אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 514/06

החלטה בתיק בשא 514/06

תאריך פרסום : 12/07/2009 | גרסת הדפסה
בש"א
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
514-06
03/10/2006
בפני השופט:
לאה גליקסמן רשמת

- נגד -
התובע:
מועצה מקומית משהד
עו"ד ג'מאל דהאמשה
הנתבע:
סלימאן עבד אלעזיז
עו"ד ורד שדות
החלטה

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (השופטת עידית איצקוביץ ונציגי הציבור מר חיים יאנוס ומר דן מיבר; עב 1016/04). פסק הדין ניתן ביום 16.5.2006 והומצא לב"כ המבקש ביום 20.5.2006, כך שהמועד האחרון להגשת הערעור היה יום 19.6.2006. הערעור הוגש ביום 20.6.2006, ואילו הבקשה להארכת המועד הוגשה ביום 25.6.2006.

2.      להלן השתלשלות ההתדיינות בין הצדדים, כעולה מפסק דינו של בית הדין קמא:

המשיב הגיש תביעה כנגד המבקשת לתשלום שכר עבודה ותשלומים אחרים, בגין החודשים אפריל 1999 עד אפריל 2000. ביום 10.5.2001 ניתן פסק דין (השופט הראשי חיים סומך; עב 1592/00) בהעדר תגובה או הגנה מטעם המבקשת, בו חויבה המבקשת בתשלום מלוא סכום התביעה.

המשיב הגיש תביעה נוספת כנגד המבקשת, לתשלום עבור התקופה שעד לחודש אפריל 2001. במסגרת תביעה זו, הגיעו הצדדים להסכם פשרה המתייחס לשתי התביעות, אשר ניתן לו תוקף של פסק דין ביום 6.8.2001 (השופטת ורד שפר; עב 1598/01). בהסכם הפשרה הוסכם כי אם המבקשת לא תשלם את הסכומים המגיעים למשיב עבור שתי תביעותיו תוך עשרה חודשים מיום חתימת ההסכם, תהיה למשיב הזכות לממש את זכויותיו במלואן. המבקשת שילמה למשיב סך של 85,000 ש"ח בלבד. בחלוף עשרת החודשים המוסכמים, פתח המשיב בהליכי הוצאה לפועל כנגד המבקשת בגין פסק הדין מיום 10.5.2001.

בעקבות זאת הגישה המבקשת תביעה חדשה לבית הדין האזורי, בה ביקשה " להצהיר כי פסק הדין שניתן ביום 10.5.2001 בתיק עב 1592/00 בטל ומבוטל ותחתיו בא פסק הדין אשר ניתן בתיק עב 1598/01 על סמך הסכם פשרה שבין הצדדים". בית הדין האזורי דחה תביעה זו במלואה, וקבע, כי אין לבית הדין לעבודה סמכות עניינית לבטל פסק דין בשל נסיבות שהתרחשו לאחר שניתן. יותר מכך, גם לו הייתה סמכות עניינית לדון בתביעה זו כפי שהוגשה, הרי שגם לגופו של עניין דין התביעה להידחות, שכן המבקשת לא מילאה את חלקה על פי הסכם הפשרה.

3.      נימוקי הבקשה הם:

3.1.   ביום 15.6.2006 שלחה המבקשת את הערעור לבית הדין הארצי בדואר רשום. אולם, נפלה טעות ברישום הכתובת על גבי המעטפה, ונרשמה כתובתו של בית הדין האזורי בירושלים. מזכירות בית הדין האזורי שלחה את הערעור לבית הדין הארצי, אשר נתקבל לבסוף רק ביום 20.6.2006.

3.2.   הטעות המשרדית אשר הובילה לאיחור בהגשת הערעור הינה טעות שנעשתה בניגוד לאינטרס המבקשת, ועל כן ברור כי האיחור לא נעשה באופן מכוון.

3.3.   דחיית הבקשה עלולה להוביל לפגיעה בקופה הציבורית, שכן המבקשת הינה רשות ציבורית אשר מנהלת ענייני וכספי ציבור.

3.4.   למבקשת סיכויים מצוינים לזכות בערעורה.

4.      המשיב התנגד לבקשה, מנימוקים אלה:

4.1.   התצהיר אשר הוגש לתמיכה בעובדות המועלות בבקשה, ניתן על ידי מצהיר שלא ברור מה הקשר שלו לאירועים נשוא הבקשה.

4.2.   טעות ברישום כתובת בית הדין אינה אירוע בלתי צפוי מראש, שלא ניתן להיערך אליו מראש, אלא אירוע שהיה בשליטתה המלאה של המבקשת, ולכן אינה מהווה "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת הערעור.

4.3.   בנסיבות המקרה הנדון, יש להעדיף את ציפייתו הסבירה של המשיב לסופיות הדיון בעניינו על פני זכות הערעור של המבקשת.

4.4.   סיכוייה של המבקשת לזכות בערעורה נמוכים.

4.      לאחר עיון בטענות הצדדים ובפסק דינו של בית הדין קמא, אני קובעת כי דין הבקשה להתקבל.

5.      על פי תקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991 (להלן- תקנות בית הדין) המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי הוא שלושים יום מן היום שבו הומצא למערער פסק הדין. עם זאת, רשאי בית הדין או הרשם להאריך מועד זה "מטעמים מיוחדים שיירשמו" (תקנה 125 לתקנות בית הדין). כבר נפסק כי אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הוא (עא"ח 56/05 מאיר איתן נ' הילטון תל אביב בע"מ, ניתן ביום 23.5.05).

6.      אכן, בעבר, ההלכה הייתה כי טעות של בעל דין או של בא כוחו אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד. אולם, כפי שנפסק במספר פסקי דין של בית המשפט העליון:

כלל נוקשה זה עבר תהליך של שחיקה. לעתים, חסימת הערעור בשל טעות משרדית נתפסה כנוקשה יתר על המידה. בבש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון נקבע שאין מקום לאמץ כלל הקובע קטיגורית כי  טעות שבדין לעולם לא תהווה טעם מיוחד להארכת מועד, וכי יש לבחון את טיבה של הטעות, טעמיה, הגיונה ובעיקר את השלכתה על זכויות בעלי הדין האחרים. עם זאת, שלילת הכלל כי טעות שבדין אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד, אינה מובילה בהכרח לתוצאה כי כל טעות שבדין תוכר כטעם מיוחד שכזה. על מנת שהטעות תוכר כטעות אופרטיבית עליה להיות טעות שאינה מובנת מאליה ואינה ניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה. כך אין מקום להיעתר לבקשה המבוססת על טעות שאין לה הנמקה, במובן זה שסדרי עבודה שגרתיים אמורים לגלותה ..

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ