אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 5832/06

החלטה בתיק בשא 5832/06

תאריך פרסום : 07/09/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי חיפה
5832-06,1331-00
07/05/2006
בפני השופט:
דיאנה סלע

- נגד -
התובע:
אברהם מלכה ת.ז. 154023569
הנתבע:
כלל חברה לביטוח בע"מ
החלטה

1.         התובע הגיש ביום 3/10/00 תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה לחייב את הנתבעת בפיצויו בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים בה היה מעורב ואשר היא גם תאונת עבודה. אין מחלוקת לגבי אחריות הנתבעת, והצדדים חלוקים בשאלת הנזק בלבד.

נכותו של התובע הועמדה על 19% על ידי המל"ל, ועסקינן בקביעת נכות לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשלה-1975.

2.         עתה, כעבור 5.5 שנים מהגשת התביעה, עוד בטרם ניתן הצו להגשת תצהירי עדות ראשית, ביקש התובע להעביר את התובענה לבית משפט השלום, וזאת לאחר שהחלמתו עלתה יפה למדי, והפיצוי שיפסק לו נופל בגדר סמכותו של בית משפט השלום. משהובהר לו כי בקשתו לא תענה בשלב זה, ביקש רשות למחוק את התובענה.

3.         הנתבעת מתנגדת לבקשת ההעברה ולבקשת המחיקה בטענה כי הוגשה שלא בתום לב, מאחר שהחייב מנסה להתחמק מהאגרה הגבוהה שתושת עליו, להעביר את תביעתו למותב אחר, לאחר שבית המשפט נתן הצעה לסיום הסכסוך בדרכי פשרה. הנתבעת פעלה רבות בתיק זה וזכותה כי הדיון בעניינו של התובע יבוא על סיומו. מכל מקום, הנתבעת עומדת על הוצאותיה, ומציינת כי מדובר בפעולות רבות שבוצעו ובעשרות הופעות בבית משפט זה.

במקרה דנן, אכן ברורים שיקוליו של התובע לבקש מחיקת התובענה, וביניהם שיקולי אגרה ואולי שיקולים נוספים, הנובעים מהצעת בית המשפט.

לענין זה יש להוסיף במאמר מוסגר כי הצדדים הביאו נתונים שגויים בפני בית המשפט, כאשר הנתבעת ציינה בתחשיבי הנזק שלה כי תשלומי המל"ל לעבר עומדים על כ- 190,000 ש"ח, ואילו מספר שבועות לאחר מתן ההצעה התברר לה כי התובע כבר קיבל כ- 330,000 ש"ח. אכן, הנתבעת טעתה והטעתה את בית המשפט, אך הענין היה בידיעתו של התובע, והיה עליו לתקן את טעותה לאלתר, ולא להתעלם מענין זה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני רואה לקבל את הבקשה למחיקת התביעה.

אכן, במקרה זה סביר להניח כי התובע יגיש תביעה נוספת בבית משפט השלום, ובכך ייאלץ את הנתבע להתדיין שנית באותו ענין. בתיק זה, המתנהל כ- 5.5 שנים, התקיימו 13 קדמי משפט, מתוכם התייצב בא כח הנתבעת ל-9 ישיבות, ובאחרות יצג אותו בא כח התובע בהסכמה. עם זאת, חלק גדול מהדחיות בתיק נגרמו מכך שמצבו של התובע לא היה יציב, ונכותו הצמיתה הסופית נקבעה רק בשנת 05'.

"ב-ע"א 251/69, 216/69, 224/69 (קונסטרקשן אגרגייטס קורפוריישן; קייזר אינג'ינירס אנד קונסטרקטורס אינק ו-פרמאונט פסיפיק אינק. (לפנים ידועה בתור מקקו קור- פוריישן) נ' מפעלי ים המלח בע"מ, פ"ד כג (157 (2, 162 ,160.), דן השופט זוסמן (כתארו דאז) בהרחבה בכללים, אשר צריכים להנחות את בית-המשפט בבואו להשתמש בסמכות המוקנית לו לפי תקנה 154 הנ"ל, ומדגיש כי בית-משפט זה נוהג בכגון דא לכבד את מסקנתה של הערכאה הראשונה (שם, בע' 160, מול האות ד).

כמו-כן הוא מציין כי בית-המשפט, שעה שהוא עושה שימוש בשיקול-דעתו, לא יתן רשות להפסיק את התובענה על-מנת להגישה מחדש אם יש בכך כדי לשלול מהנתבע יתרון שכבר השיג, ויתחשב בכך שהתובע איננו מרפה מן הענין וכי לנתבע צפויה התדיינות נוספת (שם, בע' 162 מול האותיות א, ב)". (ע"א 369/76  קרני, עו"ד נ' חנן ו-זהבה מיסקין,  פ"ד לא(1), 85 ,עמ' 87-88).

"אמנם המקרה שלפנינו שונה מהמקרה הקלאסי שבו הנתבע השיג יתרון ובית המשפט התיר הפסקת התובענה בתנאי שיתרון זה יישמר, אך סבורני שגם כאשר נתבע לא השיג יתרון, צריכה טובתו להנחות את בית המשפט בקובעו את תנאי הפסקת התובענה שכן בעל כורחו יאלץ הוא להתדיין מחדש". (ע"א 746/88 אמנון בוזגלו קטין על ידי נ' יגאל אוחנה , פ"ד מה(3), 690 ,עמ' 695-696).

מאידך גיסא, אני לוקחת בחשבון כי מדובר בהליך בו לא הוגשו תצהירי עדות ראשית, לא מונו מומחים, הנתבעת לא שינתה מצבה לרעה, למעט הוצאות שנגרמו לה ואשר ניתן לפצותה בגינן, ולכאורה לא נשלל ממנה כל יתרון שכבר השיגה. הסבירות הגבוהה כי התובע יחדש את ההליך לבדה אינה מהווה סיבה מספקת לדחות את הבקשה למחיקת התובענה.

"ברגיל, אין ראוי הדבר שנתבע יהיה מוטרד פעמיים באותו העניין. זהו הרציונל להשתק עילה מתוך כללי מעשה בית דין. עם זאת, זכות זו אינה קנויה בכל מקרה, שכן לעתים הנסיבות מצדיקות אפשרות לשוב ולדון יותר מפעם אחת באותו הנושא, כאשר ההליך הראשון אינו מקים מחסום של מעשה בית דין. כזו היא כאמור תוצאת מחיקת כתב הטענות, וזו אף משמעותה של הפסקת תובענה. העובדה לפיה ביום מן הימים עלול התובע לחדש את התובענה, היא כשלעצמה אינה מספיקה כדי להכריע בשאלת הפסקת ההליך. כך נאמר בנושא זה בספרו הנ"ל של ד"ר זוסמן (עמ' 477):

"...אין בכך ולא כלום, שהמבקש התובע עלול לחדש את המשפט שהרי בגלל כן הוא מבקש רשות להפסיק ומונע את דחיית תובענתו שתהא מעשה בית דין".

העילה לסרב להפסקת תובענה - בגדר שיקול הדעת המסור לבית המשפט, כמבואר לעיל - מתמצית בעיקרה במקרים שבהם זכויות הנתבע עלולות להתקפח, בין אם על שום יתרון שרכש במהלך הדיון המשפטי ואשר עתה מבקשים להפסיקו ובין אם מטעם אחר (שם, 478-477; ע"א 396/76 קרני נ' מיסקין, פ"ד לא(88 ,85 (1 מול א'). אכן, לעתים עולה בידי הנתבע לקעקע את גרסת התביעה במהלך חקירה נגדית או לקבל חוות-דעת של מומחה מטעם בית המשפט או מטעם הצד שכנגד, התואמת את עמדתו. בכך שופר מצבו הדיוני ומן הראוי להימנע מלגרוע זאת ממנו (השוו: ע"א 302/83 חשולי הכרמל בע"מ נ' נסחלהטשווילי, פ"ד לט(831 (2). בפרשה אחרונה זו הגיש המומחה מטעם בית המשפט חוות-דעת גרועה לתובע, אפילו יותר מזו שהוגשה על-ידי הצד שמנגד. בית המשפט פסק, כי בנסיבות אלו קיפחה הפסקת התובענה זכות שרכש הנתבע. לפיכך, לא היה מקום להתירה. עם זאת ההלכה מורה עוד, כי לעתים ניתן לשמור על זכויות שאותן רכש הנתבע במהלך ההליך, על-ידי הצבת תנאים לחידושו לאחר ההפסקה, בגדר הסמכות לפי תקנה 154(ב) הנ"ל, כך שההליך יתחדש בדיוק מהמצב שבו הופסק קודמו (השוו: ע"א 746/88 בוזגלו נ' אוחנה, פ"ד מה(690 (3)).

גם כאשר הנתבע לא השיג יתרון כלשהו בהליך הקיים, אין פירוש הדברים שבית המשפט ייעתר, כמובן מאליו, לבקשת תובע להפסקת הליכים. שיקול הדעת הצריך בנושא זה מורכב יותר. תנאי הוא לכך, שבבקשה להפסקת התובענה לא יהא משום שימוש לרעה בהליכי משפט, שכן ראוי לזכור, כי בעל כורחו הנתבע עלול למצוא עצמו נאלץ להתדיין מחדש באותו הנושא (שם, 695 מול ד'). אלה הם פני הדברים, כאשר, למשל, ההליך מצוי כבר בשלבים מתקדמים של שמיעת הראיות או כאשר יקשה על הנתבע לשחזר בעתיד את מסכת הראיות מטעמו, מחמת גילם המבוגר של העדים וטעמים טובים דומים. 

10. בהליך דנן טרם החלה שמיעת ההוכחות, ואף לא מצאנו כי זכות הנתבעים עלולה להתקפח אם יחודשו ההליכים. מכל מקום, ניתן להפיג את החשש לפגיעה, בקביעת תנאים הולמים". (ת"א (י-ם) 747/95  אור ים בינוי ופיתוח נ' אגודת מרכז, תק-מח 2000

(1), 9789).

לכן, כאמור, אני רואה לקבל את הבקשה למחיקה, בכפוף לתשלום האגרה שתושת על התובע ותשלום הוצאות הנתבעת. (לענין סמכותו של בית המשפט להתנות הפסקת תובענה בתנאים ראה ת"א (י-ם) 747/95 הנ"ל).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ