החלטה בתיק בשא 5009/04

1.                   בפני בקשה לתיקון כתב הגנה, כך שתתווסף בסעיף 2 הטענה הבאה: "התובענה התיישנה בשל חלוף  תקופת ההתיישנות של 7 שנים הואיל ועילת התובענה התגבשה ביום 17.07.97 כאשר המשיב הגיש הגיש תובענה ת.א 5807/97 נגד הנתבעים העיקריים נשוא החוב הנטען, המצ"ב והמהווה חלק בלתי נפרד".

טענת המבקשים בבקשתם למתן רשות להתגונן בענין זה היתה: "התובענה התיישנה בשל חלוף תקופת זמן של 9.5 שנים"

טענות המבקשים בבקשתם הן, בין היתר, כי ביום 03.01.05 ניתנה למבקשים רשות להתגונן למעט לענין ההתיישנות ותצהירם הפך לכתב הגנה וכי כתב התובענה  מיום 17.07.97, נחשף במקרה רק יום אחד קודם ליום הדיון.

עוד נטען כי  התיקון המבוקש לא יגרום שום נזק מה גם שהמשיב סירב ליתן תצהיר גילוי מסמכים.

2.                   המשיב בבקשתו מתנגד לבקשה בטענה כי המבקשים הגישו בקשה למתן רשות להגן ובדיון שהתקיים ביום 03.01.05, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה תנתן למבקשים רשות להגן באופן חלקי, פרט לטענת ההתיישנות לגביה נקבע כי הצדדים יגישו סיכומיהם בכתב.

עוד נטען כי בקשת המבקשים לתיקון כתב הגנה, אינה  הסעד הנכון שכן היה עליהם לעתור לתיקון בקשת הרשות להגן. בנוסף נטען כי הוסכם בין הצדדים שרשות להגן תינתן בהתאם לטענות המועלות בבקשת הרשות להגן ותו לא.

בנוסף, הבקשה אינה נתמכת בתצהיר כנדרש, אינה מפרטת מדוע לא הועלתה הטענה קודם, מדוע רק יום לפני הדיון נודע להם הדבר ומדוע לא  הועלה על ידם הענין במועד הדיון.

מדובר בתיקון שיש בו שינוי של עילת טענת ההתיישנות.

3.                   המבקשים בתשובתם  לתגובה טוענים, בין היתר, כי אין בבקשת התיקון משום ויתור על טענת ההתיישנות כפי ניסוחה בכתב ההגנה אלא טענה נוספת לה  וכן כי המשיב מנסה להיבנות ממחדלו שלו כלפי המבקשים שכן המשיב ידע על העובדות הנטענות.

4.                   דיון ומסקנות

ראשית, צודק המשיב בטענתו כי הבקשה המתאימה הינה בקשה לתיקון בקשה למתן רשות להתגונן ולא בקשה לתיקון כתב הגנה.

בהסכמת הצדדים מיום 03.01.05 ניתנה למבקשים רשות להתגונן כנגד התביעה למעט בטענת ההתיישנות בעניינה טרם  ניתנה החלטה ומשכך, ממילא אין תצהירם מהווה כתב הגנה לענין טענת ההתיישנות.

שנית, בקשה לתיקון כתבי טענות  צריכה להיות נתמכת בתצהיר ובו על המבקש התיקון לאמת את העובדות שהוספתן מבוקשת ולהתייחס לסיבה בשלה נדרש התיקון רק בשלב זה.

בענייננו לא הוגש כל תצהיר ורק מטעם זה, דין הבקשה להדחות.

יתרה מזו, ביום 03.01.05, נערך בפני דיון בבקשה למתן רשות להתגונן והוסכם בין הצדדים כדלקמן:

"באשר לטענת ההתיישנות, כפי שהועלתה בסעיף 2 לתצהירים בבקשה למתן רשות להתגונן, יסכמו הצדדים טענותיהם בכתב. באשר ליתר הטענות, מוסכם כי תנתן למבקשים רשות להתגונן כנגד התביעה".

בנסיבות בהן הוסכם מפורשות בין הצדדים על הסדר דיוני ולפיו יסכמו הצדדים טענותיהם באשר לטענת  ההתיישנות כפי שהועלתה בסעיף 2 לתצהירים, ממילא אין מקום לאפשר בשלב זה תיקון הטענה כאמור.

יתרה מזו, המבקשים עצמם מודים בבקשתם כי הדבר נודע להם יום לפני הדיון.

אם כך הדבר, יכלו המבקשים לעתור לביצוע התיקון במועד הדיון ועוד לפני ההסכמה הדיונית הנ"ל.