החלטה בתיק בשא 489/05

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (דמ 3573/02).  פסק הדין הומצא למבקשת ביום 21.4.2005, כך שהמועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור (בהתחשב בפגרת הפסח) היה יום 13.5.2005. בקשה להארכת מועד הוגשה ביום 29.5.2005.

2.       נימוקי הבקשה הם:

2.1.   ב"כ המבקשת סברה כי המועד להגשת ערעור הוא 30 יום מיום המצאת פסק הדין, ולכן המועד האחרון להגשת ערעור הוא יום 29.5.2005 (בהתחשב בפגרת הפסח).

2.2.   לאור התנהלות ההליך בבית הדין קמא (מתן צו לגילוי מסמכים, הגשת 3 תצהירי עדות ראשית, הגשת סיכומים בכתב) סברה ב"כ המבקשת כי מדובר בדיון בסדר דין רגיל. רק במהלך הכנת הערעור התברר כי מדובר בהליך של דיון מהיר, שערעור עליו טעון רשות.

2.3.   בהתאם לפסיקה, בנסיבות בהן התנהל ההליך כדיון בסדר דין רגיל, ובית הדין קמא לא ציין את הוראות הדין בנוגע להגשת בקשת רשות ערעור, הגשת בקשה להארכת מועד בתוך המועד להגשת ערעור על פסק דין בסדר דין רגיל, דהיינו 30 יום, מהווה טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד.

3.       המשיב התנגד לבקשה,  מנימוקים אלה:

3.1.    ב"כ המבקשת היא "עו"ד מלומד", ולכן היה עליה לבדוק את המועד להגשת בקשת רשות ערעור, וידיעתה בפסיקה מעידה על ידיעתה את המועד להגשת בקשת רשות ערעור.

3.2.    ב"כ המבקשת יכלה לגלות במאמץ זעיר כי מדובר בהליך שנדון בדרך של "דיון מהיר", ובכל מקרה הטעות שבדין של ב"כ המבקשת אינה מהווה טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד.

3.3.    הארכת המועד תגרום נזק למשיב, אשר זכאי לקבל את שכרו, ותפגע בצפייתו לסופיות הדיון.

3.4.    לא צורף תצהיר לבקשה.

4.      בהתאם לתקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור " מטעמים מיוחדים שיירשמו".

5.      כאמור, פסק הדין ניתן בהליך של דיון מהיר, ובקשה להארכת מועד, בהתחשב בפגרת הפסח, הוגשה בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין למבקשת. בכל הנוגע להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בהליך של דיון מהיר נקבע בעא"ח 51/05 גולנרה חיימובה נ' אלכסנדר אלקין ואח' (מיום 28.3.2005)  כי:

בפסיקת בית דין זה נקבע כי טעות של עורך דין בהגשת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין שניתן במסגרת תביעה שנדונה בדרך של דיון מהיר, אם נעשתה בתוך הזמן הקבוע לכך בתקנות בית הדין לעבודה, היינו 30 יום, היא "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור. זאת, אם יוכיח עורך הדין, כי ההליך בבית הדין האזורי לא התנהל בדרך בו מתנהלת תביעה המתבררת בהליך של דיון מהיר, ומסתבר כי בפסק הדין לא צוין המועד הקובע להגשת בקשת רשות הערעור.

(ההדגשה במקור).

וראו גם:

עא"ח 27/03 מוריץ את טוכלר בע"מ נ' רוני מטלון (פסק דין מיום 5.2.2004).

בש"א  1049/02 מאיר אמויאל נ' מוסך שלום דיין בע"מ (עבודה ארצי כרך לג (96) 31).

בש"א 373/03 דברת רעננה בע"מ נ' נוה רון  (החלטה מיום 1.9.2003).