אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 4516/05

החלטה בתיק בשא 4516/05

תאריך פרסום : 19/07/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי חיפה
4516-05
11/04/2005
בפני השופט:
ב. גילאור- ס. נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל שר הפנים
עו"ד קורן
הנתבע:
מועצה מקומית עראבה
עו"ד יאסין חאתם
החלטה

זוהי בקשה שהוגשה ע"י מדינת ישראל-שר הפנים לפי סעיף 39א' לפקודת המועצות המקומיות (שתוקן בתש"ס), ליתן צו להקפאת הליכים נגד המועצה המקומית עראבה לתקופה של 9 חודשים או קצרה יותר, במסגרת הסדר נושים שעל פי סעיף 350 לחוק החברות תשנ"ט - 1999.

לפי המתואר בבקשה, המועצה המקומית עראבה הינה רשות מוניציפלית שנתכוננה על פי צו המועצות המקומיות מתשי"ג - 1953, ואמורה לספק את כלל השירותים הציבוריים לכ-18,500 תושבים שבתחומה. בהתאם למצבת החובות, הידועה בשלב זה למבקשת, חייבת המועצה לנושיה השונים למעלה מ-126 מליון ש"ח, בשעה שתקציבה השנתי השוטף עומד על סך של כ-59 מליון ש"ח.

נטען שכנגד המועצה תלויים ועומדים מאות רבות של הליכים משפטיים, ולמעלה מ-340 תיקי הוצל"פ. צו איחוד תיקים בהוצל"פ שניתן לבקשת המועצה, פוזר לבקשת נושי המועצה וזאת לאחר שהמועצה לא היתה מסוגלת למלא אחר תשלומים אותם חוייבה לשלם על פי צו איחוד התיקים. נטען כי היקפם המדוייק של כלל החובות, התביעות והעיקולים אינו ידוע למבקשת. קיים חשש שעקב אי הסדר ששרר במועצה ופעולות בלתי תקינות שנעשו בשמה ומטעמה, גרמו לכך שחלק ניכר מחובות המועצה מקורו בחיובים שהמועצה אינה חייבת בהם כלל או שהמועצה חייבת בגינם סכומים נמוכים בהרבה מהנטען. כך גם לא נעשו פעולות להתגוננות בפני התביעות, ובעלי חוב הפכו לנושים לכאורה.

עוד נאמר כי על מנת לחלץ את המועצה מהמצב אליו נקלעה, ולאפשר המשך פעולתה המוניציפלית החיונית לציבור, הוגשה בהשתתפות המועצה תוכנית הבראה שאושרה ע"י משרד הפנים בהתאם לחוק יסודות התקציב, תיקון 31 והוראת שעה תשס"ד - 2004, אולם התוכנית אינה ישימה והמועצה לא תהיה מסוגלת להוציא לפועל את התוכנית, ובה בעת להתגבר על חובות העבר.

במסגרת תיקון 31 לחוק יסודות התקציב אמורה ההגנה הפיננסית המוענקת למועצה מפני נושיה להסתיים בימים אלה. משכך, פנתה המבקשת אל שרת המשפטים בבקשה כי תיתן אישורה, כנדרש על פי סעיף 39א' לפקודת המועצות המקומית להחיל על המועצה את הוראות סעיף 350 לחוק החברות, על מנת לגבש הסדר נושים כולל של חובות המועצה ועל מנת לאפשר למועצה להוציא לפועל את תוכנית ההבראה.

אישור שרת המשפטים ניתן וצורף לבקשה, במכתבה לראש הממשלה שהיה ב-20.12.04 גם מ"מ שר הפנים.

לדעת המבקשת, צו ההקפאה חיוני על מנת שעד לסיום ההליכים הצריכים לאישור הסדר הנושים, תוכל המועצה המקומית עראבה לתפקד, ולו באופן מינימלי, במטרה לספק לתושביה שירותים בסיסיים והכרחיים כרשות מוניציפלית מקומית, בהתחשב גם בכך שחלק מספקי השירותים למועצה, לרבות חברת מקורות, החלו לשבש את אספקת השירותים החיוניים למועצה ולתושביה בשל אי הסדר חובות המועצה כלפיהם.

מתוך הבקשה נלמד כי במהלך השנים, וכנראה החל משנת 1994 ועד 2001, צברה המועצה גרעון שוטף בסך של כ-55.7 מליון ש"ח. בשנת 2001 נצבר גרעון של כ-25 מליון ש"ח, כתוצאה מעדכון רישומן של שומות מס בגין השנים 99-98, וכן הוצאות משפטיות. החל משנת 2001 גדל הגרעון בשיעור ממוצע של כ-18 מליון ש"ח מידי שנה.

הנשייה בתיקי ההוצל"פ למעלה מ-53 מליון ש"ח ובנוסף 2.5 מליון ש"ח בגין 25 תיקי הוצל"פ חדשים שלא נכללו בתיק האיחוד. למעלה מ-150 תביעות משפטיות תלויות ועומדות אשר במסגרתן הוטלו על המועצה עיקולים זמניים בסכומים של כ-3.6 מליון ש"ח. למעלה מ-50 מליון ש"ח הם חובות כלפי גורמים שלטוניים או ציבוריים כמו: מס הכנסה, ביטוח לאומי, בנקים, מקורות, חב' חשמל.

מטרתה העיקרית של תוכנית ההבראה שצורפה לבקשה (מסומנת מב/11) היא להביא את המועצה המקומית עראבה לאיזון תקציבי החל משנת 2005 (בתוכנית רשום 2006). נטען שתוכנית ההבראה עוצבה בקפידה, על פי צרכי היישוב ומאפייניו ותכליתה אמצעי פיקוח הדוק על התחייבויות המועצה, פיטורי עובדים, הפחתת הוצאות וייעול המערכות לגבייה מירבית של כספי ארנונה ומים. אלא שנוכח אפקט "כיבוי השריפות" הנגרר והולך בגין חובות העבר, אין אפשרות ליישם את תוכנית ההבראה. משכך גם, אין משרד הפנים נכון להמשיך ולהזרים למועצה תקציבים האמורים להיבלע בחובות העבר.

עוד יאמר כי  בתאריך 26.9.04 מינה משרד הפנים חשבת מלווה למועצה (כתב המינוי מב/8-מב/9). נטען שעיקר המימצאים שנאספו ע"י החשבת המלווה מצטרפים לתמונה כללית קשה ביותר בדבר המתרחש בתחומי המועצה.

הנאמנים הממולצים ע"י המבקשת מר עוזי צוובנר כלכלן בעל נסיון בהבראת רשויות מקומיות ועו"ד רביד פז. שניהם שימשו כנאמנים בהסדר הנושים של מועצה מקומית בענה.

משהגיעה הבקשה לעיוני, נקבעה לדיון ליום 4.4.05. מרבית הנושים שהתייצבו לדיון מתנגדים לבקשה. חלקם העלו נימוקיהם בע"פ לאור המועד הקצר מאז שהוגשה הבקשה ב-21.3.05 ועד הדיון. הנימוק העיקרי הנלמד מטענות הנושים המתנגדים, שהבקשה הוגשה בשיהוי ניכר כי עוד בשנת 2001 עמד גרעונה של המועצה על סך של כ-80 מליון ש"ח, אולם המועצה ונושאי המשרה שבה בחרו להמשיך בהעצמת הגרעון על חשבון הנושים. גם אם לטענת המבקשת חובות העבר קשורים, כנראה, להתנהלות כושלת ואי סדרים (עד כדי חשש לפלילים) בענייניה של המועצה במהלך השנים האחרונות, לא השתנה דבר גם בעידן של יו"ר המועצה החדש ולכן נלמד מכך על העתיד, וכי במהלך התקופה בה כיהן יו"ר המועצה החדש צברה המועצה גרעון נוסף של למעלה מ-14 מליון ש"ח.

בנסיבות העניין אין להעתר לבקשה.

תקציבה של המועצה נקבע ממספר מקורות, שהעיקריים: הכנסות ממיסים, ארנונות, אגרות והיטלים והשתתפות אוצר המדינה. משרד הפנים ומשרד האוצר הם המפקחים הישירים על הפעילות הכספית של הרשות המקומית. אוצר המדינה אף אחראי לכיסוי חלקי של תקציב הרשות המקומית, ועל כן הוא רשאי לנקוט בצעדים נגד הרשות אם היא מבצעת פעולות ללא אישור בתקציב או בחריגה ממסגרת התקציב. תקציב המועצה המקומית משולב וקשור להוראות הכלליות המנחות את אוצר המדינה ולכן קיים ומתבקש פיקוח צמוד מטעם השלטון המרכזי על הוצאות הרשות והכנסותיה. זו הסיבה, לדעתי, שנושי המועצה המקומית עראבה, שרובם ספקים ונותני שירותים, סברו עם ההתקשרות עמה שכספם מובטח גם אם ישולם לסירוגין או בתשלומים.

לא שוכנעתי שזה המקרה להחיל את הוראת סעיף 350 לחוק החברות בדבר הסדר נושים, גם אם בשינויים המחוייבים על המועצה המקומית עראבה.

לטעמי מטרתה העיקרית של הבקשה היא להפטר מחובותיה של המועצה המקומית עראבה, להקטין את ההשתתפות הראויה או הנדרשת של אוצר המדינה לסילוק חובותיה מניעת הליכי הוצל"פ נגד המועצה והעברת הנטל העיקרי לשאת בחובות המועצה על הנושים הרגילים - אלו האמינו בהתקשרות עם המועצה המקומית עראבה שהכספים שיגיעו להם בגין שירותים וכיו"ב, ישולמו ע"י המועצה המקומית שהיא גוף הממומן גם ע"י משרד הפנים ומשרד האוצר.

ראשית יאמר כי לפי המתואר בבקשה היקף הכספים שיועמדו מטעם המדינה לביצוע ההסדר הינו סך של עד כ-27 מליון ש"ח, בכפוף לעמידה ביעדים ולדיווח של הנאמנים על התקדמות ההסדר ומימושו. גם אם הושמעה ע"י ב"כ המדינה טענה שיתכן והיקף הכספים יוגדל, במידה זו או אחרת, עדיין על פי גודל הנשייה מדובר בתשלום של כ-20% לנושים.

אין הסבר מדוע, בחלוף שנים של אי סדרים במועצה, לא נבדקו היקפם המדוייק של כלל החובות ומדוע הבדיקה צריכה להיעשות דווקא ע"י הנאמנים במסגרת תביעות חוב של הנושים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ