החלטה בתיק בשא 449/06

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד.

2.      העובדות הדרושות להכרעה בבקשה יפורטו להלן:

2.1.   המבקש (להלן- העובד) הגיש תביעה כנגד המשיבה (להלן- המעבידה) לתשלום גמול שעות נוספות, הפרש פיצויי פיטורים והחזר ניכויים שנוכו משכר עבודתו, וזאת חרף העובדה כי חתם על "כתב הצהרה וקבלה".

2.2.   ביום 02.04.06 ניתן פסק דין של בית הדין האזורי בירושלים, בו נקבע כמפורט להלן:

2.2.1.      אין בחתימת העובד על כתב הויתור כדי לפגוע בזכותו לתבוע את הסעדים הנתבעים.

2.2.2.      התביעה לגמול שעות נוספות התקבלה, ובפסק הדין נקבע הסכום המגיע לעובד בגין עילה זו.

2.2.3.      התקבלה חלקית תביעתו של העובד להשבת כספים שנוכו משכר עבודתו.

2.2.4.      תביעת העובד להפרשי פיצויי פיטורים נדחתה, משנמצא כי המעבידה שילמה לעובד את מלוא פיצויי הפיטורים כפי שנצברו בקרן מבטחים בהתאם להסכמים הקיבוציים החלים עליה, בתוספת הסכום שהגיע לעובד בגין שנת עבודתו הראשונה, שבגינה לא הופרשו הפרשות למבטחים.

2.3.   ביום 30.04.06 הוגשה הודעת ערעור מטעם המעבידה, בה התבקש בית הדין להורות על ביטול פסק הדין בנוגע לחיובי המעבידה, וכן להורות על ביטול או הפחתת ההוצאות אשר הוטלו עליה.

2.4.   ביום 05.06.06 הוגשה הודעת ערעור שכנגד מטעם העובד בה התבקש בית הדין:

2.4.1.       להורות על חישוב והוספת הפרשי הצמדה וריבית לסכום שנפסק בגין גמול שעות נוספות.

2.4.2.      להורות על חיוב המעבידה בפיצויי הלנת שכר בגין גמול שעות נוספות. 

2.4.3.      להורות על תשלום הפרשי פיצויי פיטורים ו/או פיצויי הלנת פיצויים בגין האיחור בהעברת תשלומים לקרן הפנסיה.

2.4.4.      להורות על הגדלת החיוב בהוצאות שהוטל על המעבידה. 

3.      נימוקי הבקשה להארכת מועד:

3.1.   ב"כ המעבידה לא שלח לעובד את הודעת הערעור ביום בו הוגשה לבית הדין. הודעת הערעור הגיעה לידי העובד רק ביום 22.05.06.

3.2.   העובד לא ידע כי יש להגיש את הודעת הערעור שכנגד תוך 10 ימים.

4.      טיעוני המעבידה:

4.1.   הערעור הוגש לבית הדין הארצי לעבודה ביום 30.04.06.