אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 5547/04

החלטה בתיק בשא 5547/04

תאריך פרסום : 16/09/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום באר שבע
5547-04,1726-05,5310-04
07/06/2005
בפני השופט:
ד. מגד- סגן נשיא

- נגד -
התובע:
1. הרוש משה
2. סונול ישראל בע"מ

הנתבע:
1. מנהל מקרקעי ישראל
2. עזבון המנוח גדליה בנימיני
3. דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ

החלטה

1.         בפני שתי בקשות לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות ענינית. מטעמים של יעול הדיון, החלטתי לדון בשתיהן במאוחד.

2.         אלה הם עיקרי העובדות הצריכות לענין:

            מנהל מקרקעי ישראל, התובע בתביעה דנא והמשיב 1 שבפנינו (להלן: "המשיב") כרת בתאריך 16.11.82 חוזה חכירה עם הרוש משה, הנתבע 1 והמבקש 1 (להלן: "המבקש") ועם בנימיני גדליה, שנפטר בינתיים, שעזבונו הוא הנתבע 2 והמשיב 2 בבקשה דנא.  בחוזה החכירה החכיר המשיב למבקש ולבנימיני מגרש לתקופה של 49 שנים, כשמוסכם שהם יהיו ברי רשות בלבד ויקימו עליו תחנת דלק.  הם נרשמו ברישומי המשיב כחוכרים בעוד דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ, הנתבעת 3 והמשיבה 3 (להלן: "דלק") נרשמה כחוכרת משנה.

            בתאריך 2.5.88 מכרה אלמנת המנוח בנימיני את זכויותיה על פי החוזה למבקש. בתאריך 7.6.00 מכר האחרון את זכויותיו לסונול ישראל בע"מ, היא הנתבעת 4 בתביעה דנא והמבקשת 2 (להלן: "המבקשת"), כשסכום המכר נקבע בסך 1,250,000 $.  המבקש והמבקשת יקראו להלן: "המבקשים".

            המשיב תבע בתביעה דנא את המבקשים, את עזבון המנוח בנימיני ואת דלק.  הוא עותר לבטל את חוזה החכירה, להורות למבקש ולעזבון המנוח בנימיני להחזיר לו את החזקה במגרש ולפרוע לו חוב שהצטבר בגין דמי חכירה שנתיים בסך 36,257 ש"ח ויתרת דמי חכירה בסך 1,991 ש"ח.  כמו כן, הוא עותר לחייב את כל הנתבעים לסלק ידם מהמגרש ולשלם לו דמי שכירות ראויים.

3.         בבקשה טענו המבקשים כי עסקינן בתביעה לביטול חוזה חכירה לדורות, מה גם ששווי התביעה עולה לסך 1,250,000 $, ולכן הסכסוך יוצא מגדר סמכותו הענינית של בית משפט השלום.  המשיב טען בתגובתו כי למבקש ולבנימיני הוקנו זכויות של ברי רשות בלבד, כי זכויות אלה לא נרשמו עדיין בלשכת רישום המקרקעין וכי אין להם זכות חכירה לדורות אלא זכות חוזית בלבד להרשם ככאלה.

4.         דין הבקשה להדחות ולהלן נימוקי:

            סמכותו הענינית של בית משפט השלום נקבעה בסעיף 51 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד - 1984. בסעיף קטן (2) הוציא המחוקק מגדר סמכות בית המשפט תביעות כספיות, למעט תביעות הנוגעות למקרקעין, כשסכום התביעה או שווי הנושא עולה על 2,500,000 ש"ח.  בסעיף קטן (3) קבע המחוקק כדלקמן:

"תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה;  אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין".

רואים אנו, כי כל עוד מדובר בתביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין, הכוללות, כמובן, תביעה לסילוק יד, קמה לבית משפט  השלום הסמכות הענינית לדון בהן, מבלי ששוי נושא התביעה, יהא אשר יהא, יעמוד לו לרועץ.

המבחן שהפסיקה גיבשה בכל הנוגע לשאלת הסמכות הענינית הינו "מבחן הסעד", לפיו נקבעת הסמכות על פי הסעד לו עותר התובע בכתב התביעה ולא על פי בדיקת מהותו של הסכסוך. ראה: ע"א 27/77 טובי נ. רפאלי פ"ד לא (3) 561. כמו כן ראה ע"א 8130/01 מוחמד מחאג'נה נ. מוחמד אגבאריה ואח' תק-על 2003 (2) 1478, 1480.

מעיון בחוזה המכר עולה, כי מדובר במתן זכות שימוש במגרש למטרה ספציפית (הקמת תחנת דלק בלבד) לתקופה מגובלת (49 שנים) תמורת תשלום דמי שכירות שנתיים.  הסעד המתבקש בתביעה הינו סילוק יד ופרעון סכומים, שפורטו לעיל, שהם בגדר סמכותו של בית משפט שלום. 

5.         ברע"א 2159/94 אלבשארה לעידוד תיירות בע"מ נ. קסטודיה דה טרה סנטה תק-על 94

(3) 1608 דן בית המשפט במקרה דומה, במידה רבה, לזה שבפנינו. התובעת ערכה שני חוזים, שבהם החכירה לנתבעת חלקת קרקע לתקופה של 65 שנים, בתנאי שתבנה עליו בית מלון ותקים ותנהל פרוייקטים הקשורים לתיירות. כעבור 12 שנים הגישה תביעה לסילוק יד, שכן לטענתה הנתבעת הפרה את החוזים שכרתה עימה הפרה יסודית.  הערכאה הדיונית דחתה את הטענה כי אין לה סמכות ענינית בנימוק שמדובר בסעד של סילוק יד ממקרקעין. באשר לטענה כי עניני חכירה לדורות הם בסמכות בית משפט מחוזי, והרי זהו נשוא החוזים, קבעה הערכאה הדיונית כי היא רשאית להכריע בתוקפה של חכירה זו כשאלה נגררת לסעד הנדרש, וזאת בהתאם להוראת סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984.  ההחלטה עמדה במבחן הערעור בשתי הערכאות הערעוריות.

6.         גם אם תתעורר בתיק שבפנינו שאלה הנוגעת לחוזה החכירה עצמו, שאינה בגדר סמכותו הענינית של ביתה משפט , זכאי הוא לדון בה כשאלה  נגררת לסעד הנתבע, כאמור לעיל.

7.         הבקשות נדחות בזאת.  המבקשים ישלמו למשיב הוצאות בסך 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

ניתנה היום כ"ט באייר, תשס"ה (7 ביוני 2005) בהעדר הצדדים.

ד. מגד, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ