אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 4625/07

החלטה בתיק בשא 4625/07

תאריך פרסום : 31/03/2009 | גרסת הדפסה
ת"א, בש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
4625-07,1735-06
26/02/2008
בפני השופט:
אבי זמיר

- נגד -
התובע:
אבנט תקשורת בע"מ
עו"ד כאהן
הנתבע:
1. Fortinet Inc
2. דוד ממן

עו"ד בר-אל
החלטה

התובעת ביקשה להורות על מחיקת סעיפים מכתב ההגנה של הנתבעים, בטענה שטענות הנתבעים בסעיפים אלה, בעיקר בשאלת סמכותו של בית המשפט ותקפה של טיוטת ההסכם, שלא נחתמה על ידי הנתבעים, נדונו והוכרעו בהחלטה בבש"א 18864/06.

במסגרת בש"א 18864/06 עתרו הנתבעים לדחיית התביעה על הסף, בין היתר, מפאת פורום לא נאות, ולחלופין עתרו הנתבעים להורות על עיכוב ההליכים בתובענה מפאת סעיף שיפוט זר או תניית בוררות. הבקשה נדחתה בהחלטתו מיום 4/10/06 של כב' השופט שמואל ברוך. כב' השופט ברוך קבע כי טענת הנתבעים בדבר תניית הבוררות הקובעת את מיקום הבוררות במדינת קליפורניה, וכן תניית השיפוט הזר , מתבססות על ההסכם המצורף כנספח א' לבקשה, אלא שהסכם זה אינו חתום, והתובעת עצמה מכחישה את קיומו וטוענת כי תביעתה כלל אינה מסתמכת עליו, אלא מבוססת על הסכם הפצה שתנאיו סוכמו על דרך התנהגות.

על החלטה זו הוגש ערעור, שנדחה בפסק דינה מיום 14/2/07 של כב' השופטת שרה דותן, והנתבעים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. לאור זאת, הורה כב' השופט ברוך לצדדים, לעדכן בדבר תוצאת בקשת רשות הערעור, בטרם תינתן החלטה בבקשה הנוכחית.

כעת עותרת התובעת למתן החלטה בבקשה הנוכחית, שכן בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שהוגשה על פסק דינה של כב' השופטת דותן.

על פי כתב התביעה, הוסכם ביןן הצדדים שהתובעת תשמש כמפיצה של הנתבעת 1 בישראל החל מסוף שנת 2003. התובעת צירפה, כנספח ת/1 לכתב התביעה, העתק מכתב המינוי שהיא הנפיקה לנתבעת 1 ביום 10/11/03, בו נאמר, בין היתר-

"Fortinet International Inc. ... certifies that Abnet Communications Ltd. Having its offices in Israel, is as an Authorized Distributor is duly authorised to represent, market and sell Fortinent's products within Israel; this Letter is in lieu of the completion of the Distributor Agreement between Fortinet and Abnet Communications Ltd.  This assignment is valid for a four (4) months period to enable the negotiation/completion of the Master Distributor Agreement between Fortinet and DAN Communications to be processed".


התובעת טענה, כי לאחר המצאת כתב המינוי היא החלה לפעול כמפיצה של מוצרי הנתבעת 1 בישראל. במקביל, הוחלפו בין הצדדים טיוטות הסכם, אך בשלב מסויים זנחה הנתבעת 1 את כוונתה לחתום על הסכם מפורט. התובעת טענה, כי היא חתמה באופן חד צדדי, על אחת מטיוטות ההסכמים, אלא שהנתבעת 1 סירבה לחתום עליה, כך שהסכם ההפצה קיבל את תוקפו על דרך התנהגות הצדדים.


לטענת התובעת, עם מינויה כמפיצה של הנתבעת 1 בישראל, היא החלה לפעול במרץ לקידומם העיסקי של מוצריה, תוך השקעת כספים רבים מצידה, ובסופו של דבר, היא הצליחה להחדיר את מוצריה לשוק הישראלי, ותוך שנה וחצי, למכור את התוכנה בהיקף מכירות של כ-300,000$. בשלב מסויים, מונה הנתבע 2 לתפקיד האחראי על מכירות הנתבעת 1 במזרח התיכון ובדרום אירופה. הנתבע 2 פעל למינויה של חברת קומסק בע"מ כמפיץ נוסף. לטענת התובעת, הנתבע 2 העביר לחברת קומסק את רשימת לקוחותיה ולקוחותיה הפוטנציאליים של התובעת, בצירוף מידע הקשור לתמחור המוצרים ותנאי המכירה, וזאת על מנת לסייע לחברת קומסק "להשתלט בהדרגה" על לקוחות התובעת.


לכל אורכו של כתב ההגנה, ניסו הנתבעים להיבנות מתחולתה הנטענת של טיוטת הסכם ההפצה, שצורפה כנספח ו'1 לכתב התביעה, ולטענתה מהווה הסכם תקף לכל דבר ועניין.  הנתבעים טענו, כי בהסכם נכללו, בין היתר, תניית בוררות ותניית שיפוט זר, שכאמור, קובעות כי המחלוקות יידונו בבוררות שתתקיים בקליפורניה. 


בנוסף, טענו הנתבעים, כי התובעת מסרה להם הודעת ביטול בתוך פרק זמן הקצר מחודשיים, וזאת בניגוד להסכם ההפצה, לפיו תקופת ההודעת המוקדמת היא בת 90 ימים.


בהחלטתו מיום 28/1/08 של כב' השופט יורם דנציגר, נדחתה בקשת רשות הערעור שהגישו הנתבעים על פסק דינה של כב' השופטת שרה דותן.  כב' השופט דנציגר ציטט את מכתבה של התובעת מיום 21/3/05 , בו הכחישה את דבר קיומו של הסכם הפצה תקף-

"In order to clarify our position following our meeting at CeBIT, we acknowledge that there never was a signed distribution agreement (contract) between Fortinet and Abnet however given the fact that we have had a working relationship we will adopt our normal procedures for terminating a distribution parnership".

(המכתב צורף כנספח לתגובת התובעת לבש"א 18864/06).



 לאחר מכן קבע כב' השופט דנציגר-

"...המבקשים טוענים כי מרגע שחתמה אבנט על ההסכם נכרת בין הצדדים הסכם מחייב לכל דבר ועניין. טענה זו אינה מקובלת עלי, בפרט נוכח הכחשתה המפורשת של פורטינט את דבר קיומו של ההסכם...מכתבה האמור של פורטינט נשלח בתגובה למכתבה של אבנט מיום 5.3.05, במסגרתו טענה אבנט כי על פי ההסכם שנחתם על ידה, מערכת היחסים ביניהם עתידה להסתיים ביום 1.5.05 בלבד. משהתכחשה פורטינט לקיומו של הסכם בין הצדדים, היא מנועה מלהסתמך עליו במסגרת בקשתה...בענייננו, משעה שפורטינט הבהירה מפורשות כי מעולם לא נחתם הסכם בינה לבין אבנט ואין כל מחלוקת כי פורטינט מעולם לא חתמה על ההסכם האמור, מוטב היה אילו לא הייתה פורטינט מסתמכת על הוראות ההסכם בדבר סמכות השיפוט ובוררות. לבסוף, הואיל ולא קיים הסכם תקף בין פורטינט ואבנט, הרי שממילא אין תוקף גם לתניית השיפוט הזרה שהייתה כלולה בטיוטת ההסכם. לפיכך, דינן של טענותיה בדבר היותו של בית משפט זה פורום לא נאות לדון בסכסוך בין הצדדים, להידחות".


השאלה היא, האם קביעות עובדתיות אלה מגבשות השתק פלוגתא כלפי הטענות המקבילות בכתב ההגנה, באופן המצדיק את מחיקת הסעיפים בהן הן מופיעות.


הנתבעים טוענים, כי התשובה לשאלה זו היא שלילית, ומפנות לפסק דינו של כב' השופט אליקים רובינשטיין ברע"א 682/07 לבייב נ' גילר (20/6/07), שבו נקבע כי כאשר מדובר בפסק דין הניתן בהסכמה נוצר ספק מובנה באשר לכוחו להקים השתק פלוגתא, וזאת בשל העוול העלול להיגרם ל"צד המושתק" כאשר לא התקיים בפועל דיון אדוורסרי בין בעלי הדין לבירור הפלוגתא, ומאחר שהחלה דווקנית של כלל השתק הפלוגתא על פסק דין שניתן בדרך של פשרה, עלולה להביא להימנעותם של בעלי דין מסיום המחלוקות בפשרה, מחשש להשפעתה על הליכים עתידיים.


אציין, כי פסק דין זה אוזכר בפסק דין מעט מאוחר יותר, שניתן בע"א 1351/06 ח'ורי נ' חברת ארמון ההגמון (קסר אלמוטראן) בע"מ (17/9/07), שבו נקבע בנוסף, כי החלתו של הכלל בדבר מעשה בית דין עשויה להיות גמישה בהתאם לנסיבות העניין, ונוצרו חריגים שונים לכלל במקרים שבהם הועמדה בספק סופיותו של פסק הדין הראשון (לדוגמה, כאשר לאחר מתן פסק הדין נתגלו עובדות חדשות שלא ניתן היה לגלותן בשקידה סבירה קודם לכן).


בענייננו, כידוע, המחלוקת העובדתית בין הצדדים בכל הנוגע לשאלת תחולתה של טיוטת הסכם ההפצה, לא הוכרעה בפועל, במסגרת הסכם פשרה, אלא היא הוכרעה באופן פוזיטיבי, ולאחר בירור, במסגרת בש"א 18864/06, ועל ידי שתי ערכאות הערעור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ