החלטה בתיק בשא 5456/06

1.         הבקשה בפני היא להורות על שיחזור ת"א 396/89 ולקבוע דיון לגופו.

2.         מאחר שהתיק העיקרי איננו בפני בית המשפט אתייחס לרקע ולהליכים הקודמים, כפי שאלה פורטו בטענות הצדדים בבקשה בפני, לרבות המסמכים שצורפו לאותן תגובות (ראה במיוחד החלטת כבוד השופט עודד גרשון מיום 29/12/02). 

הרקע וההליכים הקודמים :

3.         המבקש הגיש תביעה ביום 31/12/87, נגד המשיבים לתשלום חוב כספי אשר הגיע לו לטענתו, בשל ביצוע בניית ביתם בכפר הוורדים. המשיבים התגוננו כנגד התביעה הנ"ל והגישו אף תביעה שכנגד.

התביעה הוגשה תחילה בביהמ"ש המחוזי בנצרת במסגרת ת"א 1517/87, ובשלב מסוים הועבר הדיון לביהמ"ש המחוזי בחיפה (ת"א 396/89).

4.         ביום 27/1/92 נתן בית המשפט תוקף של החלטה להסכמת הצדדים להעביר את המחלוקת שנתגלעה לדיון בפני בורר, המהנדס - שמאי מר דן ברלינר (החלטה שניתנה ע"י כבוד השופט מרגלית ז"ל, כתוארו אז).

            הליך הבוררות החל ב- 10/1992 וביום 6/5/96, בסיום שמיעת העדים התקיים ביקור במקום על ידי הבורר ונקבע מועד להגשת סיכומים. על אף שב"כ המבקש ביקש להגיש הסיכומים תוך 90 ימים ממועד מתן הצו, הגיש את הסיכומים רק ביום 15/7/1997.

5.         במהלך אותה תקופה היה התיק האזרחי (396/89) פתוח. ביום 19/12/96 הופיע עו"ד מולדבסקי ב"כ התובע בשם שני הצדדים והודיע כי הצדדים מצויים במהלך הגשת סיכומים בפני הבורר ומבקשים דחיית המועד המקדמי למועד אחר. בית המשפט נעתר לבקשה האמורה, וכך הורה.

            ביום 15/7/97 הופיע עו"ד מולדבסקי ב"כ התובע פעם נוספת בפני וחזר והודיע כי טרם נסתיימו ההליכים בפני הבורר. בהחלטה שניתנה באותו מועד, נדחתה הבקשה לקבוע את התיק האזרחי למועד נוסף, בית המשפט הורה על עיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות והורה למזכירות, כי:

" יש לראות את התיק בשלב זה כסגור".   

6.         סיכומי המבקש נתקבלו אצל המשיבים רק ביום 12/7/99 (כ- 3 שנים לאחר מתן החלטת הבורר בדבר צו לסיכומים).  בסמוך לאותו מועד פנה ב"כ המשיבים לבורר, והודיע כי לאור מועד הגשת הסיכומים, מבקש הוא לראות את הסכם הבוררות כהסכם שפקע, ואת הליך הבוררות כהליך שננטש על ידי המבקש, כתוצאה מחוסר מעש, ומחמת חוסר האפשרות ליתן פסק-בוררות, בחלוף זמן כה רב.

            הודעה זו הועברה על ידי הבורר לתגובת ב"כ התובע.

הליך הבוררות לא נמשך.

7.         ביום 23/6/02 הגישו המשיבים במסגרת ת"א 396/89 בקשה (בש"א 8733/02) לביטול הליך הבוררות ולמחיקת התביעה מחמת חוסר מעש, וכמו כן ביטול העיקולים שהוטלו במסגרת התיק הנ"ל. בהחלטה שניתנה על ידי כבוד השופט גרשון בבקשה האמורה (יחד עם תיק בש"א 7774/02), הורה בית המשפט, בין היתר, כי יש לראות את המבקש כמי שנטש את הליכי הבוררות, ומכל מקום יש לראותם כהליכים שנסתיימו מאחר שננטשו על ידי המבקש. 

בנוגע לת"א 396/89, שאת שיחזרו ופתיחת ההליכים בו מבקש המבקש, קבע בית המשפט המחוזי באותה החלטה, כי התיק הוא תיק גמור .

בקשת רשות ערעור (רע"א 443/03) שהוגשה על החלטה זו, נדחתה (כבוד השופטת א' פרוקצ'ה, החלטה מיום 5/8/03). בין היתר נאמר על ידי בית המשפט העליון:

"אין חולק לגבי העיקרון, כי לא עומדת לתובע  (המבקש - ש' ו') זכות מוקנית

לקיום הליכי בוררות מקום שהוא אינו משתף פעולה עימם והתנהגותו שקולה

בזניחתה.