיו"ר ועדת ערר לעניני מס שבח ולפסילתו של חבר הועדה עו"ד א. שניאור מלדון בערר שהגישה הבקשת על החלטת המשיב בהשגה שהגישה.

ב"כ המשיב מתנגד לבקשה מהטעם שאינה מגלה עילת פסלות. נשיב על בקשה זו בנפרד.

2.       בכהונתי כשופט מחוזי דנתי בתביעה אזרחית בתיק 248/95 שבה נתבעה המבקשת לדין, התובעים בתביעה זו רכשו מהבקשת במושע מגרשים בגדלים שונים בחלקות קרקע שהיו בבעלותה, והם תבעו את אכיפת חוזי הרכישה. בפסק הדין שניתן ב- 20/10/96 הוצהר כי כל אחד מהתובעים זכאים לאכיפת חוזי המכר שנכרתו בינה לבין העוררת בהיקף שנקבע בפסק הדין, וכי על העוררת למלא את החיובים הכספיים המוטלים עליה על פי החוק והחוזים הנ"ל.

          על פסק הדין הוגש ערעור לבית המפשט העליון בתיק 8658/96 שנתקבל ובית המשפט העליון הורה בפסק דינו מיום 16.9.98 על ביטול פסק הדין והחזרתו לבית המשפט המחוזי. משנתברר כי תלויה ועומדת תביעה נוספת של קבוצת רוכשים שעשוייה להפגע מתוצאות פסק הדין.

          בית משפט העליון לא התערב בקביעות העובדתיות והמשפטיות שבפסק הדין שניתן על ידי, אלא רק כסעד הסופי של האכיפה, בקבעו כי התובעים זכאים לאכיפה על חוזי המכר בדרך של "אכיפה כקרוב" באופן שנקבע בפסק דינו.

          התיק הוחזר כאמור לבית המשפט המחוזי והדיון בפרשה המורחבת הזו התקיים בפני כב' השופט עמית שנתן את פסק דינו ביום 16.4.06.

3.       ב"כ המבקשת מבססת את טיעוניה על קביעתי בפסק הדין בת.א. 248/95 כי העסקה הוכשלה על ידי הנתבעים (ראה המבקשת) שלא מילאה את חיוביה לתשלום מס שבח ומס רכישה כעולה מעדותו של עו"ד אליעזר שפורטה לעיל המקובלת עלי (ס' 8 לפסק הדין).

          כב' השופט עמית ראה עצמו כבול לקביעה זו אך הביע ספק אם יש "קשר סיבתי משפטי בין מחדל זה לבין התתוצאה הסופית לפיה קיבלו התובעים קרקע לבניה רוויה" (עמ' 30-35 לפסק דינו).

          ב"כ המבקשת רואה בקביעתי הנ"ל חשש כי דעתי "ננעלה כנגד המבקשת וכי תוצאותיו של ההליך ידועות מראש" (ס' 18(ג) לבקשת הפסיקלה).

          אין אני רואה ממש בטיעון זה.

          אציין בשלב זה כי אין לי כל נטיה או דעה קדומה כלפי המבקשת שאינה מוכרת לי אלא כצד למשפט, שהתברר לפני למעלה מעשר שנים. אין מבחינתי כל חשש לחוסר אובייקטיביות מצידי כלפי המבקשת שלא הצביעה על נסיבה או דבר כלשהו שנעשה ההליך הקודם שמבחינה אובייקטיבית ניתן יסוד לבקשה זו.

          אין בטיפולי בתביעה הקודמת כדי להשפיע על יכולתי ולא כל שכן על יכולת שני החברים הנוספים בהרכב הועדה לדון בערר שהגישה המבקשת האובייקטיבית הנדרשת.

4.       הלכה פסוקה היא ששופט אינו פסול מלדון בהליך אך בשל כך שכבר דן בערר בסוגיה משפטית פולונית שהמבקש היה מעורב בה, והכריע בה בצורה שאינה מטיבה עם המבקש.

          נפסק בע"א 3778/04 גרופינקל נ' לין ואח', פד"י מ"ט (1) עמ' 309 בעמ' 316 כי:

"המבחן המגולם בסעיף 77א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד- 1984 הינו מבחן החשש הממשי למשוא פנים בניהול המשפט. הלכה היא כי לא חששו הסוביקטיבי של מאן דהוא הוא הקובע, אלא שהחשש הממשי צריך להתקיים לדעת בית המשפט לפי מבחן אוביקטיבי. היינו, האם מן הנסיבות החיצוניות מן ההכרח שנגיע לכלל התרשמות שקיימת אפשרות מאוד מסתברת שאכן נבצר מן השופט לשפוט את דינם של בעלי הדין באוביקטיביות הדרושה... רוצה לאמר - אף אם המערער אכן מרגיש כי השופטת אינה יכולה לדון בענינו באוביקטיביות הדרושה, בכך לא סגי. עליו לשכנעני כי השופטת גיבשה את דעתה בדבר סיכויי תביעתו הנוכחית, באופן שאין באפשרותה עוד לקבוע אחרת בשלב בו תדון בתביעה לגופו של ענין".

                   בנטל זה לא עמדה המבקשת.

המבקשת לא השכילה להראות כי נתקיימו בענייננו נסיבות המעוררות חששש ממשי למשוא פנים. בחששה הסובייקטיבי של המבקשת לא די כדי להקים עילת פסלות. העובדה שלא פסקתי לטובת המבקשת בפסק דינו בת.א. 248/95 אינה מהווה עילה לפסלות (ראה ע"ב 1/88 ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות לכנסת השתיים עשרה, פס"ד מ"כ(4) עמ' 177 בעמ' 182(ד), ע"א 2730/98 תנופה שירותי כח אדם בע"מ ואח' נ' ג'אורג' דינאו ואח' פס"ד נ"ב(2) עמ' 427, ע"פ 8799/06 חברת יגעת ומצאת בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, מיסים כ"א/1 ע' ה- 99).

                   מסקנתי היא שיש לדחות את הבקשה לספילתי מלדון בערר שהגישה המבקשת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ