אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 4709/05

החלטה בתיק בשא 4709/05

תאריך פרסום : 20/09/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
4709-05
27/10/2005
בפני השופט:
רויטל יפה-כ"ץ

- נגד -
התובע:
ויקי בוכרה ו-14 אח'
עו"ד ילון הכט
הנתבע:
1. עיריית אילת
2. ראש עיריית - מר יצחק הלוי

עו"ד שטנדל יובל
החלטה

1.         המבקשים, בעלי דוכנים בטיילת הצפונית של אילת, מבקשים בבקשה זו למנוע מהמשיבים (עיריית אילת וראש העירייה, מר יצחק הלוי, להלן: "העירייה" ו"ראש העירייה", לפי ההקשר) לפנותם מהטיילת, וזאת עד למתן הכרעה בתובענה שהוגשה על ידם, ובה ביקשו, בין השאר, ליתן פסק דין הצהרתי לפיו החוזים שנחתמו בינם לבין העירייה, בדבר זכותם לקיים את דוכניהם בטיילת הצפונית באילת, שרירים, קיימים ומחייבים.

2.         למעשה, המחלוקת העובדתית שבין הצדדים אינה גדולה, למרות נסיוניותיהם להציג קוטביות בעמדותיהם.

שני הצדדים מסכימים, כי פסקי דין שונים, שניתנו על ידי מותבים שונים של בימ"ש זה, בנוגע לבעלי דוכנים שונים בטיילת של אילת, מציגים את הרקע למחלוקת הנוגעת גם לצדדים בתיק שבפנינו.

מתוך פסקי דין אלה ומתוך כתבי הטענות של הצדדים, המסמכים השונים שצורפו להם והתצהיר שצורף לבקשה, אנו למדים, כי החל מראשית שנות ה-90 עסקו ברוכלות בטיילת הצפונית של אילת מספר רוכלים, על פי המדיניות של עיריית אילת באותה עת. המבקשים הם בין רוכלים אלה.

בחודש יולי 1998, נחתם הסכם הפעלה בין 59 הרוכלים, שהיו באותה עת בטיילת (המכונים כ"קבוצה הראשונה" - כאשר, כאמור, המבקשים הם חלק ממנה), לבין העירייה, בו העניקה העירייה רישיונות לרוכלים אלה לעסוק ברוכלות בטיילת למשך 5 שנים. בפועל עסקו ברוכלות בטיילת באותה תקופה קבוצה נוספת של 25 רוכלים (היא "הקבוצה השניה").

בשנת 1999 החליטה העירייה על ביצוע עבודות שיפוץ ושדרוג הטיילת, ולשם כך חתמה על הסכם עם הרוכלים (כולל המבקשים) לפינויים הזמני עד תום תקופת השיפוצים, תוך שניתן להם היתר זמני לרוכלות בסמוך למלון "קלאב-הוטל" באילת. הואיל והעירייה לא עמדה במועד שנקבע בהסכם לסיום עבודות השדרוג, והואיל והקבוצה הראשונה רצתה לשוב לטיילת, הוצא, לבקשת העירייה, צו מניעה האוסר על הרוכלים לשוב לטיילת (ר' החלטת כב' השופט גלעדי בבש"א 10835/02 של בימ"ש המחוזי בב"ש). צו מניעה זה הוארך מידי פעם לבקשת העירייה, כאשר במקביל הוגשה עתירה נוספת לביהמ"ש המחוזי, הפעם על ידי הקבוצה השניה, בדרישה לאפשר גם להם את הרוכלות בטיילת. בתאריך 3/6/03 ולבקשת העירייה, ביטל ביהמ"ש את צו המניעה הזמני והחליט על החזרתם של כל הרוכלים, שנמנו עם הקבוצה הראשונה והשניה, לטיילת הצפונית. בעקבות ביטול הצו - שבו שתי קבוצות הרוכלים, על דוכניהן, לטיילת הצפונית (ר' בין השאר בהחלטת כב' השופטת דברת בעת"מ 340/04 מיום 31/1/05, במסגרת עתירתם של רוכלים נוספים, אשר לא נמנו על אף אחת מן הקבוצות האמורות).

            במשך השנים עלו לטיילת רוכלים רבים נוספים (רובם בעידוד העירייה, על פי המדיניות שננקטה על ידה באותה עת), עד שמספרם הגיע בשלב כלשהו לכמאתיים. ראש העירייה הנוכחי, אשר נכנס לתפקידו לאחר הבחירות של אוקטובר 2003, היה ער לסיכון הבטיחותי הקיים בטיילת לאור מספר הדוכנים הרב במקום מצומצם, ועל רקע התדרדרות הטיילת - החליט על מינוי ועדה ציבורית בראשות כב' השופט (בדימוס) סטרשנוב, לבחינת מצב הטיילת ומתן המלצות באשר לטיפול הנדרש לצורך פתרון הבעיה. מסקנות הועדה הוגשו בדו"ח מסכם במאי 2004, וביניהן המלצת הועדה להשאיר בטיילת 59 דוכנים בלבד.

            מאז פרסום הדו"ח האמור פועלת העירייה במישורים שונים לביצוע ההמלצות, ובין היתר היא בוחנת מחדש את ההסכמים שנחתמו בינה לבין חברי הקבוצה הראשונה של הרוכלים, וביניהם המבקשים, ובמידה ולהערכתה מי מהם מפר את הוראות ההסכמים - מוזמנים אותם רוכלים לשימוע בפני ועדה, שהוקמה לצורך כך (היא ועדת כץ). בין המוזמנים הנ"ל היו גם המבקשים 2, 6, 12 ו-15 בבקשה שבפנינו.

על רקע זה פנו המבקשים בבקשה זמנית זו, כאמור, עד שביהמ"ש יבחן את הסכמי ההפעלה לגופם ויקבע האם ומי מפר אותם, אם בכלל.

3.         במסגרת הבקשה שבפנינו, צרפו המבקשים תצהיר של המבקש מס' 2 בלבד (מר מרדכי אוחנה) והעתק של הסכם הפעלה, שנחתם בין העירייה לבין הרוכלים השונים (כאשר הצד השני מופיע כ"המפעיל", מבלי שמצויין שמו), בלא לצרף את הסכמי ההפעלה הספציפיים של כל אחד מהמבקשים, אך תוך ציון, שכל הסכמי ההפעלה דומים (על כך, אגב, העירייה לא חולקת). כן, צורפו מסמכים שונים נוספים, רלבנטיים פחות להכרעה בעניין שבפנינו.

לטענת ב"כ המשיבים, אין בתצהיר של המבקש 2 ובהסכם הכללי שצורף, כדי להוכיח את העובדות הצריכות לבקשות של כל אחד ואחד מהמבקשים. יחד עם זאת, היות והמשיבים בעצמם מסכימים בתשובתם (אשר, אגב, לא לוותה בתצהיר כלל!), כי המבקשים נכללים בקבוצת ה-59, היא הקבוצה הראשונה הנזכרת לעיל, וכי לכולם היו הסכמי הפעלה בני תוקף, די בכך לצורך הכרעה בדיון שבפנינו (ר' בין השאר סעיף 25 עד סעיף 33 לתשובה, שם נאמר במפורש כדלקמן: " קבוצת הרוכלים נשוא בקשה זו מחזיקים בידיהם הסכמי הפעלה משנת 1998 והינם חלק מקבוצה המונה 59 רוכלים המחזיקים הסכמי הפעלה דומים מאותה תקופה").

4.         טענתם העיקרית של המבקשים, הן בבקשה והן בתובענה העיקרית, מבוססת על הסכמי ההפעלה האמורים, כאשר לגירסתם הסכמים אלה שרירים וקיימים ובשל כך העירייה אינה רשאית לפנותם מן הטיילת.

היות ובמהלך הדיון התברר, כי העירייה פנתה אך ורק לארבעה מתוך כל המבקשים בנסיון לפנותם מן הטיילת (מבקשים 2, 6, 12 ו-15, כפי שהוזכר לעיל), הסכים ב"כ המבקשים, כי בקשה זו מצטמצמת למבקשים אלה בלבד וכי היא מוקדמת לגבי המבקשים האחרים, שפינויים טרם נדרש.

5.         המשיבים, לעומתם, סבורים, כי המבקשים הפרו את הסכמי ההפעלה ולפיכך העירייה רשאית לפנותם מהמקום. הפרה זו מבוססת, לטענת המשיבים, על פרשנות הסכמי ההפעלה, כאשר לגירסתם ההסכמים מחייבים "הפעלה עצמית" ואילו המבקשים שפינויים נדרש, אינם עומדים בתנאי זה.

6.         יוצא אם כן, כי אין מחלוקת בין הצדדים, שהמבקשים מפעילים כיום דוכנים בטיילת הצפונית של אילת וכי הם מחזיקים בידיהם הסכמי הפעלה ולפיכך יש בידיהם זכות לכאורית להחזיק בדוכנים ולהפעילם, והמחלוקת, אשר תתברר במהלך התיק העיקרי, הינה פרשנות הסכמי ההפעלה והאם מי מהצדדים מפר אותם.

7.         מטרתו של סעד זמני הוא לשמור על המצב הקיים, אשר עלול להשתנות אם לא ינתן הצו הזמני. לפיכך, מוגשת העתירה לסעד זמני לצורך הקפאת המצב, שהיה קיים עובר להגשת התובענה. הענקתו של סעד זמני נועדה לשמור על המשך קיומה של מערכת הנסיבות השוררת בעת הגשת התובענה, שאם לא כן, עלול הנתבע לנצל לרעה את תקופת הביניים, שעד למתן פסק הדין בתובענה.

שאיפתו העיקרית של התובע הינה להבטיח את אפשרות ביצועו של פסק הדין לכשיינתן, ולכן הסעד הזמני נועד להסדיר באופן זמני מצב עניינים, שיבטיח את ביצועו של פסק הדין הסופי שינתן לאחריו. כלומר, הסעד הזמני נועד לשמר את מערכת הנסיבות הקיימת בעת הגשת התובענה עד לפסק הדין, כדי שלכשיינתן פסק הדין - יוכל התובע לממשו (ר' בספרו של כב' השופט גורן " סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, בהוצאת סיגא - תשס"ג 2003, עמ' 399).

8.         הכלל הבסיסי הנוהג לעניין סעד זמני בכלל וצו מניעה זמני בפרט הוא, כי על המבקש להראות קיומה של זכות לכאורה, מבלי שביהמ"ש יפסוק בשלב זה באופן סופי בדבר צדקתו של מי מהצדדים (ר' תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי).

ובענייננו, כאמור לעיל, קיומם של הסכמי הפעלה בהתייחס לכל אחד מהמבקשים, גם אם קיימת מחלוקת של ממש בדבר פרשנות הסכמים אלה, די בהם כדי לבסס זכות לכאורית זו, המצדיקה השארת המצב הקיים עד לברור המחלוקת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ