1. בבית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת נצר), בתיק אזרחי 1140/04, נידונה תביעת המבקשים בגין ליקוי בניה ואי התאמות בדירת המגורים שנבנתה על ידי המשיבה. המבקשים הגישו בר"ע על החלטת בית המשפט קמא שקבעה, כי המשיבה תיכנס לדירת המבקשים ותבצע בה תיקונים נוספים על התיקונים שביצעה בעבר.
בבש"א 4914/05, הוגשה בקשה להחלפת דרישת הפקדת הערבון במתן ערובה עצמית. המשיבה מתנגדת לבקשה.
2. המבקשים טעונים, שאינם מסוגלים לעמוד בהפקדת סכום של 5,000 ש"ח. עוד נטען, כי במסגרת התיק הנידון בבית משפט קמא, יפסק לזכות המבקשים סכום הנע בין 16,000 ש"ח לבין 45,000 ש"ח וזאת על פי חוות דעת מומחה, ועל כן, בכל מקרה גם אם תזכה המשיבה בערעור תוכל לקזז הוצאות שיפסקו לזכותה אם יפסקו מהסכום הנ"ל.
3. יש ממש בתגובת ב"כ המשיבה, כי לכאורה, בטרם יהיו זכאים המבקשים לסכום כלשהו שיפסק לזכותם, על פי החלטת בית המשפט קמא על המשיבה לתקן את הליקויים הנטענים בדירת המבקשים, ועל כן תיתכן גם תוצאה לפיה המשיבה לא תחוייב בתשלום למבקשים.
4. הטענה לפיה המבקשים לא מסוגלים מבחינה כלכלית להפקיד ערבון בסך 5,000 ש"ח סתמית ולא מפורטת. המבקש פטור מערבון, בדומה למי שמבקש פטור מאגרה, חייב לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי ולצרף את כל המסמכים הרלבנטים. הבקשה שבפני לא שונה מהותית מבקשה לפטור מתשלום הערבון.
תצהיר שלא פורש תמונה מלאה על המצב הכלכלי לא מעמיד את התשתית הראייתית הדרושה כדי להיעתר לבקשה. (ראה בש"א 128/89
מצא נ' מצא, תק-על 89(2) 739, בש"א 7664/99
סופר נ' סופר, תק-על 99(3) 801, בש"א 2687/90
יחיא נ' מ"י, תק-על 90(3)
102.)
המבקשים לא ציינו פרטים על רכושם או רכוש בני משפחתם הסמוכים על שולחנם, לרבות רכב, דירה וכיוצ"ב. אין להסתפק בהצהרות כלליות בדבר העדר רכוש בלא פירוט הכנסה בעבר ובהווה. (ראה בש"א 669/94
, מגרבטה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, תק-על 95(1) 406). המבקשים גם לא טענו, כי עשו מאמץ אמיתי לגייס את הכסף לתשלום הערבון באמצעות פניה לקרובים וידידים, או מקורות זרים. (ראה בענין זה ע.א 823/99,
אסדו נ' המועצה האזורית מעלה יוסף, תק-על 99(2) 42 עמ' 43 ובש"א 494/95,
שמעוני נ' שמעוני, תק-על 95(1) 1211.
5. לגבי חובת הפקדת ערבון ראה בש"א 329/90
אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2) 383:
"שונה המצב ככל שמדובר בהפקדת ערבון, אשר נועד לא לפתיחת שערי ערכאת הערעור בפני המערער,אלא להבטחת המשיבים, המוטרדים לדיון נוסף בפני ערכאת הערעור, שאם הערעור יידחה לא יצאו נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם, אם ייפסקו, לכשהערעור יידחה, וזאת על שום שהמערער הופטר מהפקדת ערבון. מטעם זה אין הרשם יכול לפטור את המערער מהפקדת ערבון כפועל יוצא מובן מאליו מהפטור שניתן מתשלום האגרה, ועליו לשקול שיקולים נוספים, לאחר שישמע את עמדת המשיבים."
"לפיכך, במיוחד כשמדובר בערעור על פסק דין של דרגה ראשונה - פסק דין מנומק ומפורט - ראוי שתיבחן ותישקל בכובד ראש שאלת סיכויי ההצלחה בערעור."
וכן ראה ע"א 6517/00
בניטה נגד עמותת שערי ציון, תק - על(3), 2574:
".. מחובת הערבון עלול להעיק על בעל הדין האחר באותה מידה שהטלת הערבון מכבידה על המבקש. תחושת הקיפוח, היא עצמה, אינה גלגל מניע למתן פטור, הואיל והערבון נועד לאזן בין האינטרסים של בעלי הדין הניצים, ולמנוע קיפוח בכיוון אחר. פטור ממתן ערבון, עלול לסגור את שערי בית המשפט בפני המשיב, אשר עלול להתקשות לגייס את סכומי הכסף הנחוצים לצורך ייצוגו בבית המשפט. משטר איזון זה - הצבת זכות הגישה של המערער מול זכותו של המשיב - מעצים את הנטל המוטל על המבקש פטור מערבון, לעומת המבקש פטור מאגרה. שיקולי האיזון בין בעלי הדין מחייבים במקרה הראשון, את העלאת רף הדרישות..."
ראה גם בש"א 4735/91
מוצרי הדר ישראליים בע"מ נגד יפים מוצרי הדר בע"מ ואח', פ"ד מה (5) 867, ובש"א 367/89
פרנק בית הול נגד דננברג פ"ד מג (4) 186.
בש"א 3977/04
יצחק קבסא ואח' נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ . תק-על 2004(3),
208 ,עמ' 209 מפי כב' שופט ריבלין:
"השיקולים המתחרים המרכזיים המנחים את בית המשפט בשאלת מתן פטור מהפקדת עירבון הם שניים: האחד, כי אין לחסום בפני תובע או מערער את שערי בית המשפט, אך משום שהוא דל באמצעים ואינו יכול לעמוד בהוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. השני, כי יש להתחשב בהפסד שעשוי להיגרם לנתבע או למשיב, אם התביעה תידחה או ידחה הערעור ולא יהיה לו ממה לגבות את הוצאותיו (ראו רע"א 377/87 חליל ג'נחו נ' וויבהו א.ב.ה., פ"ד מא(4) 522). בענייננו, לא שוכנעתי כי שגתה כבוד הרשמת באיזון שערכה בין שני השיקולים. זאת בעיקר לאור הבאתה בחשבון את מצבם הכלכלי הקשה של המערערים, כך שהופחת סכום העירבון אותו הם נדרשו להפקיד."
6. בשוקלי גם את סיכויי הבר"ע ואת האמור לעיל, הבקשה נדחית. מתוך התחשבות במבקשים אני קובע, כי הערבון יועמד על סך של 3,000ש"ח ויופקד בקופת בית המשפט בתוך 60 יום.
המזכירות תשלח העתק לצדדים.