אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 5080/06

החלטה בתיק בשא 5080/06

תאריך פרסום : 30/07/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי חיפה
5080-06
28/12/2006
בפני השופט:
רון סוקול

- נגד -
התובע:
אוניברסיטת נובה סאות' איסטרן אינק.
עו"ד רון ישעיהו ו
עו"ד עופר יונג
הנתבע:
אי.אס.אי. ייעוץ והכוונה בע"מ
עו"ד יעקב גלאור (גלאה) ו
עו"ד סער בנגל
החלטה

1.         בקשה למחיקה או לדחייה על הסף של התובענה.

כדי להבין את הבקשה ואת טענות הצדדים אעמוד תחילה על העובדות הדרושות להכרעה.

2.         המשיבה עסקה במועדים הרלוונטיים בהעברת תכניות לימודים אקדמיות שונות. לטענת המשיבה, הוסכם בינה ובין המבקשת, שהיא אוניברסיטה זרה, על תכנית לימודים במינהל בתי מלון (להלן: "התכנית"). המדובר היה בתכנית לימודים תלת-שנתית אשר שנתיים מתוכה היו אמורות להיות מועברות על-ידי מרצים מטעם המשיבה ובאחריות המשיבה, והשנה השלישית על- ידי מרצים מטעם המבקשת ובאחריות המבקשת. בסיומה של התכנית היו הסטודנטים זכאים לתואר של המבקשת במינהל בתי מלון.

3.         לטענת המשיבה, הוסכם בין הצדדים כי הלימודים יתקיימו בשלושה מרכזי לימוד: תל-אביב, ירושלים וחיפה. למרות הסכמה זו, כך לטענת המשיבה, הודיעה לה המבקשת, בפתאומיות ועל סף פתיחת הלימודים בשנה השלישית, כי תקיים את הלימודים בתל-אביב בלבד. 

4.         המשיבה טוענת כי על אף מאמציה לשכנע את המבקשת לשנות את החלטתה האמורה, סירבה המבקשת לעשות כן, ועמדה על קיום הלימודים בתל-אביב בלבד. נוכח זאת, מוסיפה המשיבה וטוענת, הוגשו על-ידי חלק מתלמידי התכנית, מחיפה ומירושלים, תביעות שונות נגדה בהן נטען כי העברת הלימודים לתל-אביב מהווה הפרה של התחייבויות המשיבה כלפיהם וגרמה להם נזקים רבים.

5.         לטענת המשיבה, על המבקשת לפצותה בגין הסכומים שנפסקו לטובת התלמידים, במסגרת התביעות הנ"ל, ושולמו על-ידיה, וכן בגין סכומים נוספים ששולמו על-ידיה על-פי הסכמי פשרה שנכרתו בינה ובין התלמידים. כן טוענת המשיבה כי על המבקשת לפצותה בגין סכומי ההוצאות המשפטיות בהן נשאה לצורך ניהול ההליכים המשפטיים. המשיבה טוענת עוד כי בשל התנהלותה זו של המבקשת, נאלצה להציע לתלמידים אחרים שהשתתפו בתכנית להשתתף בתכניות לימוד חלופיות בשכר לימוד נמוך משמעותית משכר הלימוד הנגבה ברגיל עבור תכניות אלו. גם בנזקיה אלו מבקשת המשיבה לחייב את המבקשת.

10.        בתצהירים שהוגשו מטעמה הוסיפה המשיבה ומסרה את פרטי התביעות האמורות. על-פי האמור בתצהירו של מר משה אולשבסקי, ששימש כמנהל המשיבה בזמנים הרלוונטיים, המדובר בשלוש תביעות. תביעה אחת התנהלה במסגרת תיק אזרחי (מחוזי חיפה) 851/98. התביעה הוגשה על-ידי תלמידי התכנית מחיפה. בסיומה של ההתדיינות חויבה המשיבה לשלם לתלמידים-התובעים, בפסק דין מיום 22.8.2001 (ניתן על-ידי כב' השופט פיזם), סך של 811,927 ש"ח (להלן: "פסק הדין של השופט פיזם"). ערעורים שהוגשו על-ידי שני הצדדים הסתיימו בפסק דין שניתן על-ידי בית המשפט העליון על דרך הפשרה, בחיובה של המשיבה בתשלום סך נוסף של 354,000 ש"ח. תביעה שנייה התנהלה במסגרת תיק אזרחי (שלום הרצליה) 4237/02; התלמידים התובעים בתיק זה השתתפו בתכנית שהועברה בירושלים, וסירבו להמשך הלימודים בתל-אביב. תחת זאת ביכרו להמשיך לימודיהם במסגרת תכנית נוספת, שהועברה על-ידי המשיבה, ושהוכרה על-ידי אוניברסיטה זרה אחרת. המעבר לתכנית האחרת היה כרוך בהארכת משך הלימודים בסמסטר אחד. עם זאת לא נשאו התלמידים בעלויות נוספות. משהסתיימה התכנית התברר כי משרד החינוך אינו מכיר, לצורכי דירוג שכר, בתארים שקיבלו תלמידים אלו. כיוון שכך הוגשה על-ידיהם התביעה האמורה. במסגרת הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים ביום 18.5.2003, שילמה המשיבה לתלמידים התובעים סך של 220,000 ש"ח בתוספת סך של 22,000 ש"ח ומע"מ כשכר טרחת עו"ד. תביעה שלישית התבררה במסגרת תיק אזרחי (שלום חיפה) 8942/99; גם תביעה זו הוגשה על-ידי תלמידה מהתכנית החיפאית, והיא הסתיימה בהסכם פשרה, מיום 5.6.2002, לפיו שילמה המשיבה לתלמידה התובעת סך של 55,000 ש"ח בתוספת סך של 12,078 ש"ח (כולל מע"מ) כשכר טרחת עו"ד.

6.         המבקשת הכחישה בכתב ההגנה כי התחייבה לקיים את הלימודים במרכזי הלימוד בחיפה ובירושלים, וטענה כי בין הצדדים הוסכם כי הלימודים יתקיימו בתל-אביב בלבד. עוד טענה המבקשת כי הדבר אף עולה מפסק הדין של השופט פיזם.

7.         בבקשתה זו טוענת המבקשת כי עילת תביעתה של המשיבה הינה הפרת ההסכמה הנטענת על קיום הלימודים במרכזי הלימוד הנטענים והנזק שנגרם בשל הפרה זו. נזק זה מורכב ברובו, הגם שלא בכולו, מן הסכומים בהם נשאה המשיבה בעקבות ההליכים המשפטיים שלעיל. עם זאת, כך לטענת המבקשת, עיון בפסק הדין של השופט פיזם (בתביעה הראשונה) מעלה כי הסכום בו חויבה המשיבה איננו נובע מן ההפרה הנטענת, אלא מקבלתן של טענות אחרות של התלמידים התובעים שעניינן מחדליה של המשיבה. גם עיון בכתבי התביעה שהוגשו במסגרת התביעות הנוספות מעלה שהסכומים שנתבעו שם לא נתבעו בשל שינוי מקום הלימודים מחיפה ומירושלים לתל-אביב. מכאן, כך לטענת המבקשת, אין כל קשר בין ההפרה הנטענת לנזק שנגרם.

8.         ההלכה היא כי אין לסלק תביעה על הסף בשל היעדר עילה מקום בו קיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יצליח בתביעתו. לצורך בחינה זו בשלב של מחיקה על הסף על בית המשפט להניח "כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה" (ע"א 76/86 ד"ר יוסף פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג(3) 124, עמ' 128-129).

9.         עיינתי בפסק דינו של השופט פיזם. מפסק הדין עולה כי בית המשפט מצא כי המשיבה הפרה התחייבויותיה כלפי התלמידים התובעים במספר עניינים, בין היתר לעניין מקום  הלימודים בשנה השלישית. בית המשפט מצא כי הפרות אלו, כל אחת בנפרד, אינן עולות כדי הפרות יסודיות, אולם במצטבר הן מקימות עילה לפיצוי. עוד מצא בית המשפט כי התנהלות המשיבה מקימה לתובעים עילה בנזיקין. שינוי מקום הלימודים, גם על-פי פסק הדין של השופט פיזם, היווה אחד הגורמים שגררו את חיובה של המשיבה בפיצוי לתלמידים. השאלה באיזו מידה ומהו המשקל שיש לייחס לעניין זה בגרימת הנזקים הנטענים על-ידי המשיבה, היינו בחיוב בו נשאה בסופו של דבר, היא שאלה שצריכה להתברר, גם עובדתית, במהלך הדיון, ואין מקום למחוק או לדחות את התביעה על הסף.

10.        הוא הדבר באשר לתביעות הנוספות שהוגשו. גם עיון בכתבי התביעה האמורים מעלה כי שינוי מקום הלימודים עמד אף הוא ברקע הגשתן של התביעות (ראה סעיף 3.5 לכתב התביעה שהוגשה במסגרת תיק אזרחי 8942/99 וסעיף 10 לכתב התביעה שהוגשה במסגרת תיק אזרחי 4237/02). גם כאן יש לברר באיזו מידה תרם עניין זה לנזק לו טוענת המשיבה.

11.        אשר על כן הנני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף. הראיות בתיק יישמעו במועד שנקבע.

            המבקשת תשלם למשיבה הוצאות בקשה זו בסך של 1,500 ש"ח. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ז' בטבת, תשס"ז (28 בדצמבר 2006), בהיעדר הצדדים.

רון סוקול, שופט

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ