החלטה בתיק בשא 5250/04

1.         בפני בקשה למתן רשות להתגונן כנגד תובענה על סך של 17,710.30 ש"ח שהגישה התובעת,

עיריית דימונה ,בגין אי תשלום חוב.

2.         טענות המבקשת הן בתמצית כדלקמן:

1.        המבקשת שכרה את הנכס נשוא התביעה והשכירה אותו לאחד מזכייני המבקשת, אילן ממו, שהחזיק בנכס בתקופה שבין חודש 09/00 לחודש 11/01.

           בתקופת הזכיינות היה על הזכיין לשלם את חובות הארנונה.

2.        בשנים  2000 - 2003 המשיבה לא פנתה למבקשת בדרישה לתשלום החוב אלא לזכיין,  על אף שכבר בחודש 11/02 ידעה המשיבה כי אין בכוונת הזכיין לשלם את חובות הארנונה.

 3.       במהלך שנת 2003 ניתק כל קשר בין הזכיין לבין המבקשת.

4.        בתקופת הזכיינות יכולה היתה המבקשת לכוף על הזכיין לשלם את חוב הארנונה באמצעות ביצוע קיזוזים שונים בהסדרי התשלומים הפנימיים ביניהם שכן לזכיין שולמו סכומים בהיקף של מאות אלפי שקלים בחודשים הרלבנטיים.

           העלאת דרישת החוב באיחור רב לאחר ניתוק הקשר בין המבקשת לזכיין, לא מאפשרת למבקשת לכוף על הזכיין לשלם את הארנונה.

5.        על הזכיין היה להרשם כתופס הנכס אך הוא לא עשה כן. המבקשת לא ידעה כי הזכיין אינו ממלא את חובותיו ולא נרשם כדין בספריה.

           המשיבה ידעה את כתובתה של המבקשת אך התרשלה ושלחה את ההודעות בדבר הטלת הארנונה אל כתובת שגויה ו/או אל מי שאינו נציגה של המבקשת כך שתופס הנכס הנכון לא נרשם בפנקסיה.

           משלא שלחה המשיבה כדין את ההודעות על תשלומי הארנונה לכתובת המבקשת הרשומה בספריה ובחרה במקום זאת לראות בתופס הנכס, זכיין המבקשת,  כבעל דינה, לא היתה בידי המבקשת יכולת לעמוד על חיובה בארנונה.

           על כן בשל רשלנות המשיבה מלפנות למבקשת כדין, פטורה המבקשת מלשלם את הארנונה.

6.        לחלופין נטען כי בשל האיחור הרב במשלוח ההודעות על קיומו של חוב ארנונה (חודש 07/03), יש ליתן רשות להתגונן לענין הצמדת החוב והריבית עליו.

3.         ביום 18.09.05 התקיים בפני דיון, המצהיר מטעם המבקשת נחקר על תצהירו והצדדים

סיכמו טענותיהם בכתב.                        

4.         טענות המבקשת בסיכומיה הן בתמצית כדלקמן:

            1.         כתובתה הרשומה של המבקשת הרשומה בספרי המשיבה היא אריה רגב 9

נתניה, כעולה מנספח א' לכתב התביעה.