אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 510/05

החלטה בתיק בשא 510/05

תאריך פרסום : 09/10/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
510-05
06/02/2005
בפני השופט:
ברוך אזולאי-ס.נשיא

- נגד -
התובע:
תמר (תמו) בן חמו
עו"ד לאופר
הנתבע:
1. יחיאל זוהר - ראש עיריית נתיבות
2. עיריית נתיבות
3. הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתיבות
4. עמותת "לדוד שיר ומזמור"
5. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחז הדרום
6. מנהל מקרקעי ישראל

עו"ד חייקין
עו"ד מליץ
עו"ד פורת
החלטה

1.         מדובר בבקשה למתן צו ביניים האוסר על המשיבה 4, עמותת "לדוד שיר ומזמור", ועל המשיבה 2, עיריית נתיבות, לבצע כל עבודות בניה במקרקעין, הידועים כגוש 39571, חלקה 84, ברחוב בר אילן 219/1 נתיבות, כמפורט בבקשה.

 בהחלטה מיום 9.1.05, ניתן צו כמבוקש בכפוף לתנאים שנקבעו במעמד צד אחד. בתאריך 19.1.05, התקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים, בו נקבע שתינתן החלטה לאחר הגשת סיכומי הצדדים.

מעיון בבקשה, בתגובות המשיבים, במסמכים הנלווים אליהם ובסיכומי הצדדים, עולות לכאורה העובדות שלהלן:

א.         המבקשת התגוררה בבית דו משפחתי, שבו היא עדיין מתגוררת כיום, ברחוב בר אילן 219/1, תחילה על פי הסכם לדיירות מוגנת, שנחתם בינה ובין "עמידר" החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ, במסגרת הדיור הציבורי שניתן לעולים חדשים, החל ביום 1.8.57.

הבית האמור עם המגרש שמסביבו נרשם כבית משותף ביום 5.1.73, בבעלות רשות הפיתוח, כאשר שטח החלקה היה 1228 מטר.

ב.         לטענת המבקשת, בתחילת שנות השבעים ובסמוך למלחמת יום הכיפורים, נלקח ממנה חלק מהחלקה הנ"ל, ונבנה עליו מקלט ציבורי.

ב - 13.1.84, נחתם הסכם בין חברת "עמיגור" ובינה, לפיו רכשה את הדירה שבה התגוררה, וביום 15.11.94, חתמה המבקשת על חוזה חכירה עם מנהל מקרקעי ישראל, על פיו חכרה את הדירה האמורה, כאשר שטח החלקה  של שתי הדירות על פי ההסכם האמור היה 780 מ"ר.

ג.          ההסבר העולה לכאורה ביחס לפער בין שני השטחים האמורים, הוא כי בתכנית שיכון ציבורי שנעשתה בשנת 1965 בשטח, היווה כל השטח של 1228 מ"ר את המגרש שהיה מסביב לבית הדו משפחתי המשותף, ובתכנית מפורטת שהתקבלה בשנת 1985, הפך חלק מאותו שטח שבו נבנה המקלט לשטח ציבורי פתוח, אשר על פי התקנון של התכנית, היה אמור להיות מופקע לפי סעיפים 188 ו - 190, לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה- 1965.

ד.         על פי הסכם השכירות המקורי, התייחסה השכירות לדירה בת שני חדרים וחצי, ובהסכם השכירות נאמר שהשוכר ראשי להשתמש בחצר לשם גינת ירק או נטיעות בכפוף להגבלות מטעם המשכיר, כאשר אותם שימושים, אינם חלק מהשכירות ולגביהם ייחשב השוכר כבעל רשיון בלבד. (סעיף 10 להסכם השכירות, נספח 1 לבקשה).

ה.         החל בשנת 96, החל לשמש המקלט הציבורי האמור כבית כנסת בשם "בית הכנסת לב דוד", ובשנת 99, החלו להתצבע במקום עבודות בניה שבעקבותיהן, הגישה המבקשת עתירה מנהלית על כך שעבודות מתבצעות ללא היתר בניה ובתאריך 5.8.99, ניתן פסק דין, אשר בו הוצהר כי היתר הבניה שניתן בקשר לאותה בניה בטל וניתנה הוראה לשלושת המשיבים בהליך זה ולעמותת "לב דוד", שהיתה משיבה בהליך האמור, להשיב את מצב המקלט לקדמותו ולפרק את כל שנבנה עליו שלא כדין.

ו.          לדברי המבקשת, מספר שבועות לפני הגשת הבקשה נודע לה משיחה של הרב ציון קדוש עם בנה, כי הוגשה בקשה כלשהי בעניין בית הכנסת, שבעקבותיה החל בא כוח המבקשת לטפל בעניין, ומעיון במסמכים שהגיעו לידיו ביום 14.12.04, הסתבר כי ביום 22.10.00, ייסד הרב ציון קדוש עמותה חדשה שהיא המשיבה 4, בחודש 2/01, הגיש מר יחיאל זוהר ראש עיריית נתיבות וראש הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתיבות תכנית מפורטת המשנה את ייעוד השטח נשוא הדיון והתכנית אושרה להפקדה.

לדברי המבקשת, דבר הפקדת התכנית לא הובא לידיעתה קודם לכן. מעיון במסמכי הוועדה המחוזית, עולה שביום 19.9.02, התבקשה הוועדה המקומית על ידי הוועדה המחוזית להמציא הוכחה בדבר הפרסומים הדרושים ותצהיר המעיד על כך שהודבקו מודעות בלוח המודעות בשכונות, ובסופו של דבר ניתן אישור לתכנית, לאחר שהתקבלו הפרסומים ברשומות ובעיתון, אף שלא התקבל התצהיר לפיו הודבקו מודעות בלוחות המודעות בשכונות, כנדרש בסעיף 89 לחוק התכנון והבנייה.

ז.          מעיון בחומר שהוגש עולה, שלאחר שניתן פסק הדין בהליך הקודם, נמחקה העמותה "לב דוד" ובמקומה נרשמה העמותה "לדוד שיר ומזמור", שהיא המשיבה 4 בדיון זה, ועיריית נתיבות יחד עם העמותה האמורה יזמו תכנית מפורטת נקודתית המשנה את היעוד של אותו השטח הציבורי הפתוח לשטח למבנה ציבור, שיוכל לשמש כבית כנסת. התכנית האמורה פורסמה להפקדה בחודש 11/02 ואושרה ביום 17.7.03. בשטח האמור הועברו זכויות חכירה על ידי מנהל מקרקעי ישראל לעיריית נתיבות, במסגרת הפרשה של 40%, הנזכרת בסעיף 190 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965, שעניינו הפקעה לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור, 1943), לפיו רשאית הוועדה המקומית להפקיע מקרקעין למטרות שונות ביניהן גם למטרות דת.

            על יסוד השינוי בתכנית המפורטת והעברת זכויות החכירה לעירייה, ניתן על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתיבות היתר בניה לבניית בית כנסת על גבי אותו מקלט, והוחל בביצוע עבודות הבניה, אשר כפי שעולה מחוות דעת של הנדסאי הבניין יעקב בן חמו, שצורפה לסיכומי המשיבה 4, לגבי מצב המקום ביום 23.1.05, קם על המקום מבנה בקומת קרקע עם גלריה בקומה א', מיועדת לעזרת נשים, כאשר קומה א' נבנתה ללא קירות, למעט חזית אחת, בה התחילו לבנות את הקירות ללא קורות ועמודים.

            ח.         היתר הבניה לבית הכנסת ניתן ביום 17.10.04.

2.         לטענת בא כוח המבקשת:

א.         העובדות האמורות מצביעות לכאורה על כך שנעשתה הפקעה על השטח שעליו נבנה בית הכנסת, כאשר ההפקעה הראשונה היתה למטרה של שטח ציבורי פתוח, ולאחר מכן נעשתה הפקעה שניה ששינתה את מטרת ההפקעה משטח ציבורי פתוח לשטח למבנה ציבור, כולל בית כנסת, ובה במידה שלא נעשתה הפקעה פורמלית, הרי שהשטח עליו נבנה בית הכנסת, שהיה חלק מהמושכר בדיירות מוגנת שהושכר למבקשת עוד בשנת 1957, נלקח ממנה שלא כדין, ותחילה הוקם עליו מקלט ציבורי, ולאחר מכן ניתן לגביו היתר בניה של בית כנסת, תוך פגיעה בזכויותיה כדיירת מוגנת על אותו שטח.

ב.         לא הוברר טיב הקשר בין העירייה ובין משיבה 4, ביחס להליך על פיו ניתנה אפשרות למשיבה 4 לבנות בית כנסת על המקרקעין שהועברו לעירייה.

ג.          בנסיבות העניין, אישור התכנית הנקודתית החדשה, נעשה שלא כדין, משום שלא היתה בידי הוועדה המחוזית ראיה מספקת כי הודעה על הפקדת התכנית פורסמה בלוחות המודעות בשכונות הנוגעות לדבר כנדרש בסעיף 89(ב) לחוק התכנון והבניה. לעניין זה אין לראות בתצהיר התגובה של הרב ציון קדוש, אשר אישר את האמור בתגובה כי הוא פרסם הודעה בדבר ההפקדה על גבי קירות המקלט, כתצהיר העונה על דרישות החוק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ