אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 4908/08

החלטה בתיק בשא 4908/08

תאריך פרסום : 25/10/2009 | גרסת הדפסה
ת"א, בש"א
בית משפט השלום חיפה
4908-08,1560-08
05/06/2008
בפני השופט:
קראי-גירון ישראלה

- נגד -
התובע:
1. זקי לוי
2. לוי יעל

עו"ד ה. גורביץ ואח'
הנתבע:
1. יצחק לוי
2. אילנית לוי

עו"ד י. ברינט ואח'
החלטה

א.        רקע

1.         ביום הגישו  14.1.2008 הגישו התובעים (להלן: "המשיבים") תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 36,964 ש"ח.

2.         המשיבים רכשו מן הנתבעים (להלן: "המבקשים") עפ"י הסכם מכר שנחתם ביום 18.3.2001 דירה בת 3 חודרים ברח' הצנחנים 30 בקרית אתא המצויה בגוש 11011 חלקה 159. המשיבים מפנים בתביעתם לסעיף 7.ד. בהסכם המכר הקובע כי ככל שיחולו דמי הסכמה למינהל מקרקעי ישראל, אלו ישולמו על ידי המוכרים, הם המבקשים בעניינו.

המשיבים טוענים כי בעקבות מבצע היוון שערך מנהל מקרקעי ישראל בשנת 2006 התברר להם כי הנתבעים חייבים למנהל 34,481.81 ש"ח. המשיבים טוענים כי פנו לאורך השנים מספר פעמים למבקשים על מנת שאלו יסדירו את חובם למינהל מקרקעי ישראל, ואולם לא נענו ולפיכך, נאלצו המשיבים לשלם את החוב בעצמם.  אשר על כן דורשים המשיבים כי המבקשים ישיבו להם את חובם בצרוף הפרשי הצמדה וריבית.

המבקשים הגישו את הבקשה דנן בה בקשו גם מתן ארכה להגשת בקשת רשות להתגונן. בית המשפט נעתר לבקשה וכעת נותר להכריע בבקשה למחיקת כל הסף.


ב.          טענות הצדדים

1.         I .          העדר סמכות

המבקשים טוענים כי עילת התביעה הינה סכסוך בין קרובי משפחה ועל כן בית המשפט המוסמך לדון בתביעה הוא בית משפט לענייני משפחה. המבקשים טוענים כי המשיבים הסתירו בתביעתם מבית משפט, בחוסר תום לב, את העובדה כי המבקש 1 והמשיב 1 הינם אחים הנשואים למבקשת 2 ולמשיבה 2 בהתאמה וכי הרקע לסכסוך נשוא התביעה נובע באופן ישיר מיחסי הקרבה בין הצדדים.

המבקשים מוסיפים וטוענים כי ניאותו למכור את הנכס למשיבים רק לאחר שאמם  של המבקש מס'1 והמשיב מס' 1 ז"ל,  שכנעה אותם לעשות כן בשל מחויבותם המשפחתית.

המבקשים טוענים כי הגורם המשפחתי היווה את מקור הסכסוך הן כגורם להשתכללות העסקה, והן כגורם שהשפיע על מחיר העסקה ועל הבנות שונות בין הצדדים שלא מצאו את ביטוים בהם.

לטענתם, בשל האמור לעיל, יש "לסלק" את התביעה על הסף ולחילופין על העברתה לבית משפט לענייני משפחה.

המשיבים טוענים מנגד, כי לבית משפט זה קנויה סמכות עניינית מאחר ולטענתם בסיס התביעה הינו דיני החוזים ואינו סכסוך בתוך המשפחה. כן נטען כי הסיבה לעילת התביעה הינה אי החזרת חוב ששולם על ידי המשיבים למנהל מקרקעי ישראל ואשר נטען ע"י המבקשים כי נוצר ע"י הבעלים הקודמים של הדירה אשר אין מחלוקת כי אינו בן משפחה ולפיכך, אין מדובר בסכסוך בתוך המשפחה. נטען עוד, כי במועד בו נחתם החוזה התובעים טרם היו בעל ואשה. המשיבים מכחישים את הטענות בדבר לחצי האם ז"ל לביצוע עסקת המכר ופער בין מחיר הרכישה והמחיר המוסכם בחוזה וטוענים כי החוזה משקף נאמנה את פרטי העסקה הרצונית שנערכה בין הצדדים ודווחה כנדרש לרשויות המס. המשיבים אף צרפו תצהיר של המשיב מס' 1 התומך באמור לעיל.

2.         II .         העדר עילה

לטענת המבקשים, מכתב התביעה עולה כי על פי ההסכם בין הצדדים היה על המבקשים לשאת בתשלום דמי ההסכמה. לטענתם, בכתב התביעה המשיבים תובעים את השבת דמי ההיוון אשר שלמו למנהל מקרקעי ישראל. המבקשים טוענים כי בעוד שדמי ההסכמה הינם תשלום עבור הסכמת המנהל למכירת זכויות במקרקעין על פי מנגנון חישוב התלוי בשווי המקרקעין, הרי שדמי ההיוון  הינו תשלום עתידי  עבור דמי חכירה מהוונים אשר המשיבים צריכים לשאת בו. כן נטען כי התשלום נשוא התביעה ממילא היה מוטל על הדיירת הקודמת ועל כן החוזה בין הצדדים ציין מפורשות כי המשיבים יפתרו בעצמם את הבעיה במישור זה מול מנהל מקרקעי ישראל או אל מול הדיירת (בפסק דין בעניינה של הדיירת - ת.א. 7473/00 שלום חיפה, מנהל מקרקעי ישראל נ' תרזה ליאורה שפורר, כב' השופט מ. רניאל מיום 2.7.2002).

לחילופין, נטען כי יש להפריד בין התשלום המהווה דמי הסכמה לבין התשלום המהווה דמי היוון שכן אין זהות בין השניים. כן נטען כי התביעה אינה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר  .

מנגד סבורים המשיבים כי יש לדחות טענות אלו. לטענתם עילת התביעה עומדת איתנה ומבוססת על הסכם המכר. כן נטען  כי משקבע כב' הנשיא רקם כי על אף שהמשיבה מס' 2 הינה עובדת בית משפט, כי התיק ישמע בבית משפט השלום לא ניתן להעביר עוד את התיק לבית משפט אחר בבחינת "לא יעבירנו עוד".

ג.         חוסר סמכות

I .          חוסר סמכות

בכלל המבחן לקביעת סמכותו העניינית של בית המשפט בתחום האזרחי, הינו מבחן הסעד. ראה,

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ