אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 5866/07

החלטה בתיק בשא 5866/07

תאריך פרסום : 17/12/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי באר-שבע
5866-07
29/07/2007
בפני השופט:
אריאל ואגו

- נגד -
התובע:
1. לב אשדוד בע"מ
2. יעסור בע"מ

עו"ד י. קירה ושות'
הנתבע:
אמות השקעות בע"מ
עו"ד פישר בכר חן ווול ושות'
החלטה

הפעם נקטו המבקשות בהליך הנכון, דיוני, והגישו בקשה להארכת המועד להגשת בקשתם לביטול צו העיקול הזמני, ובקשה זו מחוייבת המציאות, שכן, כפי שכבר קבעתי בהחלטות קודמות חלף עבר המועד של 30 יום להגשת בקשת הביטול, אותו מועד הנקוב בתקנה 367 (ג) לתקסד"א - 1984.

האיחור שבו עסקינן משכו כ- 11 יום, בהתחשב בחישובי המועדים שבהם נכללו עיצומים בבית המשפט, ופגרת הפסח.

המבקשות ערות לצורך להציג "טעם מיוחד" להארכת המועד, והן רואות טעם שכזה בכך שטעותן בחישובי הזמנים נבעה מטעות כנה וסבירה, בכך שמשך האיחור הוא קצר ושום זכות מהותית של המשיבה לא תקופח אם יתקיים דיון לגופה של הבקשה, בכך שהצו הזמני פוגע קשות בזכות הקניין של לב אשדוד, ושיש למבקשות טענות טובות לביטול או לצימצום הצו.

אקדים ואומר שנעלה מספק בעיניי שהשיהוי בהגשת הבקשה לא נבע מאיזה שיקול מחושב וטקטי מצד המבקשות, או חלילה מזלזול בהליכים. ברור, שהצו שניתן במעמד צד אחד, גורם קושי למבקשות אשר נמנע מהן לקבל את אותם שמונה מליון ש"ח שעוקלו, וכבר ציינתי בהחלטה קודמת שטענות המבקשות לגופן כנגד העיקול או היקפו ראויות להשמע ולהיות מוכרעות לגופן, בלי להביע עמדה כמובן, ועוד ברור שהאיחור בהגשת הבקשה לא שירת שום אינטרס של המבקשות, ישיר או עקיף, שכן כל משך אותו שיהוי עמד הצו הזמני בתוקפו ואף לא נעשה כל נסיון לעוקפו או לסכלו.

למען האמת, בבואי לשקול קיומו של טעם מיוחד להארכת המועד, קשה להצביע על נימוק מבוסס ומשכנע מצד המבקשות, במישור זה, שכן הטיעונים הבאים להצדיק את עצם אי הגשת הבקשה במועד, משמע - טענת הטעות - נוקשים, וקשה להלום שהמבקשות אכן סברו שיש למנות את המועד שלא מאותו יום שבו ניתנה החלטתי הברורה והחד משמעית "להעניק את סעד העיקול הזמני כמבוקש".

מאידך - כאשר עסקינן בטעויות אנוש, או בכל מחדל אחר שאין מקורו בזדון או בזלזול גרידא, הרי, כאלה אינם נחלתו הבלעדית של צד זה או אחר, ותקלות קורות, וכנראה גם יקרו. מעניין לציין שבתגובה על בש"א זו כותבות באי-כוחה של המשיבה, כבר בפרק הראשון שכינויו "פתח דבר", כי המבקשות, בשלב כלשהו של ההליך הנוכחי "פנו... בבקשת רשות ערעור על החלטתו של ביהמ"ש הנכבד", כשברור מההקשר שהכוונה לרשות ערעור על החלטה כלשהי שניתנה על ידי ביחס לעיקול הזמני הנדון, כאשר למיטב ידיעתי בקשת רשות ערעור כזו לא הוגשה כלל ובשום שלב, בהקשר זה. היתכן, איפוא, כי בנקודה זו נפלה טעות גם אצל המשיבה?...

כאשר ביהמ"ש בא לאזן בין השיקולים והאינטרסים השונים של הצדדים, לא אוכל להתעלם מההשלכות הקשות העלולות להיות להותרת צו העיקול על כנו בלי לקיים דיון, כאשר המשפט בתיק העיקרי עלול להיות ממושך, הסכום המעוקל גבוה, והדבר פוגע בקניינן של המבקשות, בלי אשר ניתנה להן הזדמנות לטעון לגופו של דבר ולגופה של ההחלטה.

מנגד, אכן איני רואה שהמשיבה נפגעה כלשהו מהאיחור בהגשת הבקשה, וככל שנוצר לה אינטרס הסתמכות בגין המחדל להגישה במועד, הרי, להבדיל מהטענה בעלמא במישור זה לא הוצגה בפני תשתית של ממש לבסס פגיעה ממשית בזכויות המשיבה או באינרטסים שלה.

בסופו של יום, העתרות לבקשה הנוכחית כל נפקותה היא  בכך שיקויים דיון במעמד הצדדים, הטענות ישמעו ויוכרעו בהליך הרגיל והמיועד לשם כך ותנתן החלטה שתביא בחשבון את כלל הטענות והטיעונים המשפטיים.

המחדל הדיוני והסיבוך שנוצר בשל הצורך להתדיין סביב סוגיית מועד הגשת הבקשה ניתנים "לריפוי" על ידי הטלת הוצאות מתאימות ואין מקום, רק בשל מחדל זה, להותיר את ההחלטה המקורית, שניתנה במעמד צד אחד, על כנה לאורך חודשים או אף למעלה מכך, כאשר וכפי שצויין, מדובר בסכום משמעותי שעיכובו בוודאי מכביד ומעיק על המבקשות (הגם שכמובן שאפשר שבסופם של הדברים התוצאה הזו תשאר ותעוגן שוב, כפוף לתוצאות הדיון שיתקיים).

מכל אלה, החלטתי לקבל את הבקשה ולהורות על הארכת המועד להגשת הבקשה לביטול העיקול או לצמצומו עד למועד שבו הוגשה בפועל.

ככל שדברים אמורים בצורך לקבוע פורמלית "טעם מיוחד" לעיכוב בהגשת הבקשה נקבע בזאת שהנימוקים והטענות ביחס לסיבת הטעות אצל המבקשות, לצד טיעוניהן על הפגיעה הקשה בזכויות הקניין שלהן, מהותרת הצו על כנו ללא דיון כלשהו, יהוו את אותו טעם מיוחד הנדרש בדין.

אבקש לפיכך מהצדדים לתאם מועדים אפשריים לקיום דיון במעמד הצדדים בבקשה לביטול העיקול ולהמציא מועדים כאלה בתוך 14 יום מהמצאת ההחלטה.

על המבקשות לשאת בהוצאות המשיבה, ועל אף שהבקשה הספציפית הנוכחית נעתרה, ומהנימוקים שפורטו לעיל, וסכום ההוצאות ושכר טרחת עורך דין כולל, יהיה 5000 ש"ח ומע"מ נכון למועד מתן ההחלטה.

ניתנה היום י"ד באב, תשס"ז (29 ביולי 2007) בהעדר הצדדים.

א.ואגו, שופט

005866/07בשא055 שולי אברהם

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ