אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 5714/05

החלטה בתיק בשא 5714/05

תאריך פרסום : 22/08/2006 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
5714-05
08/09/2005
בפני השופט:
גלדשטיין דוד

- נגד -
התובע:
1. אורי ויואל רונן חב' לבניין בע"מ
2. עזבון המנוח אורי רונן ז"ל
3. יואל רונן
4. אילנה רונן

הנתבע:
בנק המזרחי המאוחד
החלטה

1.       ביום 27.1.05 הגיש בנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן "המשיב") כתב תביעה בסדר דין מקוצר בו ביקש לחייב את מר יואל רונן (להלן :"המבקש 3") ואת גב' אילנה רונן (להלן:"המבקשת 4") לשלם למשיב סכומי כסף בגין הלוואות שנטלו עבורם ועבור חברת אורי ויואל רונן חב' לבניין (להלן :"המבקשת 1").

יחד עם כתב התביעה, הגיש המשיב בקשה להטלת עיקול זמני במעמד צד אחד, על נכסים וזכויות מסויימים של המבקש/ת 1, לשם הבטחת סכום התביעה העיקרית.

בהחלטתו מיום 30.1.05 נעתר כב' הרשם אילן שילה לבקשה.

  1. המבקשים הגישו בקשה למחיקת כותרת, בה ביקשו להורות על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" מכתב התביעה.

לחילופין, מבקשים המבקשים להורות על הארכת מועד להגשת בקשת רשות להגן, או להגשת כתב הגנה למשך 30 ימים לאחר המצאת דפי חשבונות הבנק המתייחסים לתקופה שמיום פתיחתם, ועד לאחר קבלת החלטה בשאלת מחיקת הכותרת.

המבקשים טוענים, כי התביעה כנגד המבקשת 4 אינה מבוססת על חוזה או התחייבות אשר יש עליהם ראיות בכתב, וזאת מאחר והמבקשת 4 אינה ערבה לחובות החברה ואף לא נטען, כי יש מסמך כלשהו בכתב, הקושר אותה לחובות החברה.

לטענת המבקשים, החובות בחשבונות הבנק גדלים באופן חסר פרופורציות ומבלי שחשבון הבנק יהא פעיל ולכן המבקשים מעוניינים לבדוק את חשבונותיהם על מנת לבחון את פעילות המשיב במהלך התקופה נשוא כתב התביעה .

בנוסף, ביקשו המבקשים להורות, כי בגין המצאת מסמכי החשבון, יחייב המשיב את המבקשים בתעריף שלא יעלה על 25 אג' לעמוד, וכן ביקשו לחייב את המשיב בהוצאות ובשכ"ט עו"ד.

  1. לטענת המשיב, התביעה כנגד המבקשת 4 הוגשה בגין חמישה חשבונות בנק. חשבון בנק אחד, הוא חשבון אישי של המבקשת 4, ואילו ארבעת חשבונות הבנק הנוספים הם חשבונות הבנק של המבקשת 1, אשר המבקש 3 ואביו המנוח, בעלה של המבקשת 4, היו ערבים להם.

המשיב טוען, כי המבקשת 4 היא יורשת על פי דין של המנוח, החייבת  בחובותיו כדי חלקה בעיזבון, ולכן עילת התביעה נגדה, היא אינה עילת תביעה חדשה ועצמאית, אלא היא למעשה עילת התביעה כנגד המנוח, המבוססת על כתב הערבות המקורי, ואין כל נפקות לעובדה שלא קיים כתב ערבות הקושר ישירות בין המבקשת 4 למשיב.

המשיב טוען כי אין לו כל התנגדות להארכת המועד להגשת בקשת רשות להגן או כתב הגנה למשך 30 יום, מיום שהבנק יעמיד לרשות המבקשים את דפי חשבונות הבנק וכי הוא מותיר לשיקול דעת בית המשפט את השיעור שייגבה בגין כל דף חשבון.

  1. תוקפה של הערבות לאחר מות הערב:

כאמור, טענת המבקשים, לפיה אין לקיים את התביעה במסגרת סדר דין מקוצר, מבוססת על כך שלטענתם, המבקשת 4 אינה ערבה לחובות החברה ואף המשיב עצמו לא טען כי יש מסמך כלשהו בכתב, המייחס לה את חובות המבקשת 1.

המשיב לעומת זאת טוען כי המבקשת 4 היא יורשתו של המנוח, אשר היה ערב לחובות המבקשת 1, וכעת היא הערבה לחובות המבקשת 1 כדי חלקה בירושתו.

מכאן, כי מוקד הדיון בענייננו נסב על השאלה, האם ערבות היא התחייבות העוברת בירושה, או שמא מותו של הערב מפקיע את ערבותו ואין יורשיו ערבים במקומו.

נושא זה נדון בת"א (תל אביב) 286/88 פילובסקי נ. אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, תק-מח 91(2) 1066, בו קבעה כב' הש' ו. אלשיך :

"הערבות היא חוזה לכל דבר וענין ואין לומר, על כן, כי במות הערב פוקע החוזה באופן מיידי כפי שקורה להצעה טרם קיבולה...קיימת מגמה כללית בחוקי החוזים שלנו, לגונן על אינטרס ההסתמכות גם במקרים של ביטול התחייבות מכל סוג שהוא...אין ספק כי חיי המסחר והכלכלה יפגעו באופן חמור אם יתן בית המשפט ידו לפקיעת זכויות והתחייבויות עם מות החייב. הדעת וההגיון המשפטי אינם סובלים מצב שבו יורשים יזכו בעיזבון המנוח על הכספים, הנכסים, והזכויות שבו תוך שהתחייבויות וחובות היו למנוח עובר למותו יפקעו...ראשית, ביטול ערבות עשוי להיות כרוך בנזקים הן לחייב והן לנושה, נזקים שכזכור, אחראי להם הערב גם במקום שמותר לו לבטל את ערבותו (ראה סעיף 15 לחוק הערבות). שנית, האפשרות שיורשי הערב ירצו בביטול הערבות אינה מובנת מאליה כפי שניתן לחשוב ברגע הראשון. אין זה מן הנמנע שהיורשים יחפצו בהמשך קיומה של הערבות אם מאותם מניעים שהביאו את המוריש מלכתחילה לערוב לחובות החייב ואם משיקולים כלכליים גרידא. טול למשל את המקרה שבו עורב אדם בערבות אישית לחשבונות הבנק והאשראי של חברה בבעלותו. ערבותו היא המאפשרת לחברה זו לפעול ולהשתמש בחשבונות הבנק שלה. עם מותו עוברת החברה ליורשיו וסביר להניח שיעדיפו הסדר בו נותרת הערבות על כנה ולא פוקעת - דבר העשוי להביא לסגירה אוטומטית של קווי האשראי של החברה שזה עתה זכו בה. ולבסוף, גם ידיעת הנושה על מות הערב אינה מתירה את מערך ההסתמכויות והציפיות שבעיסקת הערבות, שכן, בדרך כלל קיימים מספר ערבים בכל עסקת ערבות - ערבים ביחד ולחוד כלפי הנושה. פקיעה אוטומטית של ערבותו של אחד הערבים עקב מותו מותירה את יתר הערבים לשאת בחוב פוטנציאלי, ובנטל סיכון גדולים יותר...ההתחייבות לערוב לחשבונו של החייב היא התחייבות חוזית לכל דבר ועניין; היא עוברת לעזבון עם מות הערב ועל זה לכבדם. כאמור, דעתי היא שלמנהל העזבון שמורות הזכויות הנלוות להתחייבותו של הערב, כמו זכות הביטול על פי סעיף 15(א) לחוק הערבות אך יש לזכור שגם במקרה זה אין העזבון פטור מכל חבות שהיא ולעיתים יהיה עליו לפצות את הנושה או החייב על נזקים שנגרמו להם עקב הודעת הביטול".

כדעתה של כב' הש' אלשיך אין הערבות פוקעת עם מות הערב, אלא יורשיו של הערב "נכנסים בנעליו" והינם כערבים במקומו. הטעמים לכך, כפי שפורטו בהרחבה בפסק דינה, הם הגנה על האינטרסים של הנושה, הגנה על האינטרסים של הערבים האחרים, במידה וקיימים, וכן לעיתים אף הגנה על יורשיו של הערב עצמו, במקרה בו הערבות שומרת אף על זכויותיהם.

מצב משפטי בו הערבות פוקעת עם מותו של הערב ואינה עוברת ליורשיו, עלול לגרום לחוסר ודאות משפטי ופגיעה באינטרס ההסתמכות של הצדדים לערבות, אינטרס שהינו אבן יסוד בדיני הערבות, כמו גם בדיני החוזים הכלליים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ