אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 5780/06

החלטה בתיק בשא 5780/06

תאריך פרסום : 30/07/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי חיפה
5780-06
03/07/2006
בפני השופט:
חני הורוביץ

- נגד -
התובע:
יונס אלקרא ת.ז. 056987571
עו"ד איבצן-נצר-וולצקי ושות'
הנתבע:
Vistarcil Enterprises SA
עו"ד רון גזית רוטנברג ושות'
החלטה

1.         בפני בקשה לחייב את התובעת, חברת Vistarcil Enterprises SA, הרשומה בפנמה (להלן: "המשיבה"), בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, יונס אלקרא (להלן: "המבקש"), בסך של 150,00 ש"ח לפחות.

            הבקשה מוגשת מכוח סעיף 353 א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") ותקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

רקע כללי

2.         המשיבה הגישה (11.4.05) לבימ"ש זה תביעה לסעד הצהרתי וכספי על סך 55,000 ש"ח כנגד המבקש.

            בהתאם לאמור בכתב התביעה המתוקן (הוגש ב-14.3.06), טוענת המשיבה בתמצית, כי ב-1.2.04 רכשה את מלוא זכויותיה הרשומות של קרן וודוזית בשם Seagrass Stiftung (להלן: "Seagrass") על שני נכסים - אוסף חפצי אמנות ונכס מקרקעין בדלית אל-כרמל.

לשיטת המשיבה, בהתאם לאמור בשני כתבי התחייבות בלתי חוזרים בהם היא מחזיקה, התחייב המבקש כלפי Seagrass להחזיק בנכסים אלה בנאמנות לטובתה. ולאחר כינון הסכם המכר בין Seagrass למשיבה, הומחו לאחרונה כל זכויותיה של Seagrass בנכסים, לרבות זכות התביעה נגד המבקש, כמי שהיה אמון עליהם.

3.         לטענת המשיבה, חרף פניותיה למבקש לקבל לידה את הנכסים, לקבל פרטים אודותיהם ו/או את התחייבותו של המבקש שלא יעשה בהם כל דיספוזיציה נוספת, השיב המבקש פניה ריקם וטען כי איננו מכיר כלל את Seagrass.

            טרם הוגש כתב הגנה בתיק מטעם המבקש.

טענות הצדדים (בקצרה)

4.         לטענת המבקש, הואיל והמשיבה הינה חברה מוגבלת באחריות, הרשומה בפנמה, אין לה זיקה לישראל, מתעורר חשש שמדובר בחברת "off shore". קרי: חברה, שלא ניתן להגיע לבעליה האמיתיים והיא חסרת נכסים ריאליים.

5.         המבקש סבור אפוא, כי המשיבה עונה על 2 הקריטריונים שנקבעו בפסיקה למתן ערובה להבטחת הוצאות (כשלכאורה, די בקיומו של קריטריון אחד מבין השניים):

ראשית, עסקינן בחברה בע"מ ועל-כן הנטל להוכיח שתוכל לעמוד בפסיקת הוצאות רובץ לפתחה, וזאת מכוח ההלכות שנפסקו לפי סעיף 232 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, שהוחלף בסעיף 353א' לחוק.

שנית, במקרה של תובע המתגורר מחוץ לשטח השיפוט ואין לו נכסים בארץ, אזי לפי תקנה 519 לתקנות חזקה כי הליך גביית הוצאות הימנו ילווה בקשיים, אם לא יהא בלתי אפשרי.

6.         לטענת המשיבה, מדובר בבקשה חריגה בנוף משפטנו; במוקד העניין ניצבת סוגיית סיכויי התביעה, ולא הקושי הכרוך בגביית הוצאות, אם תפסקנה. על המבקש להראות כי סיכויי התביעה קלושים. לטענת המשיבה סיכויי התביעה הינם טובים, בהיותה מבוססת על כתבי התחייבות חתומים בידי המבקש.

7.         המשיבה מוסיפה וטוענת, כי יש לדחות את הבקשה על הסף מכיוון שבניגוד להוראת תקנה 241 (א) לתקנות, היא איננה נתמכת בתצהיר. עוד נטען, כי חלק מהעובדות כביכול, המובאות בבקשה, הן מטעות ו/או בלתי נכונות. לדוגמה: הטענה כי למשיבה אין נכסים בישראל, המוצגת כעובדה מוגמרת, לא זו בלבד שאיננה נכונה - הלא סביבה ניטש הויכוח בין הצדדים; כשלטענת המשיבה, המבקש מחזיק בנכסים המוקנים לה בישראל.

8.         המשיבה גורסת, כי מדובר בניסיון התחמקות נוסף מהגשת כתב הגנה. ובכלל זה, המבקש איננו מצרף תצהיר לבקשה על מנת שלא לחשוף את קו הגנתו.

הבקשה חסרת תום לב וטורדנית ומצטרפת לשורת בקשות קודמות, שהגיש המבקש. בקשות, שכל מטרתן להביא לסרבול הדיון ולהאריך את המועד הקצוב להגשת הגנה. 

9.         בתשובה לנטען, שב המבקש ומטעים, כי השיקול המרכזי הנבחן בפסיקה הוא זה של חוסר יכולת כלכלית לשלם הוצאות, ולא סיכויי התביעה. מעבר לכך, מדובר בתביעה מפוקפקת שסיכוייה קלושים.

טענת המשיבה היא שהמבקש חתם על כתב התחייבות לטובת Seagrass, לפיו הוא מתחייב לשמור על אוסף האמנות בעבורה. דא עקא, לכתב התביעה לא צורף פירוט כלשהו, הנוגע לשאלה: מה נכלל במסגרת אוסף האמנות? פירוט שכזה צורף רק בשלב מאוחר יותר, כנספח לכתב התביעה המתוקן; ואילו כיום, מנסה המשיבה לטעון, כי הנספח המאוחר חל גם על כתב ההתחייבות - טענה בעייתית ביותר.

10.        אשר להעדרו של תצהיר, הלא אין מחלוקת שהמשיבה הינה חברה זרה פנמית, שרכשה את כתב ההתחייבות מקרן וודוזית. במצב דברים זה, ברי, כי יש מקום להפקדת ערבות מטעם המשיבה אך אין צורך בתצהיר המבקש, שכן כל העובדות עליהן נסמכת הבקשה עולות מכתב התביעה. כך, לטענת המבקש.

            נוסף על האמור, חוזר המבקש על טענתו, כי לפי ההלכה הנוהגת, הנטל הוא על המשיבה (כחברה תובעת) להוכיח שביכולתה לשלם הוצאותיו בתום ההליך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ