אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 5534/03

החלטה בתיק בשא 5534/03

תאריך פרסום : 17/10/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי חיפה
5534-03,1455-99
11/04/2005
בפני השופט:
ר. ג'רג'ורה

- נגד -
התובע:
1. אברהם אבי מבורך (קטין) ת.ז. 053046546
2. יעקב (קובי) מבורך (קטין) ת.ז. 039610407
3. גיא מבורך (קטין) ת.ז. 0301229019
4. עיזבון המנוחה רחל מבורך ז"ל

עו"ד משה קפלנסקי
הנתבע:
1. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
2. אבנר - איגוד לביטוח נפגעי רכב ע"מ
3. אפי תקומי ת.ז. 025313586
4. חברת הנסיעות ז'ק יולזרי בע"מ מס. חברה 510441207

עו"ד ד. ויסגלס ואח'
החלטה

בישיבה שהתקיימה ביום 4.4.05 הודעתי לב"כ הצדדים כי החלטתי להיעתר לבקשה ולמנות מומחה בתחום הפסיכיאטרי. להלן הנימוקים להחלטתי.

1.       בפני בקשה, בש"א 5534/03, להלן: "הבקשה", למנות מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי לתובע מס' 3 , גיא מבורך, להלן: "גיא", עקב וכתוצאה מתאונת הדרכים שאירעה ביום 9.10.99 בכביש שבין צומת גולני לצומת נחל עמוד, בשל סטיית האוטובוס בו נסעה המנוחה בעת טיול מאורגן, והתהפך לתהום, להלן: "התאונה", בה קיפחה אימו המנוחה, רחל מבורך ז"ל, בת 39, את חייה, להלן: "המנוחה". התובעים הם יורשיה על פי דין של המנוחה, והגישו תביעה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהתאונה, להלן: "המבקשים". אין מחלוקת שהתאונה היא תאונת דרכים כמשמעותה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ז-1975, להלן: "החוק".

ב"כ המשיבים מתנגד לבקשה והעלה שתי טענות מקדמיות. אסקור להלן את טענות ב"כ הצדדים, אך תחילה לטענות המקדמיות, שאם אקבל אותן יתייתר הדיון בטענות האחרות. ההדגשות בהחלטה הן שלי אלא אם נאמר אחרת.

2.       הטענות המקדמיות

1)       לפי תקנה 2(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז- 1986, להלן: "תקנות המומחים",  הבקשה למינוי המומחה הרפואי, לפי ס' לחוק, תצורף לכתב התביעה שיוגש לביהמ"ש.   משלא צורפה הבקשה, היה על ב"כ המבקשים להגיש בקשה להארכת המועד להגשת הבקשה, ובהעדר בקשה  כאמור, אין מקום להגיש את הבקשה. לא רק זאת אלא המבקשים בחרו להשהות את הבקשה במשך כ- 4 שנים תמימות, מבלי שהסבירו את  השיהוי הרב וסיבתו.

2)       לפי תקנה  149(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, להלן: "התקנות", בקשות שלא הוגשו בשלב של קדם המשפט, " לא ניתן יהיה להגישם בשלב לאחר מכן אלא בקיומם של טעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".  לטענת המשיבים, המבקשים לא הצביעו על טעמים כאלה.

עוד טען ב"כ המשיבים כי במסגרת הדיונים המקדמיים בתיק, הגישו התובעים ביום 13.3.2001 תחשיב נזק. עיון בתחשיב הנזק מלמד כי אין כל טענה, ולו ברמז, כי גיא נכנס בגדר "נפגע" על פי החוק כתוצאה מן התאונה או בגדר "קרוב נעדר" הזכאי לתבוע על פי הלכת אלסוחה, (שעוד אתייחס אליה בהמשך - ר.ג'). משלא הגיעו הצדדים לפשרה, נקבע התיק להוכחות החל מיום 13.12.01.

אכן שתי הטענות נכונות: בדרך כלל בקשה למינוי מומחה תצורף לכתב התביעה ותתברר במסגרת הליכי קדם המשפט. בענייננו, ראוי היה לדון בבקשה למינוי המומחה בשלב קדם המשפט. יחד עם זאת, לדעתי, כפי שנפסק לא אחת, לעיתים מתעורר הצורך למנות מומחה רפואי דווקא בשלבים מאוחרים יותר של המשפט.

על אף המשקל של הטענות סבורני שיש לדחותן. לפי תקנה 149(ב) לתקנות, ניתן להגיש בקשות לאחר סיום שלב קדמי המשפט בהתקיים שני תנאים מצטברים; טעמים מיוחדים ומניעת עיוות דין. השאלה היא האם התקיימו שני התנאים.

לפני שאבחן את השאלה אם שני המבחנים התקיימו, אפנה לתיעוד הרפואי שהוצג בפני.

          ד"ר לסק, פסיכיאטרית מומחית למבוגרים ולילדים שעובדת במרפאת ילדים ונוער של רמת גן, העידה כי ההיכרות הראשונה עם גיא ועם המנוחה הייתה בנובמבר 1997 בשל אי שליטה שלו על צרכיו. בעקבות התאונה הובא גיא ביום 14.11.1999 לד"ר לסק בשל אימרות אובדניות. משפחתו דיווחה על קשיים להירדם בלילה, אכילה מרובה ואמירות שאינו סובל את החיים. בנוסף,  גיא סבל מסימפטומים של חוסר ריכוז ואי שקט, וזאת כפי שעולה מאחד המכתבים של ד"ר לסק מיום 17.7.2000, אשר סומן בתיק הרפואי ע"י ביהמ"ש ב-  X עולה כי גיא הגיע שוב למרפאה ביום 14.11.99 לבדיקה דחופה בעקבות מות אימו בתאונה. ד"ר לסק המליצה על טיפול פסיכוטרפי לגיא. גיא החל בטיפול בחודש ינואר 2000. הפגישות היו תחילה רצופות ובהמשך הוא לא הגיע לפגישות. סה"כ התקיימו כ- 10 פגישות עד חודש מאי. התרשמותה של ד"ר לסק הייתה שמדובר בילד עצוב ביותר החש דחוי ע"י משפחתו ובפרט ע"י אשת הדוד אצלה הוא שוהה עם כעס רב עליה. הוא הצהיר שהוא בחר ללכת לפנימייה ולוותר על כל "הבלגן במשפחה". עוד ציינה ד"ר לסק כי גיא סובל מקשיי שינה, חש בודד ואין איש שיכול לשתפו במצוקתו, פרט לדמות האם המתה. עוד עולה מעדותה של ד"ר לסק ומתיקו הרפואי כי  גיא הינו ילד עם חסר רגשי וקשיים אורגניים שעבר משברים רבים בחייו כשהטראומה הקשה מכל היא מות אימו אליה היה קשור ביותר. מצבו הנפשי מגביר את הסיכון לכך. דעתה של ד"ר סלק כי יש צורך במציאת מסגרת טיפולית.

ד"ר לסק פנתה ביום 27.6.2000 והתריעה בפני פק"ס לחוק נוער ביחס לחומרת מצבו של גיא. ד"ר לסק ציינה בפנייתה כי גיא נמצא במצב דכאוני תגובתי למצב המשפחתי שבו אין לו למעשה בית ודמויות הוריות הדואגות לשלומו. הוא חש בודד ועזוב בעולם ונראה חסר כוחות ותקווה.

לדעתי המבקשים הוכיחו את קיומם של שני התנאים: ממכתביה ומעדותה של ד"ר לסק, שטיפלה בגיא לפני התאונה, מהתיק הרפואי ת/14 ומפניותיה לגורמים המטפלים עולה כי אחרי מות המנוחה, קשיי ההתנהגות של גיא החריפו. הוא נמצא במצב דכאוני תגובתי למצב המשפחתי שבו אין לו מערכת תמיכה ודמויות הוריות הדואגות לשלומו, ולכן הוא מרגיש בודד ועזוב. עוד עולה מעדותה של ד"ר לסק כי גיא סובל גם מקושי להירדם בלילה, אכילה מרובה ואמירות שאינו סובל את החיים. אומנם, כך ציינה ד"ר לסק, כי גיא שולל קונקרטית אובדנות אך מצבו הנפשי מגביר את הסיכון לכך.

סבורני שהמסמכים שהציגה ד"ר לסק, לרבות ת/14, ועדותה מהווים ראיה לכאורה על אפשרות קיומה של נכות בתחום הנפשי. 

לדעתי, פגיעה נפשית היא תוצאה של מספר גורמים "המתפתחים" עם הזמן. שינויים נפשיים, על פי רוב,  אינם מתרחשים בין לילה, אלא לאחר תהליך  מתמשך. סבורני שלא ניתן היה להצביע על שינוי באופן ההתנהגות של גיא אחרי התאונה עד להגשת התביעה או אפילו עד או במהלך השלבים המקדמיים של המשפט. יש לזכור, לעניין זה, כי מאז שהמנוחה הלכה לעולמה, גיא לא נקלט למקום אחד, אלא הוא "הסתובב", במסגרות שונות תוך תקופת זמן יחסית לא קצרה. אחרי התאונה לא היה לגיא בית יציב ומערכת תמיכה, בזמן שהיה זקוק הכי הרבה להם, ובמשך כ- 5 שנים הוא שהה בחמישה מקומות שונים. מחומר הראיות שבפני עולה, לכאורה, כי הוא לא השתלב ונקלט במקומות אלה.

די במות האם כדי להשפיע על גיא ולהשאיר צלקת בנפשו. סביר להניח שתהפוכות ומעברים אלה, במיוחד כשמדובר בנסיבות קיצוניות - מותה הטרגי של המנוחה שהשאירה אחריה 3 קטינים שלא היו בקשר עם אביהם ונותרו ללא דמויות הוריות שידאגו לשלומם - יש בכל אלה כדי להשפיע, נפשית, על גיא, שאין לו את הכלים להתמודדות יומיומית עם מציאות חדשה קשה כזו, ובלי מערכת תמיכה, משפחתית או אחרת, שתדריך אותו, שתעזור לו ותתמוך בו.

כאמור, גיא סבל, לפני התאונה, מקשיי התנהגות שהחמירו לאחריה. הבעיה מתחדדת ומתעצמת לאור העובדה שאפילו מערכת תמיכה משפחתית בסיסית אין לו, ולכן, רק בחלוף הזמן מאז התאונה ניתן להתרשם ולהסיק מסקנות בנוגע למצבו הנפשי של גיא, לרבות הצורך בקביעת נכותו והקשר הסיבתי בין מצבו כיום והתאונה הנטענת. אין להתעלם מכך גם כי המנוחה התגרשה מאביהם של המבקשים בשנת 98, ומאז לא קיים קשר כלשהו עם האב, שאינו תומך, אינו מטפל ואינו מהווה משענת כלשהי לילדיו. תלותם של המבקשים במנוחה הייתה מוחלטת והקשר עימה היה חזק יותר ממשפחות אחרות.

בעקבות התאונה הועברו הקטינים להתגורר אצל קרובי המשפחה. גיא, אשר היה קרוב לגיל 12 בעת התאונה, התגורר מאז בארבעה בתים של דודים ודודות: תחילה אצל דודו יוסי יוסף, אך שהותו שם לא צלחה. בהמשך, בפברואר 2001,  עבר לפנימיית יובלים בכפר סבא והתגורר חלקית אצל משפחה אומנת של כוכבה יוגב בתל-אביב. כיום נמצא במקום מגוריו החמישי, במשפחה אומנת זו.

ב"כ המבקשים טענה כי הבקשה הוגשה בשלב דנן של המשפט משום שרק לאחר חלוף הזמן מעת התאונה ניתן היה להבחין כי מצבו הנפשי של גיא חמור ומהווה נכות נפשית, להבדיל מתקופת אבל על מות אימו. מה עוד, שכתב התביעה כולל בתוכו אף עילת תביעה עצמאית עתידית של מי מהתובעים שיווכח כי סובל מנזק נפשי בעקבות התאונה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ