אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 5663/04

החלטה בתיק בשא 5663/04

תאריך פרסום : 06/09/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
5663-04
23/01/2005
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
1. מוסא חליל סלימאן קבוע
2. ג'דוע חליל סלימאן קכוע

עו"ד אמון עזיז
הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. פקיד ההסדר לזכויות במקרקעין
3. מנהל מקרקעי ישראל

עו"ד נירה גלעד-פרקליטות מחוז הדרום
החלטה
  1. המבקשים הגישו בקשה למתן צו מניעה זמני אשר ימנע מהמשיבים או מי מטעמם לפנות אותם ואת בני משפחתם  מחלקת קרקע הנמצאת בגוש 100264 חלקה1, בסמוך לעיר ערד (להלן: "החלקה"), וזאת עד למתן פסק דין סופי בתובענה, אותה הגישו לבית משפט זה למתן פסק דין הצהרתי אשר יכריז על זכויותיהם בקרקע.
  1. ביום 9.11.04 ניתן צו מניעה ארעי על ידי כב' השופט ח. עמר והבקשה הועברה אלי לשמיעת הצדדים. לאחר הדיון בבקשה ביום 2.12.04 ניתנה לצדדים ארכה להגיש את סיכומי טענותיהם בכתב.

 

  1. אין חולק בין הצדדים כי השאלה היחידה העומדת במחלוקת היא מתי הגיעו המבקשים לחלקה. בעוד המבקשים טוענים כי הם מתגוררים בחלקה מזה עשרות בשנים ולהם זכויות בחלקה, טוענת המדינה כי המבקשים ביצעו פלישה טרייה לחלקה אשר מקנה למדינה, כבעלים רשומים של החלקה , לפנות את המבקשים.

העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת

  1. ביום 5.7.04 נתקבלה אצל המבקשים התראה מנציגי מנהל מקרקעי ישראל לפיה על המבקשים לסלק ידם מן החלקה נשוא הבקשה.
  1. ביום 15.7.04 הגישו המבקשים  תובענה לסעד הצהרתי, יחד עם בקשה לצו מניעה, אשר ימנע את סילוקם מן החלקה.  בית המשפט נעתר לבקשה בכפוף להפקדת ערבויות. הערבויות הופקדו וצו המניעה נכנס לתוקפו.
  1. ביום 4.8.04 הגיעו נציגי המשיבים בליווי משטרתי והחלו בפינוי המבקשים מן החלקה האמורה. לטענת ב"כ המשיבים הפינוי בוצע מאחר ולא קיבלו כל עותק מצו המניעה שניתן.
  1. הדיון בבקשה נקבע לדיון בפני ליום 4.11.04 אולם בשל העדר התייצבות מטעם המבקשים נמחקה הבקשה וניתנה למבקשים ארכה לפנות את החלקה עד ליום 7.11.04. מספר ימים לאחר מכן, ביום 9.11.04,  הגישו המבקשים בקשה חדשה  למתן צו מניעה כאמור. הבקשה הובאה במעמד צד אחד בפני כבוד השופט ח. עמר אשר נתן צו כמבוקש והבקשה נקבעה לדיון במעמד שני הצדדים בפני.

טענות המבקשים

  1. טוענים המבקשים כי, הגם שהחלקה רשומה כאדמת מדינת ישראל, אביהם המנוח וכן משפחותיהם החזיקו בחלקה האמורה שנים ארוכות. לטענתם אביהם המנוח סלימאן סלים קבוע (ת.ז. 3560619) הגיש בקשה להירשם בתזכיר תביעה אצל פקיד ההסדר, כמי שטוען  לזכויות בשטח של 170 דונם בחלקה באזור הידוע בכינוי "אלפרעה", וזאת מכוח החזקה בה לאורך 40 שנה ברציפות.  מוסיפים ומציינים המבקשים כי בשנת 1989 נפטר אביהם והם כיורשיו החוקיים פנו בשנת 2001 כדי לתקן את הרישום בתזכיר התביעה אצל פקיד ההסדר, באופן ששמם יופיע כמי שטוענים לזכות בעלות בחלקה הנדונה. או אז, נודע להם כי הקרקע הוסדרה כבר ונרשמה על שם המדינה. לדבריהם הסביר להם פקיד ההסדר כי הרישום של אביהם המנוח לא הושלם מאחר ולא הומצאה מפת מדידה המתארת את גבולות השטח. טוענים המבקשים כי מעולם לא קיבלו הודעות מפקיד ההסדר בדבר הצורך בהשלמת מסמכים לצורך השלמת הליכי הרישום והדבר נודע להם לראשונה רק בשנת 2001.
  1. טוענים כאמור המבקשים כי הם ומשפחותיהם מחזיקים בחלקה שנים ארוכות וכי מעולם לא עזבו את החלקה וכי סילוקם מן החלקה כפי שנעשה על ידי המשיבים נעשה שלא  כדין מאחר ואין לראותם כפולשים טריים לחלקה כפי שטוענת המדינה.

טענות המשיבים

  1. מנגד טוענים המשיבים, כמפורט בתצהיר פקח היחידה לפיקוח על שטחים פתוחים (להלן: "הפקח"), התומך בהתנגדותם לבקשה, כי ביום 4.7.04 הייתה החלקה פנויה  מכל אדם וחפץ וכי ביום 5.7.04 היו בחלקה  שני אהלים, שלא היו שם קודם לכן. מעיד הפקח על עצמו כי במסגרת תפקידו הנו אחראי על השטח הנדון, בו נמצאת החלקה, וכי הוא מסייר שם מידי יום ביומו כדבר שבשגרה. לדבריו, המבקשים ובני משפחותיהם אינם מוכרים לו ולא נצפו בחלקה או בכל מקום אחר באזור  הפיקוח, קודם לתאריך הנדון. עוד הוא מציין כי בשיחה אשר הייתה לו עם המבקש 1 ציין זה בפניו כי עד לאותה עת התגוררו בשכונת שועפאת בירושלים.
  1. מדגיש הפקח , ועל כך לא חלקו המבקשים, כי מאז יום 5.7.04 , יום בו נצפו בחלקה שני אהלים, הרחיבו המבקשים את התיישבותם בשטח כדלקמן: ביום 4.8.04 , ביום הפינוי , היו בחלקה שלושה אהלים וצריפון. למחרת, ביום 5.8.04, ביום בו פנו המבקשים לבית המשפט בבקשה אשר תמנע מהמשיבים לפנותם ואשר תאפשר את חזרתם לחלקה, שבו המבקשים בצוהרי היום לחלקה ובנו שלושה אהלים וצריפון. ביום 25.8.04 נמצא כי המבקשים הרחיבו את שטח המאהל שלהם בחלקה. בחודש שלאחר מכן הביאו המבקשים טרקטור להכשרת השטח, ובנו מאהל נוסף ומכלאה לצאן, כמו כן רכשו 100 ראש עדר כבשים. בחודש אוקטובר הוסיפו המבקשים והרחיבו את פעילותם בחלקה על ידי בניית תחנת האכלה לעדר החדש.

הפן המשפטי

  1. מתן סעד זמני מסור לשיקול דעתו של בית המשפט וניתן רק כאשר הוא כה הכרחי עד כדי שתוצדק התערבותו של בית המשפט בשלב מוקדם, עוד לפני ברור התביעה. (ראה: ע"א 238/73 ישראל שרעבי נ' ניסים חמצני , פ"ד כח (1) 85, 87-88 , וכן רע"א 338/88 חמיס נ' שטרן , פ"ד מג (4) 552).

המבקש סעד זמני חייב לעמוד בשני תנאים מצטברים והם: הוכחת זכות קיימת עליה יש להגן, במילים אחרות הוכחת סיכויי הצלחה בתביעה העיקרית, והתנאי השני הוא  כי מאזן הנוחיות נוטה לטובתו. דהינו, כי הנזק העלול להיגרם לו אל מול הנזק העלול להיגרם למשיבים הינו גדול ומהותי יותר וכי לא ניתן הוא לפיצוי כספי, עד כי יצדיק מתן סעד זמני זה לטובתו.  בחינת התנאים לעיל תעשה תוך התייחסות להלכות המחייבות את מבקש הסעד, שהינו סעד  מן היושר, לבוא לבית משפט כשהוא תם לב ונקי כפיים.

דיון

  1. אקדים ואומר כי סבורתני שהמבקשים לא הוכיחו זכות קיימת כלשהי לחזקה בחלקה הנדונה ואף לא הוכיחו כי מאזן הנוחיות נוטה לטובתם באופן אשר יצדיק מתן סעד זמני כמבוקש. אסביר דברי:
  1. תצהירו של המבקש 1 נמשך מן הבקשה לאחר שהובהר במהלך הדיון בבקשה כי המבקש אינו מדבר את השפה העברית ואינו יכול להיחקר על תצהירו וכי קיים ספק באשר לידיעתו את תוכן התצהיר.

המבקש 2, אשר חתם על תצהיר ונחקר בבית המשפט, גילה בתשובותיו חוסר אמינות רבה. המבקש לא נתן הסבר מניח את הדעת לעובדה כי כתובתו הרשומה במרשם האוכלוסין הנה בירושלים החל משנת 1982 לרבות חידוש הרישום אשר נעשה בשנת 2000. ההסבר המוזר אותו הציע המבקש, לפיו המדובר בכתובת של חברים , אשר בביתם התארח, מופרך בעליל ואף אינו מתיישב עם העובדה, בה הודה, כי 15 ילדיו נולדו בירושלים וכי רעייתו וכל ילדיו רשומים במרשם האוכלוסין כתושבי ירושלים. דברים אלו מלמדים כי הינו תושב קבע בעיר ירושלים ולא אורח. יתר על כן, הסברו של המבקש 2 כי ילדיו אינם רשומים ללימודים בבית הספר הסמוך לחלקה, מאחר ואין הוא שולח אותם לבית הספר, נמצא במהלך הדיונים כמופרך לאור העובדה כי בשנת הלימודים הנוכחית רשומים הילדים ללימודים בבית הספר בישוב כסייפה, הסמוך לחלקה ( ראה עמ' 4 לפרטיכל ש' 1- 4). אין זאת כי אם ללמד כי עד למעברם לחלקה נהגו הילדים ללמוד בירושלים ורק לאחר שהעתיקו את מקום מגוריהם לחלקה, בשלהי הקיץ של שנת 2004, החלו לומדים בית הספר הסמוך בישוב כסייפה.

  1. יתר על כן, אילו אכן התגוררו המבקשים בחלקה הנדונה לא היה נמצא נתק במגע עם פקיד ההסדר כפי שהוכח בעניינם. גם אם אביהם המנוח הגיש בקשה לפקיד ההסדר בשנות ה-70 יש לומר כי בקשה זו נזנחה על ידי בניו מאחר ולא התגוררו בחלקה ורק בשנת 2001 פנו לראשונה לפקיד ההסדר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ