אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 5319/05

החלטה בתיק בשא 5319/05

תאריך פרסום : 07/09/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי חיפה
5319-05,828-04
07/05/2006
בפני השופט:
רון סוקול

- נגד -
התובע:
אשל הירדן ייזום ובניין בע"מ
עו"ד י' רוה ואח'
הנתבע:
1. אופק נווה שאנן בע"מ
2. מאיר בן מאיר
3. אופק ים שיווק בע"מ

עו"ד יעקב אטוס
החלטה

1.         בין המבקשת למשיבים מתנהלים שני הליכים. בת"א 828/04 הגישה המשיבה 1 (להלן: "אופק") תביעה כנגד המבקשת (להלן: "אשל הירדן") למתן פסק דין הצהרתי בדבר ביטולו של הסכם לרכישת זכויות במבנה שעומדת אשל הירדן להקים, וכן תביעה להשבת תשלומים ששילמה ופיצוי בגין נזקים. על-פי הנטען בכתב התביעה, נערכו בין הצדדים שני הסכמים מיום 27.7.2003 (להלן: "הסכמי המכר"). בהסכמים אלו הצהירה אשל הירדן כי הינה בעלת הזכויות על-פי הסכמי פיתוח עם המינהל במקרקעין המצויים בחיפה. אשל הירדן הצהירה כי בכוונתה לבנות על המקרקעין מבנה הכולל חנויות ומשרדים. בהסכמים התחייבה אשל הירדן למכור לאופק 2 יחידות משרדים.

2.         אופק טוענת בתביעתה בת"א 828/04 כי למרות התחייבות אשל הירדן טרם התחילו עבודות הבנייה במקרקעין, וכי אין באפשרותה של אשל הירדן למלא את התחייבויותיה. לפיכך עתרה אופק למתן פסק דין המצהיר על בטלות ההסכמים וכן להשבת התשלומים ששילמה לפיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכמים. אשל הירדן מצדה הגישה תביעה שכנגד, בה טענה כי אופק הפרה את ההסכמים, ולכן ביקשה לחייבה בפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לאשל הירדן, וכן לאכוף עליה את תשלום יתרת התשלומים. עוד טענה אשל הירדן שאופק הפרה הסכם נוסף - הסכם למתן שירותים באמצעות המשיבים 2 ו-3, וטענה כי עקב הפרה זו נגרמו לה נזקים שונים העולים על 2.5 מיליון ש"ח. לצורכי אגרה העמידה אשל הירדן את התביעה שכנגד על סך של 1,000,000 ש"ח בלבד.

3.         במקביל הגישו אופק והמשיב 3 תביעה נוספת בת"א 827/04, כנגד אשל הירדן וחברה אחות ששמה אשל הירדן (1994) בנייה ופיתוח בע"מ, לתשלום סך של 4,090,932 ש"ח, המגיעים להם על-פי הנטען בגין שירותים שנתנו לנתבעת בחמישה פרויקטים שונים, ובהם גם הפרויקט נשוא ת"א 828/04 (שכונה פרויקט "ואדי סאליב"). חברות אשל הירדן הנ"ל הגישו מצדן תביעה שכנגד על סך של 4,000,000 ש"ח בגין הפרת ההסכמים, אך לא כללו בתביעה שכנגד את תביעתם בגין הפרות השירותים בהסכם הנוגע לפרויקט נשוא ת"א 828/04, לגביו הגישו תביעה נפרדת במסגרת אותו תיק.

4.         הדיון בתיק 828/04 נקבע בפניי, ואילו הדיון בת"א 827/04 נקבע בפני השופט שפירא. לאור הקשיים בקביעת מועדים בפני השופט שפירא פנו הצדדים במסגרת בש"א 16804/05, בתיק 827/04, לנשיאת בית המשפט, בבקשה להעברת התיק למותב אחר, וביום 2.1.2006 הועבר הטיפול בתיק אליי.

            בעקבות זאת הוריתי לצדדים על קיום קדם משפט בו תישקל האפשרות של איחוד הדיון בין התיקים.

5.         בת"א 828/04 עתרה אשל הירדן לסילוק התביעה על הסף או להעברתה לבית משפט השלום מחמת היעדר סמכות עניינית. לאחר שניסיונות להסדר דיוני בשני התיקים לא צלחו, נותר להכריע בשתי שאלות; איחוד הדיון בתיקים והסמכות לדון בתביעה בת"א 828/04.

6.         אשל הירדן טוענת כי הסמכות העניינית לדון בתובענה נגזרת מהסעד המבוקש. סעד זה הינו השבה של התשלומים ששילמה אופק בסך של 218,158 ש"ח, שהינם סכום בסמכות בית משפט השלום. אשל הירדן הוסיפה וטוענת כי ההסכמים שנחתמו בין הצדדים לא היו הסכמי מכר של מקרקעין, הואיל ולאשל הירדן אין זכויות במקרקעין, אלא זכויות מכוח הסכם פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל. לטענתה, משמעותו של הסכם הפיתוח אינה אלא הענקת זכויות אובליגטוריות לאשל הירדן, ולכן העסקה למכירת הזכויות אינה עסקה במקרקעין. הואיל וכך, הסמכות לדון בתובענה בעניין תוקפו של הסכם מכר שכזה הינה לבית משפט השלום.

            לעניין האפשרות של איחוד הדיון בין התיקים טוענת אשל הירדן כי הואיל והתביעה בת"א 828/04 אינה בסמכות בית המשפט המחוזי, הרי שאין אפשרות לאחד בין התיקים.

7.         מנגד טוענת אופק כי הסעד לו הינה עותרת הינו סעד הצהרתי בעניין ביטולם של הסכמי המכר. לשיטתה, הסכמי המכר נועדו בסופו של יום להעביר לידיה זכויות חכירה במקרקעין, ולכן הסמכות לדון בביטול העסקאות נתונה לבית המשפט המחוזי.

8.         בתביעתה עותרת אופק לסעד כספי שמהותו השבת תשלומים ששולמו. סכום התביעה הכספי הינו כמובן בסמכות בית משפט השלום, ולכן מתמקדות הטענות בסעד הנוסף לו עתרה, והוא פסק דין המצהיר על ביטולם של הסכמי המכר.

9.         אין חולק כי הסמכות לדון בביטולו של הסכם מכר מקרקעין, כמו הסמכות לאכיפתו, נתונה לבית המשפט המחוזי (ע"א 476/88 אשתר נ' נפתלי, פ"ד מה(2) 749).

            עם זאת צריך לבחון תחילה אם עניין לנו בעסקת מכר מקרקעין או שמא בעסקה למכר זכויות אובליגטוריות בלבד.

10.        סוגיית הסמכות העניינית לדון בתביעה לאכיפה או לביטול של הסכם מכר זכויות שטרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין, הינה סוגיה סבוכה, ובתי המשפט הביעו דעות שונות בעניין.

            סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע לעניין סמכות בית משפט השלום כדלקמן:

 (א) בית משפט שלום ידון באלה :

(3) תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה ; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין ;

            סמכות בית המשפט המחוזי הינה סמכות שיורית, ולכן עלינו לבחון את משמעות הסיפא לסעיף 51(א)(3), "בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין" המוצאות מסמכות בית משפט השלום, ולכן יידונו בבית המשפט המחוזי.

11.        הסכמי המכר בענייננו הינם הסכמים למכירת זכויות בחנויות שמתעתדת המבקשת לבנות על המקרקעין. זכויות המבקשת במקרקעין הינן רק מכוחו של הסכם פיתוח שנכרת בינה לבין המינהל, והזכויות שירכשו המשיבים בסופו של יום יהיו זכויות חכירה מהמינהל.

            האם עסקה זו, ותביעה לביטולה, הינה תביעה בדבר "חכירה לדורות" או אולי "תביעה אחרת הנוגעת למקרקעין", או שמא עניין לנו בתביעה בדבר זכויות חוזיות, שיש למבקשת כלפי המינהל בלבד?

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ