אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 5531/05

החלטה בתיק בשא 5531/05

תאריך פרסום : 12/07/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
5531-05
11/09/2006
בפני השופט:
הרשם ש. ברוך

- נגד -
התובע:
1. דוד אמגדי
2. יצחק ישראלי

עו"ד שירלי אנגלרד
הנתבע:
1. יכין חברה חקלאית בע"מ
2. עץ וניר בע"מ

עו"ד יוסף בנקל ואמיר שמרלינג
החלטה

1.         לפני בקשה לסילוק על הסף של תביעת המשיבות.

            להלן עיקרי העובדות הרלבנטיות, כפי שהן נטענות בכתב התביעה מיום            25/1/05:

המשיבות הינן חברות פרטיות, החוכרות ממינהל מקרקעי ישראל מקרקעין בשטח של כ-30 דונם באזור צומת הדרים, עליהם בנוי בית אריזה, שהיה פעיל והושכר במשך עשרות שנים.

מר דוד אמגדי הינו אדריכל מחוז מרכז במנהל מקרקעי ישראל.

מר יצחק ישראלי כיהן במועדים הרלבנטיים לתביעה כמנהל מחוז מרכז במינהל מקרקעי ישראל.

ביום 1/8/02 הגישו המשיבות למינהל מקרקעי ישראל בקשה להיתר לבניית מבנה לתעשיה ואחסנה חקלאית במקרקעין, במקום בית האריזה הישן.

המשיבות טענו, כי המבקשים עיכבו את הטיפול בבקשה להיתר באופן משמעותי, גם לאחר פניות ישירות מצד המשיבות, וגם לאחר שבשלב מסוים הושגו הבנות  באשר לתנאים בהם יחתום מינהל מקרקעי ישראל על הבקשה להיתר.

לבסוף, ביום 13/7/03, כשנה לאחר יום הגשת הבקשה להיתר, התכנסה ישיבה בנוכחות הצדדים, במסגרתה ניתנה התחייבות מפורשת לפיה מינהל מקרקעי ישראל יחתום על הבקשה להיתר, בהתקיים תנאים מסויימים. אלא שגם לאחר מכן, המבקשים סירבו במשך תקופה מסוימת לאשר את תשריטי הבקשה להיתר, וגם משאושרה הבקשה בסופו של דבר (לאחר שעורבה בעניין היועצת המשפטית של המחוז), הוסיף מר אמגדי על הבקשה להיתר הודעה אישית מטעמו לועדה המקומית, בה נאמר כי יש לבחון היטב את הבקשה בהתאם לגובה המבנה והשימושים המותרים.

במקביל, ועל בסיס הסיכום מיום 13/7/03, פעלו המשיבות לפינוי השוכרים שבמקרקעין.

לבסוף, ביום 8/2/04, אושרה הבקשה להיתר על ידי הועדה המקומית לתכנון ולבניה (בשיתוף עם נציגות בכירה מלשכת התכנון של הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז), אשר מצאה כי הבניה והשימוש של בית האריזה, תואמים את התב"ע וייעודי המקרקעין הנובעים ממנה.     

למרות אישור הבקשה, ביום 23/3/04, הפנה מר ישראלי מכתב למשיבות, בו הוא הודיע כי הוא שוקל לבטל את החתימה על ההיתר, בטענה שמדובר במבנה שמתאים לשימוש מסחרי ולא חקלאי. בנוסף, הודיע מר ישראלי כי בכוונתו להורות למינהל מקרקעי ישראל לממש את הערבות הבנקאית, בסך של 500,000 ש"ח, שהופקדה להבטחת סיום השימוש החורג, וזאת למרות שטרם חלפה התקופה המוסכמת, של שמונה חודשים, לפינוי השוכרים או הסדרת השימוש החורג.

ואכן, ביום 20/4/04 הודיעה הועדה המקומית למשיבות כי היא מקפיאה את הטיפול בבקשה להיתר, וזאת ללא נימוק מינימאלי, ולמרות שטענה מעין זו נבדקה ונדחתה בעבר על ידי הועדה המקומית ונציגי הועדה המחוזית.

בנוסף, טענו המשיבות כי המבקשים הביאו לכך שביום 29/4/04, הודיע מינהל מקרקעי ישראל כי אין בכוונתו להאריך את הסכמי החכירה שנערכו ביום 8/4/71, והוא דורש סילוק יד שלהן מהמקרקעין. בכך, טענו המשיבות, התעלם מינהל מקרקעי ישראל מהסכמתו מיום 7/2/01, לפיה יבוצע שימוש חורג במקרקעין תמורת תשלום בגינו.

המשיבות טענו כי בגין סכסוך זה הן נאלצו להגיש תובענה על דרך של המרצת פתיחה, במסגרתה עתרו להורות למינהל מקרקעי ישראל לחדש את הסכמי החכירה ולחזור בו מהודעת הביטול של חתימתו על הבקשה להיתר. 

לטענת המשיבות, כתוצאה ממניעים לא עניניים, המבקשים ניצלו לרעה את תפקידם, תוך חריגה מסמכות, על מנת לעכב את הבקשה להיתר ולמנוע מהן את מימוש זכויותיהן במקרקעין. המבקשים גם הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם, ולכן הם נושאים באחריות אישית כלפי המשיבות. 

בנוסף, יצרו המבקשים מצגי שווא כלפי המשיבות, מהם עלה כי מינהל מקרקעי ישראל יחתום על הבקשה להיתר, ועל בסיס כך הן שינו את מצבן לרעה.

לטענת המשיבות, נזקיהן מסתכמים בסך של 33,715,200 ש"ח, ולצרכי אגרה הן העמידו את התביעה על סכום של 5,000,000 ש"ח.

            בהחלטתי מיום 10/3/05 (בש"א 5532/05) ניתנה הארכת מועד להגשת כתב הגנה, עד למתן החלטה בבקשה הנוכחית.

2.         בבקשה שלפני, עותרים המבקשים להורות על סילוק התביעה על הסף, מפאת העדר עילה, בשל היותה טרדנית וקנטרנית או מאחר שהגשתה כנגד המבקשים מהווה שימוש לרעה בהליכי בית משפט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ