אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 5881/07

החלטה בתיק בשא 5881/07

תאריך פרסום : 11/12/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
5881-07
13/08/2007
בפני השופט:
ר' כרמל

- נגד -
התובע:
ברוך ברוכמן
עו"ד בעז ברזילי ואח'
הנתבע:
מדינת ישראל - פקיד שומה 1
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים
החלטה

        בקשה לביטול מחיקת תובענה

1.     המבקש, הגיש ביום 11.4.05, ערעור על שומות מס הכנסה אשר הוצאו לו על ידי המשיב ביום 10.3.05, ביחס לשנות המס 2000 ו - 2001 (עמ"ה 9020/05).

2.     ביום 19.6. 06 נמחק ערעורו של המבקש מחמת חוסר מעש, על פי תקנה 156 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984.

3.     ביום 11.6. 07 פנה המבקש בבקשתו זו, לביטול מחיקת הערעור. לטענת המבקש, בנוסף לערעור מושא בקשה זו,  ערעור שהוגש בגין שומה שהוצאה במישור האישי, הגיש המבקש ערעור נוסף, בגין שומה שהוצאה לחברה המשפחתית, עמ"ה 9019/05. בתצהירו, התומך בבקשה, טען המבקש כי בשלב הגשת שני הערעורים, הוא ייצג את עצמו, וביום 8.1.06, דהיינו כשמונה חודשים לאחר הגשת ערעוריו, הוא העביר את הטיפול בהם לבא כוחו. לטענתו: "בשגגה ועקב אופיה של החברה המשפחתית, סברתי כי הערעור סביב החברה המשפחתית ממצה את מלוא הסוגיות ולפיכך, העברתי את הטיפול רק .... בעמ"ה 9019/05. כתוצאה מכך הגיש בא כוחי נימוקי ערעור וניהל מגעים מול המשיב רק בתיק זה, ומאידך, בתיק עמ"ה 9020/05 לא הוגשה הודעה המפרשת את נימוקי  הערעור" (סעיף 3 לתצהירו). לטענתו, מעולם לא היה בכוונתו לזנוח את ההליך נשוא הערעור שבנדון, ועובדה היא כי נוהלו הליכים בקשר עם הערעור האחר.

4.     יצויין כי ביום 28.7.05, הגיש המשיב בקשה להארכת המועד להגשת נימוקי השומה, בין היתר בנימוק כי מתקיימים מגעים בין הצדדים במטרה להסדיר את המחלוקת, והתבקשה ארכה, שנענתה, עד ליום 30.9.05.  בכך יש לתמוך בגרסת המבקש לעניין נהול המגעים.

5.     המשיב התנגד לבקשה: נטען כי נימוקי הערעור לא הוגשו במועד ולא נתבקשו ארכות להגשתם, אף שהיה על המבקש לעשות כן בתוך 30 יום ממועד המצאת ההודעה המפרשת את נימוקי השומה, שחל ביום 30.11.05, זאת כאמור בתקנה 5 לתקנות בתי המשפט (סדרי הדין בערעורי מס הכנסה), תשל"ט - 1979. לטענת המשיב, המבקש לא ציין את המועד בו התקבלה ההחלטה בדבר מחיקת הערעור ואף שברור כי ביום 2.1.07 היה ידוע למערער ולבא כוחו דבר פסק הדין, המתין המערער כחצי שנה נוספת בטרם הגיש את בקשתו.

6.     בענייננו, הבקשה באה במסגרת תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, הדנה בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד. בקשה זו יש להגיש, כאמור באותה תקנה, בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה. הבקשה לא הוגשה במועד אלא זמן רב לאחר שחלף. מאחר שמדובר במועד שנקבע בחיקוק,  חלה הוראת תקנה 528 לתקנות בית המשפט, לפיה יש צורך בטעם מיוחד.

7.     יודגש כי בנושא זה,  הדרישה לטעם מיוחד, מקפידים עם בעל הדין הקפדה יתירה (ר'  זוסמן, סדרי הדין האזרחי מהד' 7 עמ' 897). יתירה מזו, גם מקום שהמבקש אינו חייב להראות "טעם מיוחד", כדי לזכות בהארכת מועד, לא יאריך בית המשפט את המועד כדבר שבשיגרה, אלא אם הראה המבקש צידוק לכך (שם, ס' 682). טעמים מיוחדים, אף שאלה לא הוגדרו באופן שיטתי וכולל, ייבחנו  לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. בין היתר, ייבחנו משך האיחור, "האם הבקשה הוגשה בתוך המועד להגשת ההליך, מהו הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור,  מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור, וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו נחלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין  שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן ארכה להגשתו". ראה בש"א 5636/06 נפתלי נשר נ. שלומי גפן כב' השופטת ד' בייניש (כתוארה אז) פורסם במאגר נבו.

       בעיקרון, בתי המשפט נטו להיענות לבקשה להארכת מועד שעה שהנסיבות, בעטיין חל האיחור, לא היו בשליטתו של בעל הדין - המבקש. כדוגמא, הוכרה מחלת בעל הדין כטעם המצדיק הארכת מועד. מנגד, בצידה האחר של משוואה זו, לא הוכרו טעמים הנעוצים  בבעל הדין עצמו כטעמים המצדיקים הארכת מועד (ר' בש"א 1038/85 בע"א 64/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ. עומר גלבוע חברה לבניין ועבודות עפר בע"מ (בפירוק). בלשון אחר, ככלל, נועדו "הטעמים המיוחדים" לסלול  דרכו של בעל הדין ולפתוח לו שערי בית המשפט, מקום בו סוכלה כוונתו להגיש הליך, בשל אירועים שמחוץ לשליטתו הרגילה או בשל תקלות שלא יכול היה להיערך אליהן מראש (ראה ע"א 6842/00ידידיה נ. קסט, פ"ד נה (2) 904). ומנגד - אין בטעמים המיוחדים משום ראש גשר כדי לפרוץ דרך למי שבשקידה סבירה יכול היה לנקוט פעולה במועד מוקדם ולא עשה כן מתוך בחירתו שלו. 

8.     המבקש, מחד, אמנם העלה טיעון שובה לב באשר להמנעותו מהגשת נימוקי הערעור, והוא אף צירף לבקשתו לביטול ההחלטה את נימוקי ערעורו. לעניין אחרון זה, נטען על ידי המשיב, באופן כוללני, כי לא פורטו סיכויי הערעור בבקשה. מאידך, אם נבקש לערוך מאזן, נמצא כי לחובת המערער  עומדת העובדה שהוא פנה בבקשתו באיחור רב ביותר: פסק הדין ניתן ביום 19.6.06, המבקש נמנע מלציין את המועד בו הגיע לידיו פסק הדין, אולם גם אם אצא מנקודת הנחה כי דבר הינתן פסק הדין נודע לו אך ביום 2.1.07, במפגש בין בא כוחו לבין  נציגי המשיב בנוגע עם הערעור האחר, לא בא כל הסבר או נימוק מדוע הוגשה הבקשה אך ביום 11.6.07, דהיינו לאחר כשישה חודשים. ועוד, בתצהירו של המבקש, התומך בבקשה, לא נזכרה כלל העובדה שהמבקש למד על פסק הדין ביום 2.1.07 בדרך שבה צויין בבקשה עצמה, וכמפורט לעיל, והמבקש נמנע  מלציין את המועד שבו נודע לו דבר הינתן פסק הדין. בנוסף, בבקשה אין התייחסות כלל לסיכויי ההצלחה של המבקש בערעורו. כמו כן, המבקש לא ביקש להאריך את המועד הנקוב בתקנה 201, ולא הביא, ולוא רמז של הסבר, לשיהוי הארוך כל כך בהגשת הבקשה.

        מכאן שהכף נוטה לחובת המבקש: המבקש העלה את נימוקיו בדבר תחולת הערעור הנוסף  גם של ענייניו האישיים באופן כללי, בלא כל פירוט שהוא, ובלא כל ניסיון להסביר ולהבהיר כיצד ומדוע סבר כי קיימת חפיפה בין שני התחומים. ועוד, ועיקר, לא בא מטעם המבקש כל הסבר שהוא, בין מניח את הדעת ובין שאינו מניח את הדעת, להשתהותו הארוכה מאוד עד שפנה בבקשה זו. בהעדר הסבר לא ניתן להסתפק בנימוקו האחר, שגם הוא, כאמור, כוללני ובלתי מספק כלל. בעניינו של המבקש, כוונתו ויכולתו של המבקש לפנות לבית המשפט במועד, לא סוכלו בשל טעמים שאינם קשורים בו ושמחוץ לשליטתו הרגילה או בשל תקלות שלא יכול היה להיערך אליהן מראש, זאת בנוסף לכך שלא הוצגה תשתית מספקת לביטול, כנדרש במסגרת תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי.

        לפיכך הבקשה נדחית.

        המזכירות תשלח עותק ההחלטה לב"כ הצדדים. 

ניתנה היום כ"ח באב, תשס"ז (12 באוגוסט 2007) בהעדר הצדדים

ר' כרמל, רשם

  בית המשפט המחוזי ירושלים

קלדנית: רחל אמויאל

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ